בדיווח לציבור שהוציא בנק ישראל על דיוניו המוניטאריים לקראת החלטת הריבית לחודש דצמבר 2010, השורה התחתונה היא שכל חברי ההנהלה הבכירה הצביעו בעד הותרת הריבית ללא שינוי ברמה של 2%. אולם לדעתנו, הדבר החשוב ביותר, במבט קדימה: בנק ישראל מוטרד מהשלכות תוכנית ה-Fed על בנקים מרכזיים מסוגו, שכבר נמצאים בעיצומן של העלאות ריבית ועלולים להתמודד כעת עם לחצים לייסוף מהיר נוסף במטבע המקומי, ייבוא הון מוגבר ועלייה באינפלציה (בהשראת ארצות הברית עצמה ובשל התייקרות מהירה במחירי הסחורות בעולם).
לא מדובר בחששות גרידא, אם לשפוט לפי התחדשות רכישות הדולרים על ידי בנק ישראל והנתון לפיו תושבי חוץ השקיעו באוקטובר במק"מ 4 מיליארד דולר והגדילו בתוך חודש אחד את יתרותיהם בכמעט 40%.
בכך מאותת להערכתנו בנק ישראל, שממש לא יהיה לו קל להעלות עוד את הריבית ולהפסיק לרכוש מט"ח, שני מהלכים בו זמניים שקרן המטבע וה-OECD תובעים ממנו.
זאת ועוד, משום שהשקעות הזרים במק"מ תנודתיות מאוד, הסיכוי לשינויים חדים במהלך המסחר גבוהים (היום, לדוגמא) וכך גם הסיכוי שבנק ישראל יצטרך להתערב במסחר ולהשיב את הסדר על כנו.
אולם, בנק ישראל שומר על כל האופציות פתוחות בכך שהוא מזכיר מדינות שעל אף החששות המשותפים הללו ממשיכות להעלות ריבית, לרבות אוסטרליה, צ’ילה ודרום קוריאה.
נקודה חשובה נוספת: למרות שבאוקטובר עלה דווקא המדד ללא דיור, בעוד סעיף הדיור ירד במפתיע, בנק ישראל לא רואה בכך סימן לבאות, שכן ניסיון העבר מצביע על ביצועים חלשים בשוק הדיור בחודשי החורף (אם אפשר לקרוא לזה כך...) מכאן ברורה עוד יותר, במיוחד בהקשר הגלובאלי הבעייתי, החשיבות שתושג רגיעה מהירה בשוק הדיור.