היום מתפרסמת הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן: "מנתונים שפורסמו על-ידי בנק ישראל עולה כי חלה האצה קלה בקצב הצמיחה של המדד המשולב לבחינת מצב המשק ברביע הרביעי של 2017, בהמשך למגמה מהרביע הקודם. יש לציין שמגמה זו באה לאחר שלושה רביעים רצופים של התמתנות בקצב הצמיחה (ראה/י תרשים). המדד המשולב צמח ברביע הרביעי אשתקד בכ-3.4% (במונחים שנתיים), זאת לאחר צמיחה של כ-3.1% ברביע הקודם. יש לציין שקצב הצמיחה הנוכחי מצוי ככל הנראה בסביבת פוטנציאל הצמיחה של המשק בעת הנוכחית, אולם הוא נמוך בהשוואה לממוצע מתחילת 2010, שעומד על 4.1%.
"ירידת הפוטנציאל הושפעה מן הגורמים הבאים: האטה בהשקעות הסקטור העסקי במכונות וציוד; התקרבות המשק לתעסוקה מלאה; פער הולך וגדל בין כישורי העובדים הנדרשים לבין היצע הכישורים של מחפשי העבודה; והתמתנות ניכרת של הגידול בפיריון.
"ההאצה הקלה בקצב הצמיחה ברביע הרביעי אשתקד לעומת הרביע השלישי נתמכה בצמיחה מואצת בחודשים נובמבר-דצמבר יחסית לחודשים קודמים. הרכיבים שתרמו לצמיחה ברביע הרביעי הם, בין היתר, הפדיון בענפי המסחר והשירותים, יצוא השירותים ויבוא תשומות לייצור, כאשר מנגד, יצוא הסחורות והייצור התעשייתי קיזזו מעט את קצב הצמיחה.
"לסיכום, מנתוני המדד המשולב ניתן להעריך כי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הרביעי של 2017 (שעתידים להתפרסם בחודש הבא) יצביעו על המשך צמיחה בקצב דומה לזה של הרביע השלישי, כיוון שחלק מההאצה בקצב הצמיחה של המדד המשולב ברביע הרביעי, מקורה בפעילות יבוא אשר אינה כלולה בתוצר המקומי של ישראל. במבט לשנת 2018, אנו מעריכים כי התוצר המקומי הגולמי יצמח השנה בשיעור ריאלי של 3.4% לאחר צמיחה של 3.0% בשנת 2017, על-פי אומדני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).
"בשנת 2017 חלה עלייה במשקל יצוא הסחורות לגוש האירו ובריטניה, לעומת ירידה במשקל היצוא למדינות אסיה בחינה של נתוני היצוא (במונחים דולריים שוטפים) לפי יעדי סחר עיקריים, שפורסמו על-ידי הלמ"ס בעת האחרונה, מלמדת על עלייה במשקל יצוא הסחורות הישראלי (ללא יהלומים) למדינות גוש האירו ולבריטניה בשנה החולפת. ייתכן כי עלייה זו חלה על רקע הירידה בסיכונים הפוליטיים ברחבי יבשת אירופה במהלך השנה, בשילוב עם שיפור בפעילות הכלכלית ובתחזיות הצמיחה במרבית המדינות המובילות, וכן על רקע צמיחה גבוהה מהפוטנציאל בקרב חלק ממדינות הגוש ולמרות הייסוף בשערו של האירו.
"מנגד, חלה ירידה במשקל היצוא למדינות אסיה בהמשך למגמה משנת 2016, בין היתר, על רקע ירידה ביצוא של אינטל אשר מופנה בחלקו למדינות אלה. ירידה מתונה נרשמה גם במשקל היצוא הישראלי לארה"ב, אם כי, היא נותרה שותפת הסחר המובילה של ישראל.
"בשנת 2017 היצוא לארה"ב היווה כ-24% מסך יצוא הסחורות של ישראל (ללא יהלומים), לעומת כ-26% ב-2016. ירידה נרשמה, כאמור, גם ביצוא למדינות אסיה, אשר היווה כ-18% מסך יצוא הסחורות של ישראל (ללא יהלומים) אשתקד, לעומת כ-22% ב-2016 וכ-24% ב-2015. מנגד, משקל היצוא לגוש האירו עמד אשתקד על כ-21.5%, לעומת כ-19.5% ב-2016, והיצוא לבריטניה היווה כ-10.5% מסך יצוא הסחורות (ללא יהלומים) לעומת משקל של כ-8% ב-2016.
"לסיכום, אנו מעריכים כי יצוא הסחורות של ישראל יציג צמיחה חיובית, גם אם מתונה, בשנת 2018, זאת לאחר שלוש שנים רצופות (2015-2017) של נסיגות. זאת, בין היתר, בתמיכה של חזרתה הצפויה של אינטל להיקף ייצור מוגבר במהלך השנה, זאת לאחר סיום פרויקט שדרוג המפעל בקריית גת, לצד שיפור בפעילות הכלכלית בקרב מרבית שותפות הסחר העיקריות של ישראל.
"בהקשר זה, נציין כי קרן המטבע הבינלאומית (IMF) עדכנה השבוע (22.1.18) כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה של מרבית שותפות הסחר של ישראל לשנים 2018-2019, וכן עדכנה כלפי מעלה את תחזית הצמיחה של נפח הסחר העולמי, התפתחות אשר עשויה להשפיע לחיוב על היצוא הישראלי. מנגד, המשבר בחברת "טבע" בעת האחרונה, שהוביל לירידה ביצוא התרופות בחודשים האחרונים, עלול לקזז את צמיחת היצוא במהלך השנה במידה שיימשך. כמו כן, התחזקותו המתמשכת של השקל מול סל המטבעות צפויה להמשיך לשחוק את התחרותיות והרווחיות של היצואנים הישראליים.
"במקביל, יצוא השירותים צפוי להמשיך לצמוח בקצב מהיר גם במהלך השנה. במבט קדימה, להערכתנו יצוא הסחורות והשירותים של ישראל צפוי לצמוח בשנת 2018 בכ-3.7% (ריאלי) לאחר צמיחה של 2.3% בשנת 2017. שיעורי התרחבות אלו של היצוא הישראלי נמוכים משיעורי התרחבות נפח הסחר העולמי ויש בכך להעיד על הקושי ההולך וגדל שהשקל החזק וגורמים אחרים, כמו קושי בעשיית עסקים, מביאים ליצוא הישראלי.
החוב של ממשלת ישראל ביחס לתוצר נכון לשנת 2017 הינו נמוך מהיעד של 60%, ונמוך גם בהשוואה בינלאומית.
"החשב הכללי במשרד האוצר פירסם בימים האחרונים אומדן ראשון של היחס חוב ממשלתי/תוצר לשנת 2017, לפיו השנה החולפת מסכמת שמונה שנים רצופות של ירידה ביחס חוב/תוצר של ישראל – התפתחות חיובית באשר לסיכון הפיסקאלי ודירוג האשראי של ישראל.
"אומדן האוצר ליחס חוב/תוצר אשתקד עומד על 59.4% תוצר, נתון המשקף רמת שפל בראייה היסטורית, אשר הינו נמוך גם מיעד האיחוד האירופי של 60% תוצר, על-פי אמנת מאסטריכט. בנוסף, נציין שהאומדן לשנת 2017 משקף ירידה של כ-1.3 נקודות אחוז בהשוואה לשנת 2016, ירידה של כ-10 נקודות אחוז ביחס לשנת 2010 וירידה של כ-30 נקודות אחוז לעומת 2003 אז עמד החוב הממשלתי על כ-90% מהתוצר.
"על-פי הודעת החשב הכללי במשרד האוצר, הירידה בחוב הממשלתי ביחס לתוצר אשתקד חלה כתוצאה משילוב של מספר גורמים, ובראשם: המשך צמיחת התוצר הנומינאלי אשתקד בשיעור של 3.1%, ובהקשר זה נציין שהתוצר הנומינאלי הוא הרלוונטי לחישוב היחס חוב/תוצר ולא התוצר הריאלי; גירעון ממשלתי נמוך של כ-2% תוצר בשנת 2017 לעומת יעד גירעון של 2.9% תוצר, אשר עקב כך היקף הגיוס בשוק האג"ח המקומי היה קטן מאוד ביחס לתכנית התקציבית (ראה/י הרחבה בסקירתנו מה-10.1.18); התחזקות השקל אל מול הדולר בשיעור של כ-6.3% בשנת 2017 (חושב על-פי שערי חליפין ממוצעים) אשר שוחקת את שווי החוב הנקוב במט"ח; והירידה המתמשכת בריבית הצבורה על החוב הממשלתי.
"החוב הממשלתי הנמוך של ישראל, ביחס לתוצר, בולט גם בהשוואה בינלאומית. כפי שניתן לראות בתרשים, היחס חוב/תוצר של ישראל לשנת 2017 נמוך מזה של מדינות מפותחות רבות כגון: יפן, ארה"ב, קנדה, בריטניה ומדינות גוש האירו, והינו נמוך גם מזה של סלובניה, אשר כלולה בקבוצת מדינות הייחוס של ישראל, על-פי הגדרת משרד האוצר . עם זאת, היחס חוב/תוצר של ישראל עדיין גבוה מזה של יתר מדינות הייחוס.
"בנוסף, יש לציין שישראל בולטת לחיוב גם בהשוואה בינלאומית של השינוי ביחס חוב/תוצר מאז שנת 2008, עם פרוץ המשבר הפיננסי העולמי, בהיותה אחת המדינות הבודדות בהן חלה ירידה בחוב הממשלתי ביחס לתוצר מאז, בזמן שבמרבית המדינות המפותחות חלה עלייה ביחס זה, שכן מרביתן נפגעו מהמשבר.
"לסיכום, השיפור המתמשך במצב הפיסקאלי של ישראל, כפי שבא לידי ביטוי בירידה המתמשכת ביחס חוב/תוצר, עשוי לבוא לידי ביטוי בעלויות גיוס נמוכות יותר לפעילות התקציבית השוטפת, ולכך תהיה תרומה להמשך הקטנת הנטל של תשלומי הריבית על החוב. בנוסף, יש לציין שמגמת הירידה ביחס חוב/תוצר של ממשלת ישראל בשנים האחרונות היוותה גורם חשוב בעדכון כלפי מעלה של אופק הדירוג של ישראל בחברת דירוג האשראי S&P מיציב לחיובי, בחודש אוגוסט 2017. יש להדגיש שאם מגמת הירידה בחוב תימשך, לא ניתן לשלול אפשרות של העלאת הדירוג של ישראל בחברת S&P מרמה של A+ לרמת שיא היסטורי של AA-, בשנה וחצי-שנתיים הקרובות."