הגירעון התקציבי בפועל בשנת 2017 (1.97% תוצר) היה נמוך מהיעד המתוכנן (2.9%); בשנת 2018 צפוי גירעון של 2.8%. כך עולה מהסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן. להלן עיקריה:
בחודש דצמבר 2017 הסתכמה פעילות הממשלה בגירעון גבוה מאוד של 21.5 מיליארד ₪. יש לציין כי חודשי דצמבר מתאפיינים בדרך כלל בגירעון גבוה בהשוואה ליתר חודשי השנה בעקבות האצת קצב ההוצאה של משרדי הממשלה, הכולל הוצאות שנדחו מחודשים קודמים. עם זאת, הגירעון בדצמבר אשתקד היה גבוה גם ביחס לחודשי דצמבר בשנים קודמות, והוא הגירעון החודשי הגבוה ביותר שנמדד מאז שנת 2001 (השנה המוקדמת ביותר לגביה משרד האוצר פרסם נתונים).
במשרד האוצר מציינים כי הגירעון בחודש דצמבר היה גבוה באופן חריג, על רקע העברה של כ-4.15 מיליארד ₪ לקרן מס רכוש בסוף שנת 2017 על חשבון השנים הבאות.
מבט כולל על 2017 מלמד כי הגירעון בתקציב המדינה הסתכם בשנה זו ב-24.8 מיליארד ₪ שהם כ-1.97% תוצר, לפי אומדני האוצר. יש להדגיש כי גירעון זה נמוך באופן משמעותי ביחס ליעד הגירעון המתוכנן לשנת 2017, של 36.6 מיליארד ₪ (2.9% תוצר), והוא נמוך גם ביחס לגירעון בשנים קודמות. התפתחות זו, תורמת לחיזוק הפרופיל התקציבי של המשק בעת הנוכחית, ובמידה שתימשך, צפויה להשפיע באופן חיובי על דירוג האשראי של המשק בעתיד.
מקורות המימון של הגירעון כללו הפרטה (בעיקר מכירת קרקעות באופן מוזל) בסך 1.6 מיליארד ₪, גיוס נטו בחו"ל בסך של כ-8.5 מיליארד ₪, גיוס נטו בשוק האג"ח המקומי בסך של כ-6 מיליארד ₪ וירידה ביתרות האוצר שבבנקים בסך של כ-6.8 מיליארד ₪. הגיוס בשוק האג"ח המקומי היה קטן מאוד ביחס לתכנית התקציבית של כ-26 מיליארד ₪ וייתכן שלכך הייתה תרומה להמשך עליית מחירי איגרות החוב המקומיות של ממשלת ישראל בשוק המקומי וירידת שיעורי התשואה לפדיון. נראה שיחס החוב/תוצר (נטו) של הממשלה המשיך וירד במקצת במהלך שנת 2017.
על פי הודעת משרד האוצר, הגירעון הנמוך אשתקד הוא תוצאה של הכנסות גבוהות ב-13.3 מיליארד ₪ מהתכנון המקורי, בעוד שההוצאות היו גבוהות ב-1.4 מיליארד ₪ מהמתוכנן. הוצאות המשרדים האזרחיים גדלו בשיעור דומה לתכנון המקורי, בעוד שהוצאות מערכת הביטחון גדלו מעבר למתוכנן. יש לציין כי צד ההכנסות בתקציב המדינה נתמך בשנת 2017 בהיקף משמעותי מאוד של הכנסות חד-פעמיות, שנאמד בכ-15.4 מיליארד ₪, ביניהן: הכנסות ממכירת החברות מובילאיי, כתר פלסטיק ותמר פטרוליום; וכן הכנסות מחלוקת דיבידנדים מוגברת, על רקע הטבת מס מוגבלת זמן מצד רשות המסים.
לסיכום, הגירעון התקציבי בשנת 2017 היה נמוך באופן משמעותי מהתכנון המקורי, בהמשך למגמה מהשנים 2015-2016. זאת, בעיקר כתוצאה מהיקפים משמעותיים של הכנסות חד-פעמיות, אשר כפי הנראה לא ימשכו באותה עוצמה גם בשנים הבאות, ועל כן משימת העמידה ביעד הגירעון בשנים הבאות עלולה להיות מאתגרת יותר. עם זאת, אנו לא צופים חריגה מיעד הגירעון בשנת 2018 שעומד על 2.9% תוצר, כיוון שלהערכתנו הכנסות המדינה ממסים יושפעו לטובה מהמשך הצמיחה הכלכלית בישראל ומהגידול הצפוי בהכנסות המדינה ממסי יבוא, בשל ההערכות להיקף יבוא מוגבר של כלי רכב ב-2018 על חשבון שנת 2019, עקב עדכון נוסחת המיסוי הירוק בתחילת אותה שנה.
2017 הייתה שנת שיא במספר כניסות תיירים; המשך המגמה תלוי במידה רבה בשמירה על היציבות הביטחונית באזור: שנת 2017 הסתכמה במספר שיא של כ-3.2 מיליון תיירים שנכנסו לישראל בדרך האוויר (נתונים מקוריים). מדובר בעלייה חדה של כ-22% בהשוואה להיקף התיירות הנכנסת בשנת 2016 שעמד על 2.6 מיליון תיירים, והיה הגבוה ביותר בראייה היסטורית עד אז.
עליית המדרגה בהיקף כניסות התיירים, אשר החלה בשליש האחרון של 2016, נתמכה בשיפור במצב הביטחוני בישראל. יש להדגיש כי לשמירה על היציבות הביטחונית בתוך גבולות המדינה ובמדינות השכנות יש חשיבות מכרעת להמשך המגמה החיובית בענף התיירות, שכן הנתח של התיירות מחו"ל מהווה כ-40% מכלל פעילות הענף.
בהקשר זה, נציין כי סקר הערכת מגמות בעסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), אשר מפורט בהרחבה בפסקה הבאה, מלמד כי בשנת 2017 חלה ירידה בחומרה של מגבלות הפעילות: המצב הביטחוני בישראל ומחסור בהזמנות תיירים מחו"ל. כך, בשנת 2016 כ-50% מהחברות בענף המלונאות שהשיבו לסקר ציינו את המצב הביטחוני בישראל כמגבלה חמורה לפעילות, בעוד שבשנת 2017 נתון זה ירד ל-30%.
במקביל, ב-2016 כ-60% מהמלונאים דיווחו על המחסור בהזמנות תיירים מחו"ל כמגבלת פעילות חמורה, בעוד שבשנת 2017 נתח זה ירד לכ-35%. התפתחות זו, תמכה בפעילות ובפדיון של ענף המלונאות במהלך שנת 2017, ובמידה ותימשך, צפויה לתמוך בפעילות גם ב-2018. מנגד, המלונאים מדווחים על עלייה מסוימת במחסור בעובדים בשנת 2017, דבר אשר יכול להכביד על הפעילות בהמשך השנה.
העלייה בהיקף התיירות הנכנסת אשתקד חלה על רקע גידול בכניסות התיירים לישראל ממרבית מדינות העולם. עלייה במספר התיירים הנכנסים נרשמה בכל המדינות המובילות, ובראשן: ארה"ב, רוסיה, צרפת, גרמניה ובריטניה. בנוסף, יש לציין שמדינות מרכז-מזרח אירופה (פולין, אסטוניה, לטביה, סלובקיה ורומניה) בלטו לחיוב מבחינת שיעורי הגידול בשנת 2017 לעומת 2016, התפתחות אשר משקפת, בין היתר, את השיפור במצב הכלכלי במרבית המדינות באזור זה בעת האחרונה. במבט קדימה, השיפור ההדרגתי במצבם הכלכלי של משקי הבית ברחבי העולם, בדגש על ארה"ב ומדינות אירופה צפוי לתמוך ברמה גבוהה של תיירות נכנסת גם בחודשים הבאים.
בחודש דצמבר חלה עלייה במידת האופטימיות באשר לפעילות הסקטור העסקי: סקר הערכת מגמות בעסקים לחודש דצמבר 2017 שהתפרסם על-ידי הלמ"ס, מצביע על התרחבות הפעילות של הסקטור העסקי בישראל בהשוואה לחודש הקודם, תוך עלייה במידת האופטימיות. מהנתונים עולה כי מספר המנהלים שדיווחו על הטבה בפעילות היה גבוה יותר מאלו שדיווחו על הרעה, ומאזן הפעילות הכולל לחודש דצמבר עמד על 22.3%, בהשוואה לערכים נמוכים יותר בחודשיים האחרונים. כמו כן, יש לציין שהנתון הנוכחי הינו אחד הגבוהים שנרשמו מתחילת הסדרה הנוכחית, שהחלה בינואר 2015.
מבחינה ענפית, נציין כי נרשם שיפור בפעילות בכל הענפים, בהובלת ענף המלונאות, בו עלה מאזן הפעילות הכולל לערך הגבוה ביותר מתחילת הסקר הנוכחי. התפתחות זו, משקפת את היותה של 2017 שנת שיא מבחינת התיירות הנכנסת לישראל, כפי שציינו בפסקה הקודמת. בענפי התעשייה והשירותים נרשמו גם כן עליות משמעותיות יחסית. בסקר הנוכחי ישנה התייחסות לשינויים במגבלות הפעילות בענפים השונים, ממנה עולה כי מגבלת המחסור בעובדים נותרה משמעותית גם בשנת 2017. בנוסף, בענפי התעשייה חלה החמרה משמעותית במגבלת השחיקה ברווחיות היצוא ובענפי השירותים חלה החמרה קלה במגבלת החרפת התחרותיות בענף. מגבלות אלה, עלולות להכביד על פעילות החברות בסקטור העסקי בשנת 2018.
לסיכום, נתוני סקר מגמות בעסקים לחודש דצמבר מלמדים על המשך התרחבות הפעילות העסקית בישראל, תוך עלייה במידת האופטימיות בקרב החברות הפועלות בו. במבט קדימה, במרבית הענפים צופים כי קצב התרחבות הפעילות בתחילת 2018 יהיה דומה לזה של חודש דצמבר. יש להדגיש כי השיפור, אם יימשך, באופטימיות של החברות בסקטור העסקי, צפוי לתמוך בהמשך צמיחת התוצר של סקטור זה.