ועדת חוקה, חוק ומשפט החלה לדון אמש בתיקון לפרק י"ב לפקודת המיסים. התיקון נדון לבקשת הממשלה, כחלק מחוק ההסדרים במשק, שהועבר לדיון בוועדת חוקה.
בדברי ההסבר לתיקון הפקודה, נכתב שכדי לפשט, לייעל ולקצר את תהליכי הגבייה, מוצע כי צו עיקול או כל צו או מסמך אחר שיש להמציאם לפי פקודת המיסים, יכול שייערכו כמסמך אלקטרוני, שהוא מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, הניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט. המצאת מסמך אלקטרוני לנמען מהירה יותר וחוסכת משאבים כספיים וכוח אדם , הן לרשות הגובה והן לצדדים השלישיים שאצלם נעשים עיקולים כגון בנקים.
סגנית היועצת המשפטית במשרד האוצר, עו"ד איריס וינברגר, הציגה את החוק ואמרה שמטרת התיקון הוא להסדיר בחקיקה את האפשרות לביצוע עיקולים אלקטרוניים לחייבים, ולאפשר גם לגופים ציבוריים כגון רשויות מקומיות, רשות השידור וגופים נוספים, לבצע עיקולים אלקטרוניים. היום ישנו הסדר בין הבנקים להוצאה לפועל, לפיו ההוצאה לפועל שולחת בקשות לעיקולים בדואר אלקטרוני, והבנקים מבצעים את העיקול על סמך המשלוח בדואר האלקטרוני. מדובר בחלופה טכנית ללא פגיעה נוספת בחייב. בשנה יש מאות אלפי צווי עיקול. יש צורך בכוח אדם רב, ע"מ לטפל בחומר העצום. החלופה האלקטרונית, הינה לצרכי יעילות בלבד.
יו"ר הוועדה ח"כ דוד רותם, אמר לנציגי איגוד הבנקים "אתם פועלים שלא כחוק. אתם מעקלים חשבונות בנקים ללא צו חתום כדין וללא קבלת צו בדואר רשום כמתחייב בחוק ! לא רק שאתם מעקלים חשבונות שלא כדין, אתם מפרסמים ללקוחות ולספקים של החייב, על העיקול, כאשר אתם לא מכבדים המחאות וחיובים. למה שלא תזהו את פקיד הגבייה בטלפון? " שאל ח"כ רותם.
נציג איגוד הבנקים אמר, שבחוק כתוב שצו עיקול, צריך להישלח לחייב, בדואר רשום. אולם המשלוח האלקטרוני, נתון לפרשנות משפטית, האם הוא צריך להיות חתום. והאם הוא עונה לדרישת החוק, מבחינת דואר רשום. עפ"י ההסכמים הקיימים, אנו מכבדים בקשות לעיקולים, מיד עם הגעת הצו האלקטרוני. ומחזירים שיקים מייד לאחר קבלת הבקשה בדוא"ל. הבנקים מקבלים מעל מיליון צווים בשנה, וזו הדרך היחידה להתמודד עם הכמות העצומה של החומר.