היום מתפרסמת סקירת המאקרו השבועית של אנשי אגף כלכלה בלאומי (בראשות הכלכלן הראשי, ד"ר גיל בפמן): "שנת 2017 הסתכמה בעליית מחירים של 0.4%, לאחר שלוש שנים רצופות של ירידות מחירים
שנת 2017 הסתכמה בחזרת האינפלציה לתחום החיובי לאחר שלוש שנים רצופות של אינפלציה שלילית. מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2017 ב-0.4% (דצמבר 2017 בהשוואה לדצמבר 2016).
"עם זאת, יש לציין שהאינפלציה עדיין נמוכה מיעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%). בנוסף, "סביבת אינפלציה" הנוכחית, שמביאה בחשבון את ההתפתחות בפועל של המחירים בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה, כמו גם את ההתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, עודנה נמוכה מאוד. "סביבת האינפלציה" ולא רק האינפלציה בפועל היא בעלת חשיבות רבה בעת החלטות הריבית על ידי בנק ישראל.
"האינפלציה בשנת 2017 נתמכה בעליית מחירי המוצרים הבלתי-סחירים (מוצרים ושירותים שלא ניתן לסחור בהם בקלות באופן בין-לאומי), בהובלת הסעיפים: דיור, אחזקת דירה ושירותי בריאות, כאשר מנגד, נרשמה ירידה במחירי המוצרים הסחירים (שניתן לסחור בהם בקלות באופן בין-לאומי), ובראשם: הלבשה והנעלה וריהוט וציוד לבית. בנוסף, נציין שמחירי המזון עלו ב-2017 לאחר שלוש שנים רצופות של ירידות.
"העלייה בתת-סעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים) נמשכה גם בשנת 2017, אשר במהלכה תת-סעיף זה רשם עלייה של 2.6%. נתון זה, משקף האצה בקצב העלייה של מחירי השכירות (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים), אשר עמד על 1.4% ב-2016 ועל 2.0% ב-2015. אנו מעריכים כי סעיף זה צפוי להמשיך ולהיות הרכיב בעל התרומה החיובית העיקרית למדד, זאת לאור משקלו המשמעותי במדד המחירים לצרכן (כ-20%). מנגד, נמשכת ההתמתנות בקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות (עפ"י סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן). בחודשים אוקטובר-נובמבר 2017 היו מחירי הדירות גבוהים בשיעור של 2.4% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, זאת לעומת קצב של 2.7% ו-4.0% בחודשיים הקודמים.
"במבט קדימה, אנו מעריכים כי האינפלציה צפויה לעלות באופן הדרגתי ולהגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים במהלך שנת 2018. במבט לטווח ארוך יותר, נראה כי האינפלציה תישאר בשנים הקרובות בטווח שבין 0.0%-1.0%, דהיינו מתחת ליעד יציבות המחירים, התפתחות אשר צפויה להשפיע גם על התוואי העתידי של ריבית בנק ישראל, שלא צפויה להשתנות בזמן הקרוב. בהקשר זה, נציין כי על פי התחזית העדכנית של חטיבת המחקר של בנק ישראל, שפורסמה ב-10.1.18, הריבית בסוף שנת 2018 צפויה לעמוד על 0.25% ובסוף 2019 על 0.5%. תחזית זו משקפת את המסר העולה מהודעת הוועדה המוניטארית לפיו, "בכוונת הוועדה המוניטארית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד".
"קצב המכירות של דירות חדשות התייצב בחודשים האחרונים סביב הממוצע ארוך הטווח. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), היקף המכירות של דירות חדשות בחודש נובמבר 2017 עמד על 2,005 דירות (נתון מנוכה עונתיות). מדובר בנתון דומה להיקף המכירות החודשי הממוצע ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר 2017, אשר עמד על 2,060 דירות, זאת בדומה לממוצע ארוך הטווח (כ-2,023 דירות מתחילת 2009). דהיינו, לאחר שהיה במגמת ירידה בתקופה שבין אוגוסט 2015 לבין דצמבר 2016, קצב המכירות של דירות חדשות התייצב בשנה האחרונה סביב הממוצע ארוך הטווח.
"להערכתנו, הרמה הנוכחית של היקף המכירות צפויה להישמר גם בחודשים הבאים. כמו כן, בשנה וחצי-שנתיים הקרובות אנו לא צופים שינוי מהותי במגמות הנוכחיות בשוק הדיור, לאור התחזית ליציבות הסביבה המאקרו-כלכלית, אשר עודנה תומכת בביקושים לדיור.
"בעשור האחרון ניתן לציין שלוש תקופות של ירידה במכירות של דירות חדשות (התקופה נמדדת מנקודת השיא לנקודת השפל): 1. 10/2010-08/2011 – ככל הנראה על רקע המחאה החברתית והשפעות משבר החוב באירופה; 2. 07/2013-05/2014 – על רקע אי הוודאות לגבי תכניות הדיור הממשלתיות ובראשן "מע"מ אפס"; 3. 08/2015-04/2017 – על רקע המתנת האוכלוסייה הזכאית (בעיקר זוגות צעירים) למכרזי "מחיר למשתכן" וירידה בנוכחות של משקיעים בשוק הדיור, בין היתר, עקב הכבדת שיעור מס הרכישה לבעלי יותר מדירה אחת.
"ההתפתחות של שתי התקופות הראשונות הייתה דומה יחסית. כך, היקף המכירות בתקופה הראשונה ירד במצטבר בכ-45% ובתקופה השנייה בכ-39%, בשתי התקופות הירידה נמשכה 10 חודשים ועברו בין 7 חודשים לשנה עד שהיקף המכירות חזר מנקודת השפל לרמת השיא טרם הירידה. במקביל, קצב העלייה השנתי של מחירי הדיור התמתן בתקופות אלה, והגיע לנקודה הנמוכה ביותר כשנה לאחר רמת השפל של היקף המכירות.
"בתקופה השלישית, אשר שונה במאפייניה משתי התקופות הראשונות וכוללת הוצאה לפועל של תכניות ממשלתיות במקביל לצעדי מיסוי כנגד "ציבור המשקיעים", הירידה המצטברת בהיקף המכירות הייתה זהה לזו של התקופה השנייה (כ-39%), אולם נמשכה 20 חודשים ונכון לחודש נובמבר 2017, כ-7 חודשים אחרי נקודת השפל, היקף המכירות עלה בכ-5% בלבד, דהיינו לא חל שינוי כיוון מידי. לאור העובדה שהירידה בתקופה השלישית הייתה מתונה יותר והדרגתית בהשוואה לשתי התקופות הקודמות, ייתכן כי מהלך ההתאוששות ממנה, במידה שאכן יקרה, יהיה איטי יותר ועשוי לכלול התמתנות נוספת בקצב עליית מחירי הדיור בטווח הקצר, כאשר גם הירידה בנוכחות המשקיעים עשויה להסביר זאת.
"להערכתנו, גם אם העלייה בהיקף המכירות של דירות חדשות תצבור תאוצה בהמשך, יהיה קשה לחזור בקרוב להיקף המכירות טרם הירידה (בפרט, כל עוד נמשכות התכניות הממשלתיות), שכן הפעילות בשנת 2015 הייתה מואצת באופן חריג.
"הגירעון בחשבון הסחר הבסיסי המשיך להתרחב גם ברביע הרביעי של 2017. יצוא הסחורות של ישראל הסתכם ברביע הרביעי של 2017 בכ-11.5 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים). נתון זה, משקף עלייה קלה של 0.8% (במונחים דולריים נומינאליים) בהשוואה לרביע הקודם, שבאה לאחר ירידה בשיעור דומה.
"עליית היצוא ברביע הרביעי אשתקד נתמכה, בין היתר, בגידול בענפי היצוא הבאים: כלי תחבורה והובלה, מוצרי מתכת ויצוא אלקטרוניקה, על רקע גידול של כ-3.8% ביצוא של רכיבים אלקטרוניים, זאת לאחר שירד בשבעה מתוך שמונת הרביעים הקודמים. עלייה זו, עשויה להימשך גם במהלך 2018 על רקע חזרתה הצפויה של "אינטל" לפעילות מלאה ואף מורחבת לאחר שדרוג המפעל בקריית-גת. התפתחות זו, צפויה לתמוך בגידול ביצוא הסחורות של ישראל במהלך השנה. מנגד, בלט לשלילה יצוא ענף התרופות, בו נרשמה ירידה חדה, על רקע המשבר שפוקד את חברת "טבע" בעת האחרונה, אשר בעקבותיו הוכרזה תכנית התייעלות שכוללת, בין היתר, צמצום של היקפי הייצור בישראל ובעולם. התפתחות זו, צפויה לקזז את הצמיחה ביצוא הסחורות במהלך 2018.
"במקביל, יבוא הסחורות הסתכם ברביע הרביעי של 2017 בהיקף שיא של כ-14.3 מיליארד דולר (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), המשקף עלייה של כ-3.8% (במונחים דולריים נומינאליים) בהשוואה לרביע הקודם. עלייה זו, חלה על רקע גידול ביבוא של חומרי גלם בכל הענפים, נתון המהווה אינדיקציה חיובית להתרחבות הפעילות הכלכלית בחודשים הבאים. זאת, לצד גידול ביבוא של מוצרי צריכה, בדגש על עלייה ביבוא של מוצרים לצריכה שוטפת, אשר מצביע על המשך התרחבות הצריכה הפרטית. מנגד, חלה ירידה ביבוא של מוצרים בני-קיימא עקב ירידה ביבוא של כלי תחבורה.
"לסיכום, המגמות שתוארו, כלומר עליית היבוא בשיעור חד יותר מאשר היצוא, הובילו להתרחבות הגירעון בחשבון הסחר הבסיסי (ללא אניות, מטוסים, יהלומים ודלק) ברביע הרביעי אשתקד להיקף שיא של כ-2.8 מיליארד דולר. מעבר להשפעה המקזזת של התרחבות הגירעון על קצב הצמיחה ברביע הרביעי של 2017, התפתחות זו עלולה להשפיע לשלילה על העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אשר ב-2017 היה, כפי הנראה (נתון זה עתיד להתפרסם רק בתחילת חודש מרץ), נמוך יותר מאשר ב-2016. ירידה זו, צפויה להימשך להערכתנו גם ב-2018, אולם יש להדגיש כי החשבון השוטף צפוי להישאר בעודף, הודות לעודף המתמשך בחשבון השירותים."