יו"ר הרשות לני"ע אוזר אמר בכנס הבוקר כי מספר החברות הציבוריות ירד מאז שנת 2008 בכ-25% בממוצע בשוקי הון מערביים משמעותיים. בישראל, הבעיה הכי גדולה שלנו הייתה ה"דיבור" שהבורסה מתייבשת. הצלחנו לשנות את הדיבור הזה מבורסה מתייבשת למבול של הנפקות. השנה היה שיא של 31 הנפקות של חברות חדשות. חשוב שהמגמה תימשך בשל התועלת משקיפות למשקיעים.
לדבריו, ככל שיש פחות חברות ציבוריות, המשקיעים יודעים פחות-ופחות בידי מי הכסף שלהם נמצא ואיך הוא מנוהל. זו תופעה לא חיובית בעיניי ששוק החברות הציבוריות הולך ומתכווץ. ולפני שההשקעות שלנו יתעוורו חייבים להכיר במחיר של השקיפות. המחיר הזה מצדיק אפליה מתקנת שתכליתה הורדת עלויות כדי לאזן את העלויות הכרוכות בשקיפות של חברות ציבוריות, באמצעות הטבות מס והודנא רגולטורית.
הוא אמר כי צריך גם לחשוב על כיווני חשיבה חדשים. אחד מהם, לעניין חברות מהמגזר הערבי להפוך לחברות ציבוריות. השני, להביא לבורסה חברות ממשלתיות ששוויין הנוכחי כ- 200 מיליארד ₪. לגבי מטבעות דיגיטליים, הסיכון הכי גדול היום הוא השקעה במטבעות דיגיטליים. אבל אולי זה גם הפוטנציאל הכי גדול. השקעה במטבעות דיגיטליים מזכירה את הספר על העיוורון של סארמאגו שמוביל לעיוורון קולקטיבי מוביל לכאוס, תוהו ובוהו, ואי-סדר רבתי. לכן, צריך להסדיר את הרגולציה.
הוא הוסיף, לגבי הסיכון, אני עוד לא הבנתי את הערך הכלכלי של המטבעות האלה חוץ מהטענה של networking. האם networking שמבוסס על נוסחאות מתמטיות מצדיק מחיר כזה? אני כלל לא בטוח. אנליסט ממורגן סטנלי טען שהמחיר עשוי להיות אפס. יש גם סיכון של כאלה שיציעו שירותים לא אמיתיים בתחום, וזה כרוך בהונאה. המשקיעים צריכים מבוגר אחראי.
לגבי הפוטנציאל, התחום הזה כמו שאנחנו רואים לוהט. כרגולטורים, אסור לנו להירתע מהחום. במוקדם או במאוחר - וצריך מוקדם – נצטרך להחליט אם וכיצד להתאים את המסגרת הרגולטורית הנוכחית, או לחילופין ליצור מסגרת רגולטורית ייעודית שתאפשר לחברות כאלה להיסחר בבורסה, או בבורסה הייעודית שתוקם. הדוח ייצא לציבור לשם קבלת הערות, ואנחנו שומרים על ראש פתוח. בינתיים, אנחנו נוקטים בצעדים לצנן חברות כאלה שנכון להיום המסגרת הקיימת אינה בהכרח מתאימה להן. צריך להסיר חסמים בשיתוף פעולה ומתוך אופטימיות. אל לנו להיות חמוצים.