ברביע הרביעי של השנה נמשך הגידול בהיקף הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי, תוך האטה בקצב
היקף הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים ירד בחודש דצמבר 2017 בשיעור (ריאלי) של כ-1.4% לעומת החודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות), זאת לאחר שישה חודשים רצופים של עליות. על הרקע הזה, חלה האטה בקצב הרכישות בכרטיסי אשראי ברביע הרביעי אשתקד, שעמד על כ-8.1% (במונחים שנתיים) לעומת הרביע הקודם. כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של אגף הכלכלה בבנק לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן.
העלייה ברכישות ברביע הרביעי אשתקד חלה כתוצאה מעלייה ברכישות של מרבית קבוצות המוצרים, בהובלת מוצרים ושירותים אחרים ומזון ומשקאות. בלטו במיוחד רכישות של שירותי טיסות, תיירות ואירוח (מקבוצת השירותים); ומוצרי מחשבים ותוכנה (מוצרים ושירותים אחרים). מנגד, נרשמה ירידה בהיקף הרכישות של מוצרי תעשייה, זאת על רקע ירידה ברכישות בתחום ההלבשה וההנעלה.
העלייה ברכישות בכרטיסי אשראי ברביע הרביעי אשתקד לצד בחינה של אינדיקטורים נוספים לפעילות הצריכה הפרטית, מלמדים על המשך התרחבות הצריכה הפרטית ברביע הרביעי אשתקד. כך, הפדיון בענפי המסחר הסיטונאי והקמעונאי המשיך לצמוח, תוך האצה מסוימת בקצב צמיחת המסחר הקמעונאי ברביע הרביעי של 2017; האצה חלה בקצב הגידול של פדיון רשתות השיווק בשני הרביעים האחרונים אשתקד; כמו כן, ברביע הרביעי של 2017 נמשך הגידול ביבוא של מוצרי צריכה, זאת בדגש על מוצרי צריכה שוטפת. במקביל, המגמה החיובית במדד אמון הצרכנים של הלמ"ס נמשכה גם בדצמבר אשתקד.
במבט קדימה, אנו מעריכים כי הסביבה המאקרו כלכלית תמשיך לתמוך בהתרחבות הצריכה הפרטית גם ברביעים הבאים, ולאור זאת, הפעילות בכרטיסי האשראי צפויה להתרחב גם בחודשים הבאים. להערכתנו, במהלך השנה הצריכה הפרטית צפויה לצמוח בשיעור גבוה יותר בהשוואה ל-2017, בה נרשמה צמיחה של 3.0% (במונחים ריאליים), זאת בין היתר על רקע הקדמת הרכישות הצפויה של כלי רכב (לצריכה ולהשקעה) על חשבון שנת 2019, עקב העדכון הצפוי של נוסחת המיסוי הירוק בתחילת 2019.
יצוא השירותים של ישראל ממשיך לצמוח בקצב מהיר: נתוני הלמ"ס מלמדים כי יצוא השירותים של ישראל (ללא חברות הזנק) הסתכם בחודש נובמבר אשתקד בכ-3.8 מיליארד דולר (נתון מנוכה עונתיות). בחינה רבעונית של הנתונים מעלה כי האומדן ליצוא השירותים (ללא חברות הזנק) ברביע הרביעי של 2017 (אשר מבוסס על נתוני אוקטובר-נובמבר) עומד על כ-11.3 מיליארד דולר. נתון זה משקף המשך צמיחה מהירה של רכיב פעילות זה, אשר צמח בכ-5% בהשוואה לרביע השלישי אשתקד, ובכ-15% בהשוואה לרביע הרביעי של 2016 (במונחים דולריים נומינאליים).
מנגד, נמשך הקיפאון ביצוא הסחורות. כך, ברביע הרביעי אשתקד עמד יצוא הסחורות על כ-11.5 מיליארד דולר, נתון המשקף צמיחה אפסית בהשוואה לרביעים קודמים. הצמיחה המהירה של יצוא השירותים הינה, בין היתר, תוצאה של נתח פעילות משמעותי אשר מרוכז בתחומי ההיי-טק (שירותי תוכנה ומחשוב, מחקר ופיתוח, שירותי תקשורת ועוד) אשר נשענים על היתרונות היחסיים של המשק המקומי בתחומים אלה. כמו כן, יצוא השירותים פחות רגיש לשינויים בשער החליפין בהשוואה ליצוא התעשייתי (על-פי בנק ישראל), דבר אשר אפשר ליצוא השירותים לצמוח גם בתקופה בה השקל המשיך להתחזק.
מגמות אלה, הובילו לכך שהפער בין יצוא השירותים (ללא חברות הזנק) ליצוא הסחורות (ללא אוניות, מטוסים ויהלומים) נמחק כמעט לחלוטין. כפי שניתן לראות בתרשים, ברביע הראשון של 2013 עמד הפער בין יצוא הסחורות ליצוא השירותים על כ-4 מיליארד דולר (במונחים רבעוניים), בעוד שברביע הרביעי אשתקד הצטמק הפער לכ-300 מיליון דולר בלבד. על הרקע הזה, בשנים האחרונות חל שינוי מבני במשק הישראלי שבא לידי ביטוי בכך שמשקל יצוא השירותים בתוצר עולה בהתמדה, ומנגד המשקל של יצוא הסחורות מצוי בירידה.
נכון לשנת 2017, משקל יצוא השירותים (ללא חברות הזנק) בתוצר הינו 12.1% (במחירים שוטפים), והוא גבוה מרמתו בשנת 2010 – 10.4%, ומנגד, משקל יצוא הסחורות (ללא יהלומים) עומד על 14.3% לעומת 20.5% בשנת 2010. דהיינו, יצוא השירותים מהווה מנוע צמיחה מוביל בהרכב הפעילות הנוכחי של המשק הישראלי, בעל חשיבות הולכת וגוברת, זאת בזמן שהיצוא התעשייתי מצוי בנסיגה. לדעתנו, התפתחות משמעותית זו משקפת, בין היתר, את השפעות התיסוף המשמעותי של השקל ואת הקושי הרב יחסית בעשיית עסקים בישראל.
לסיכום, על פי האומדן לרביע הרביעי של 2017 (על בסיס נתוני אוקטובר-נובמבר) נראה כי הצמיחה המהירה ביצוא השירותים נמשכה גם ברביע זה. כמו כן, יש לציין כי המשך הצמיחה ביצוא השירותים צפוי לתמוך בעודף בחשבון השירותים של מאזן התשלומים, זאת בהמשך למגמה מהעשור האחרון אשר במהלכו היה הגורם העיקרי לעודף המתמשך בחשבון השוטף. המגמות שתוארו צפויות להימשך גם בשנים הבאות, ובמבט קדימה אנו מעריכים כי יצוא השירותים צפוי להמשיך ולהתרחב בחודשים הבאים.
סקר החברות של בנק ישראל לרביע הרביעי של 2017 מלמד על המשך התרחבות בפעילות הסקטור העסקי
סקר החברות של בנק ישראל, המבוסס על דיווחים איכותיים (ולא כמותיים) של חברות מענפים שונים בסקטור העסקי, מצביע על המשך ההתרחבות בפעילות הכלכלית במשק במהלך הרביע הרביעי של 2017, בקצב יציב ודומה לזה של הרביעים הקודמים.
ענפי הפעילות שהציגו מאזני נטו (ההפרש שבין אחוז החברות שמדווחות על עלייה בפעילות לבין אחוז החברות שמדווחות על ירידה) חיוביים באופן מובהק מבחינה סטטיטית, דבר אשר מצביע על התרחבות בפעילות, הם: שירותים ומלונאות. בהקשר זה, נציין כי ענף המלונאות בלט לחיוב מבין יתר הענפים, על רקע היקף שיא של כניסות תיירים ברביע הרביעי אשתקד. במקביל, מאזני הנטו של הענפים: תעשייה, בינוי ותחבורה ותקשורת, היו חיוביים אך לא מובהקים. מנגד, מאזן הנטו בענפי המסחר היה שלילי, דבר אשר עשוי להצביע על האטה מסוימת בפעילות. בחינה של הדיווחים באשר למגבלות על ביצוע הפעילות בענפי המשק השונים, מעלה כי חלה החמרה במגבלת המחסור בעובדים מקצועיים במרבית הענפים. יש לציין שמגבלה זו בולטת במיוחד בענף הבינוי, אם כי, מגבלת הפעילות החמורה ביותר בענף זה היא מחירי הקרקעות.
במבט קדימה, על פי ציפיות החברות שהשתתפו בסקר, במהלך הרביע הראשון של 2018 פעילות הסקטור העסקי צפויה להתרחב במרבית ענפי הסקטור העסקי, בהובלת הענפים: שירותים, מסחר ותעשייה. השיפור באופטימיות של החברות בסקטור העסקי, אם יימשך, צפוי להוות גורם אשר תומך בהמשך צמיחה של התוצר העסקי בישראל. יש להדגיש כי להתפתחויות בכלכלה הגלובאלית ובמשק המקומי ישנה השפעה על הביקושים המקומיים והחיצוניים, וכפועל יוצא גם על הפעילות בסקטור העסקי הישראלי.