מיטב: אחד המשתנים המרכזיים שהמשקיעים בשוק ההון בוחנים, כל הזמן, הוא מה קורה לאג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ובמילים אחרות, לפער התשואה שבין איגרת החוב הישראלית הנומינלית לעשר שנים (כיום, בוחנים את ה-120) לבין איגרת החוב האמריקאית הנומינלית הממשלתיות לטווח דומה (ה-Benchmark).
מפאת החשיבות הניתנת למימד זה, בדקנו האם קיים קשר כזה, ואם כן, האם תנועה באיגרת חוב הממשלתית האמריקאית מלווה בתנועה מקבילה גם באיגרת החוב הישראלית.
לצורך בחינה זו העמדנו לבדיקה את איגרת החוב הנפדית בעוד עשר שנים של ארצות הברית מול איגרת החוב הממשלתית השקלית הרלוונטית (כאמור, כיום זו ה-120).
על זאת, עבוד סדרה המתחילה בשנת 2001. חישבנו קורלציה חודשית (לפי השינוי בתשואה לפדיון) עבור שתי האגרות.
נזכיר, כי רמת הקורלציה יכולה לנוע בין אחד (1+) למינוס אחד (1-. ככל שהמספר קרוב יותר לאחד הקצוות, כך מידת הקשר חזקה יותר, לחיוב או לשלילה).
לדוגמא, בחודש יולי 2002 עמדה הקורלציה בין האיגרת האמריקאית לישראלית על 0.45-. במרץ 2003 הקורלציה בין אגרות החוב עמדה על 0. כלומר נתון זה העיד כי אין קשר בין רווח/הפסד הון של האיגרת האמריקאית לרווח/הפסד הון של האיגרת הישראלית. ככל הנראה, הסיבה לקורלציה השלילית נבעה מאבדן השליטה הפיסקלית בישראל אשר באה לידי ביטוי בעיקר בשנים 2001 ו-2003. בשנת 2001 הסתכם הגירעון ב-4.1% מהתוצר לעומת יעד של 1.8% מהתוצר. בשנת 2003. הגיע הגירעון הממשלתי לכדי 5.3% מהתוצר, לעומת יעד של 3% מהתוצר בלבד (ראו תרשים).
כלומר, זעזוע פנימי במשק הישראלי עלול להפחית משמעותית את הקורלציה עם איגרת החוב של ממשלת ארה"ב.
גם במהלך 2007 נרשמה ירידה ברמת המתאם בין שתי איגרות החוב, אך הפעם הדבר נבע מחדשות טובות בישראל ולא ומרעות. בשנה זו נרשם כמעט איזון בתקציב של ממשלת ישראל, לעומת צפי לגירעון של 2.9%. כלומר, הפתעה לטובה עשויה להקטין גם כן את רמת המתאם.
בחלק מהשנים דווקא התקיים קשר חיובי, ולעתים אף חזק, בין שתי אגרות הללו. לדוגמא, בין הרבע השלישי של 2005 עד סוף שנת 2006 (שנות צמיחה בשני המשקים) עמדה הקורלציה על 0.4.
בשנים האחרונות, החל מהמחצית השנייה של 2009 הקורלציה בין שני אגרות אלה חיובית, ואף גבוהה יותר משנות 2006-2005. הקורלציה עמדה על רמה של 0.5 בשנים 2010-2009.
יתר על כן, מראשית 2008 ועד עתה נרשמה עלייה הדרגתית ברמת המתאם, לכדי 0.6 לאחרונה.
לאור זאת, ניתן להסיק כי ירידה ברמת המתאם בין שתי איגרות החוב נבעה בעשור האחרון מגורמים פנימיים בישראל אשר הביאו לשינוי משמעותי ברמת התמחור של איגרות החוב של ממשלת ישראל.