היום מתפרסמת סקירת המאקרו השבועית של אנשי אגף כלכלה בלאומי, בראשותו של ד"ר גיל בפמן: "האם החל כבר מהלך היחלשות כלשהו של השקל?
"החל מאמצע חודש ינואר השנה, אנו עדים למהלך פיחות, משמעותי יחסית, בשער החליפין הנומינאלי אפקטיבי של השקל מול סל המטבעות. כך, בתקופה שבין 11.1.18-13.2.18 (כחודש) נחלש השקל בכ-4.6% ביחס לסל מטבעות.
"תנודות בשער החליפין נובעות משינויים בביקוש ובהיצע המט"ח במדינה וברמת המשתנים הבסיסיים, הביקוש למט"ח במדינה יכול להיות קשור, בין היתר, להערכות המשקיעים לגבי הצמיחה הכלכלית במדינה, הפוטנציאל הכלכלי שלה והמדיניות המוניטארית של הבנק המרכזי. בנוסף, נציין כי תתכנה סיבות נוספות למהלך הפיחות הנוכחי, ביניהן: התערבות מאסיבית של בנק ישראל בשוק המט"ח במהלך חודש ינואר עם רכישות מט"ח בהיקף של 1.8 מיליארד דולר; סיבה טכנית, שגוררת רכישות מט"ח של משקיעים מוסדיים ישראליים בגין נכסים המוחזקים בחו"ל; וכן ייתכן שפער הריבית שנפתח בין ישראל לארה"ב (שעומד כיום על 1.3%, בין הריבית האפקטיבית של הפד וריבית בנק ישראל) מאותת למשקיעים שהמהלך הממושך של התחזקות השקל עשוי להיבלם או אף לשנות כיוון, ובשל כך הם נוקטים פעולה כבר עכשיו.
"במבט קדימה, נציין כי הגורמים שצוינו כמשפיעים על שער החליפין של השקל בעת האחרונה עשויים להמשיך ולהשפיע גם בתקופה הקרובה. במידה ומגמה זו של פיחות השקל ביחס לסל המטבעות תימשך, תהיה לכך השפעה על הפעילות הכלכלית בישראל דרך השפעת שער החליפין על היצוא, היבוא ושימושים כלכליים שונים ובראשם הצריכה הפרטית. בנוסף, עשויה להיות למהלך זה, אם יימשך, השפעה מאיצה על האינפלציה בישראל ועל ציפיות האינפלציה לעתיד, וכתוצאה מכך, ייתכן גם שינוי אפשרי בתוואי העתידי של ריבית בנק ישראל.
"התאוששות מסוימת ביצוא הסחורות של ישראל בתחילת 2018, בהובלת ענף הרכיבים האלקטרוניים
בחודש ינואר השנה הסתכם יצוא הסחורות של ישראל בכ-4 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אניות, מטוסים ויהלומים) – היקף היצוא הגבוה ביותר מאז חודש אוגוסט 2017. היקף זה, משקף עלייה של כ-4.7% (במונחים דולריים שוטפים) בהשוואה לדצמבר אשתקד ועלייה של כ-2.8% בהשוואה לינואר 2017. כמו כן, נציין כי יצוא הסחורות בחודש ינואר היה גבוה בכ-3.7% בהשוואה להיקף היצוא הממוצע ברביע הרביעי של 2017, התפתחות אשר עשויה ללמד על התאוששות מסוימת ביצוא הסחורות של ישראל בעת האחרונה. זאת, בין היתר, על רקע ההתרחבות בנפח הסחר העולמי בחודשים האחרונים, לצד שיפור בסביבת הצמיחה בקרב שותפות הסחר העיקריות של ישראל.
"מבחינה ענפית, השיפור בפעילות הינו בעיקר תוצאה של עלייה חדה של כ-50% (לעומת דצמבר אשתקד) ביצוא של רכיבים אלקטרוניים (שנכלל בתוך יצוא האלקטרוניקה בגרף המצורף), זאת לאחר תקופה ממושכת של ירידות שחלה על רקע היקף פעילות מצומצם של אינטל בשל פרויקט שדרוג המפעל בקריית-גת. במקביל, יש לציין שגם ביתר ענפי היצוא המובילים נרשמו עליות בחודש ינואר, אם כי מתונות יותר, כולל ענף התרופות, בו נרשמו ירידות חדות בחודשים האחרונים של 2017 על רקע המשבר בחברת "טבע".
"במקביל, יבוא הסחורות הסתכם בחודש ינואר בכ-4.4 מיליארד דולר (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) – היקף היבוא הנמוך ביותר מאז חודש מרץ 2017. נתון זה, משקף ירידה של כ-9.3% (במונחים דולריים שוטפים) בהשוואה לחודש הקודם וירידה של כ-6.2% לעומת הרביע הרביעי אשתקד. ירידה זו, חלה בעיקר על רקע ירידה חדה יחסית ביבוא של חומרי גלם כמעט בכל ענפי הפעילות. עם זאת, יש לציין שירידה זו באה לאחר מספר חודשים רצופים של עליות, כך שהשפעתה על הייצור התעשייתי לא צפויה להיות משמעותית לעת עתה. במקביל, ירידות נרשמו גם ביבוא של מוצרים לצריכה שוטפת ומוצרים בני-קיימא, אשר עשויות ללמד על התמתנות מסוימת בצריכה הפרטית.
"במבט קדימה, אנו צופים צמיחה חיובית ביצוא הסחורות הישראלי במהלך שנת 2018, זאת לאחר שלוש שנים רצופות של ירידות (2015-2017). היצוא צפוי להיתמך בהמשך עלייה ביצוא של רכיבים אלקטרוניים של רקע חזרתה של אינטל לפעילות מלאה ומורחבת, לצד המשך התרחבותו של נפח הסחר העולמי. מנגד, יצוא התרופות עלול להמשיך להיחלש גם במהלך 2018, על רקע צמצום היקפי פעילות בחברת "טבע". כמו כן, השקל החזק, למרות היחלשותו בעת האחרונה (כפי שהוסבר בהרחבה בפסקה הקודמת), ממשיך להכביד על היצואנים הישראליים בענפי הסחורות, זאת בדגש על ענפים בעלי עתירות טכנולוגית נמוכה.
"נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים כי בחודש ינואר 2018 נכנסו לישראל כ-300 אלף תיירים בדרך האוויר (נתונים מנוכי עונתיות). נתון זה, משקף עלייה של כ-4% לעומת דצמבר אשתקד ועלייה של כ-19% בהשוואה לינואר 2017. כפי שניתן לראות בתרשים, מדובר באחד הנתונים הגבוהים ביותר שנרשמו בראייה היסטורית, אשר משקף את התנופה המתמשכת בתיירות הנכנסת לישראל בחודשים האחרונים, ובפרט מאז ספטמבר 2017.
"יש לציין כי אחד הגורמים העיקריים שתומכים במגמה החיובית בתיירות הנכנסת, שמהווה כ-40% מכלל פעילות הענף, הוא השיפור במצב הביטחוני בישראל מתחילת 2016 (לאחר דעיכתה של "אינתיפאדת היחידים"). בהקשר זה, יש להדגיש כי שמירה על היציבות הביטחונית באזור מהווה גורם בעל חשיבות עליונה להמשך המגמה החיובית בענף התיירות גם בחודשים הבאים.
"בחינה של התיירים הנכנסים לישראל (בדרך האוויר) לפי ארצות מוצא, מלמדת על גידול בכניסות התיירים מרוב מדינות העולם, זאת בדגש על המדינות המובילות: ארה"ב, רוסיה, צרפת, גרמניה ובריטניה, לצד המשך המגמה החיובית בתיירות ממדינות מרכז-מזרח אירופה. במבט קדימה, המשך שיפור, גם אם הדרגתי, במצבם הכלכלי של משקי הבית בקרב המדינות המובילות מבחינת תיירות נכנסת לישראל, ארה"ב ומדינות אירופה, צפוי לתמוך ברמה גבוהה של תיירות נכנסת גם בחודשים הבאים."