יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ח"כ חיים כץ (ליכוד), תקף היום בחריפות את נציגי משרד האוצר במהלך דיון על הצעת חוק להקמת מסלקה פנסיונית במסגרת חוק ההסדרים.
לאחר סקירתה של סגנית הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, הילה בן חיים, בה הציגה הערכות כי הקמת המסלקה תעלה 50 מיליון שקלים ועלות פעולת העברה שישלם הלקוח לא תעלה על שקל אחד, פנה אליה ח"כ כץ ואמר: "את יכולה להתחייב על העלויות? ואם יעלה יותר ללקוח, האם האוצר ישלים מכספו? להערכתי, למשרד האוצר אין ידע וניסיון מספיק בנושא. לאחר שבמסגרת התקנון האחיד נתתם מנדט לממונה על שוק ההון לגזול כספי פנסיה מעמיתים מתי וכמה שהוא רוצה, אני מתייחס לדברים שלכם בעירבון מוגבל. נטלתם לכם כוחות בלתי סבירים במסגרת חוקי ההסדרים לדורותיהם".
בן-חיים ועו"ד אסי מסינג מהשלכה המשפטית במשרד האוצר מחו על דבריו של ח"כ כץ: "אנחנו רואים אך ורק את טובת העמיתים לנגד עינינו. המטרה שלנו היא שגוף ממשלתי יפקח על המסלקה וישמור על האינטרס הציבורי. לדעתנו החקיקה שלמה ובשלה".
במהלך הדיון הוצגו התנגדויות והסתייגויות להצעת החוק מטעם גופים שונים:
רונן רגב, אמון הציבור: "קיים סיכון גדול לפגיעה בפרטיות העמיתים; המערכת תחבר מידע בין מצבו הפיננסי למצבו הבריאותי של העמית ותחשוף לעיני רבים איזה נכסים פיננסיים ארוכי טווח יש לו. אני סבור שדיון מזורז במסגרת חוק ההסדרים אינו הפלטפורמה הראויה לעסוק בעניין".
רועי מימרן, יו"ר פורום החוסכים לפנסיה: "מדוע המאגר יהיה בבעלות פרטית ולא יופעל על ידי המדינה? הרי ידוע שגופי גבייה פרטיים וחוקרים פרטיים מנסים להתחקות אחר מידע כזה – איך נוודא שלא יוכלו לשים את ידם על הנתונים הרגישים שיופיעו במסלקה? כמו כן, מצוין שהבנקים יוכלו לקבל מידע מהמסלקה, אבל לגבי מעמד החוסך עצמו רשום שהמפקח יהיה רשאי להתקין תקנות...".
רמי דיין, משנה למנכ"ל כלל, התאחדות חברות הביטוח: "עולות שאלות לא מעטות שנותרות ללא תשובה בהצעת החוק: לכמה זמן יישמר המידע במאגרים? מה יקרה אם תיפול טעות בנתונים? מול מי מבררים, מתי ואיך מתקנים? בנוסף, המידע שיתקבל צריך להיות מעובד, לא יכול להיווצר מצב שבו ניתן לקבל את כל האינפורמציה בלחיצת כפתור און-ליין. בנוסף, אם לקוח ירצה לברר באתר האינטרנט של חברת הביטוח את מצבו, האם נמנע ממנו לעשות זאת בחינם ונחייב אותו לשלם למסלקה?"