אמיר כהנוביץ’, הכלכלן הראשי של אקסלנס, מתייחס ל"מלחמת הסחר" לקראת פתיחת שבוע המסחר בניו יורק. "החשש ממלחמת סחר טלטל בסוף השבוע את שוקי ההון בעולם והצליח לדחוק הצידה גם את העדות של יו"ר הפד, פאוול, בסנאט", אמר כהנוביץ’, שצירף "התייחסות מקצועית של מילטון פרידמן לכדאיות של "מלחמת סחר" (ספוילר: לא כדאי בעליל) והתייחסות שלנו לסיכון החדש ישן הזה לשוק ההון". להלן עיקרי הסקירה:
"גידול בננות בגורדי השחקים של תל אביב: יכולה להיות הרבה תעסוקה בעיר תל אביב מגידול בננות בחממות על בניינים: רק אם נעלה מספיק את המכסים על יבוא בננות ונסבסד מספיק את הגידול שלהן יהיה כדאי להפסיק לעבוד בהייטק ולהתחיל לגדל בננות. אבל האם זה הדבר ההגיוני לעשות? כך הדגים (בקיצוניות ועל עיר אחרת) עוד במאה הקודמת מילטון פרידמן את חוסר ההיגיון הכלכלי ב"הגנה" על תעשיות מקומיות. רעיון שנפסל עוד במאה ה-18 ע"י אדם סמית בספרו "עושר העמים".
"מכסי מגן – יותר נזק מתועלת: התורן של המאה ה-21 להשתעשע ברעיון של הטלת מכסי מגן כדרך "לנצח" הוא טראמפ, ש"צייץ" בסוף השבוע כי "מלחמות סחר הן טובות וקל לנצח בהן", ולאור כוונתו להטיל מכסי מגן על פלדה ואלומיניום. שוקי המניות בארה"ב נפלו ברקע להודעה ותשואות האג"ח הגיבו בירידות חדות ל-2.79% (ב-10 שנים). על פניו היה אפשר אלי לצפות שההתפתחות תוביל לעליית תשואות, בשל ההשפעה שלהן על ייקור המחירים בארה"ב (כמו ייקור ייצור המכוניות).
"אבל נראה שהמשקיעים הוטרדו יותר משרשרת התגובות השליליות של המהלך, כגון פגיעה בתחרותיות של תעשיית הרכב האמריקאית וממכסים נגדיים של שותפות סחר, אשר יפגעו בתעשיות אמריקאיות נוספות. ואכן תוך זמן קצר נשיא הנציבות האירופאית, ז’אן קלוד ג’נקר, אמר כי האיחוד יהיה מוכן להגיב במהירות באמצעות הטלת מכסי נגד על אופנועי הארלי דוידסון, ג’ינס לווייס ווויסקי מארה"ב, סחורות שנראה אגב שנבחרו בקפידה כדי ליצור לחץ פוליטי בארה"ב נגד המהלך.
"דווקא התגובות השליליות מורידות מהסיכון להסלמה: שעות לאחר ה"ציוץ" של טראמפ ארגון הסחר העולמי הגדיר את פוטנציאל ההסלמה כ"ממשי" וקרן המטבע הזהירה כי ההגבלות יגרמו לנזק לכלכלה האמריקאית ולכלכלה העולמית. ארגון מנהלי הרכש בארה"ב (ISM) קרא להצעה במילותיו של טראמפ "Big Mistake".
"היקף התגובות נגד הביא את קרן המטבע להעריך כי לאור הגינוי הנרחב מצד שותפי הסחר ובני בריתה של ארה"ב טראמפ עשוי לדלג לאחור. הערכות אלה יחד עם אירועי רקע נוספים בניהם נתוני מאקרו חזקים, כגון מדד מנהלי הרכש בתעשייה (ISM), בהובלת סעיף ה-Prices Paid, ונאום של ראש ממשלת בריטניה, תרזה מי, בנוגע להסכם הברקזיט, שלימד שהקשרים בין האיחוד לבריטניה עדיין יישארו חזקים, שוק המניות חזר לעליות יחד עם תשואות האג"ח. לסיכום, נראה שההתפתחויות השליליות בסוף השבוע דווקא הורידו מהסיכון לתחילתה של מלחמת סחר.
מילטון פרידמן מסביר למה זה לא הגיוני: "עוד במאה הקודמת תעשיית הפלדה בארה"ב דרשה להטיל מכסים גבוהים על יבוא פלדה זול. חתן פרס נובל בכלכלה מילטון פרידמן הסביר אז למה הטלות מכסים כשיטה ל"פרוטקציוניזם" היא בעלת השלכות מזיקות יותר ממועילות, לדבריו:
1. הדולרים שמקבלים יצרני הפלדה בחו"ל מופנים בסופו של דבר בחזרה למשק האמריקאי ותומכים בתעשיות אמריקאיות אחרות. טענה שנכונה לכל סחורה. 2. אם מדינות אחרות יסבסדו את יצוא הפלדה לארה"ב מדובר למעשה בסיוע חוץ שלהן לארה"ב, "אין סיבה להתנגד לה". 3. ייבוא של פלדה בזול נותן יתרון תחרותי לתעשיות אמריקאיות רבות, שמשתמשות בפלדה בתהליכי היצור שלהן, כגון תעשיית הרכב, ומשפר את כח הקניה של הצרכן האמריקאי. 4. ובאופן פרטני לפלדה: יבוא משאיר את הזיהום של הייצור שלה בחו"ל".