היום מתפרסמת הסקירה הכלכלית השבועית של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן: "נתוני המדד המשולב לבחינת מצב המשק משקפים סביבת צמיחה של 3.0%-3.5%. נתונים שפורסמו בימים האחרונים על-ידי בנק ישראל מלמדים כי המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש נובמבר ב-0.25% לעומת החודש הקודם, זאת בדומה לממוצע החודשי מראשית השנה. הסעיפים שהובילו את עליית המדד המשולב בנובמבר, הם: יבוא מוצרי צריכה, יבוא תשומות לייצור והפדיון של ענפי המסחר והשירותים. מנגד, נרשמו ירידות, בין היתר, בייצור התעשייתי, יצוא הסחורות והתחלות הבנייה (ברביע השלישי של השנה) אשר קיזזו את הצמיחה של המדד המשולב בנובמבר.
"קצב הצמיחה השנתי של המדד המשולב התמתן מתחילת השנה, וכיום עומד על כ-3.1% לעומת כ-4.7% בסוף 2016. למרות הירידה, סביבת הצמיחה הנוכחית של המדד המשולב תואמת, להערכתנו וגם להערכת גופים כלכליים מרכזיים, כמו: בנק ישראל וה-IMF, את פוטנציאל הצמיחה הנוכחי של המשק. עם זאת, יש לציין שקצב הצמיחה הנוכחי נמוך בהשוואה לממוצע מתחילת 2011, שעומד על 4.0%.
"במבט קדימה, אנו מעריכים כי התוצר המקומי הגולמי צפוי לצמוח בשנת 2017 בשיעור של כ-3.0%-3.5%, לאחר צמיחה של 4.0% בשנת 2016, שהייתה גבוהה באופן חריג, בין היתר, בהשפעתם של גורמים חד-פעמיים, ובהם: יבוא מוגבר של כלי רכב. בשנת 2018 צפויה, להערכתנו, האצה קלה בקצב הצמיחה על רקע מספר גורמים, ובהם: חזרתה של אינטל לפעילות מלאה ומורחבת, דבר אשר צפוי לתרום לגידול ביצוא, אם כי, תכנית ההתייעלות של חברת "טבע" עשויה לקזז מעט את הגידול ביצוא; עלייה בהשקעות במכונות וציוד, על אף שחלקן הגדול מיבוא, על רקע תחילתו של פרויקט הפיתוח של מאגר הגז הטבעי "לוויתן"; והקדמת רכישות של כלי רכב (לצריכה ולהשקעה) על חשבון שנת 2019, עקב העדכון הצפוי של נוסחת המיסוי הירוק בתחילת 2019.
"שוק העבודה ממשיך להצביע על חוסן, זאת בדגש על קבוצת הגילאים 25-64. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מלמדים כי שיעור האבטלה בקרב גילאי 15 ומעלה עלה קלות בחודש נובמבר, ועמד על 4.3% לעומת 4.2% בחודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות). למרות שעלה בחודשיים האחרונים (עלייה מצטברת של 0.2 נקודת אחוז), יש להדגיש כי שיעור האבטלה עדיין מצוי בסביבת שפל היסטורית. במקביל, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד ל-63.8% לעומת 64% בחודש הקודם. ירידה זו, חלה על רקע ירידה של כ-9,000 מועסקים, אם כי, רובם ככולם לא נכללים בקבוצת הגילאים העיקרית 25-64. כמו כן, חלה ירידה במשרות המלאות לעומת עלייה במשרות החלקיות, זאת בניגוד למגמה בחודשים האחרונים.
"תמונה חיובית יותר מתקבלת מבחינה של קבוצת הגילאים 25-64, שהיא קבוצת המועסקים העיקרית במשק (הן מבחינת גיל והן מבחינת שכר) ולהם ההשפעה העיקרית על הביקושים המקומיים במשק. בקבוצה זו, שיעור האבטלה נותר ללא שינוי מהחודש הקודם, ברמה של 3.7%, ובמקביל, שיעור ההשתתפות עמד על 80.3%, ובכך השלים עלייה מצטברת של 0.8 נקודת אחוז בשלושת החודשים האחרונים (ספטמבר-נובמבר). בנוסף, קצב קליטת המועסקים השנתי בקבוצת גילאי 25-64 עלה מעט בנובמבר ל-1.9% לעומת 1.7% בחודש הקודם. קצב גידול זה משקף תוספת שנתית של כ-58 אלף מועסקים, שהיא עדיין נמוכה בהשוואה לממוצע הרב-שנתי (כ-65 אלף מועסקים מתחילת 2013). אולם, יש לציין שבחודשים ספטמבר-נובמבר תוספת המועסקים השנתית עמדה בממוצע על כ-57 אלף מועסקים לעומת כ-42 אלף מועסקים בחודשים אפריל-אוגוסט. עלייה זו בתוספת המועסקים עשויה להצביע על התרחבות הפעילות הכלכלית בחודשים האחרונים, דבר אשר עשוי לקבל ביטוי בהמשך גם בנתוני החשבונאות הלאומית לרביע הרביעי של השנה.
"לסיכום, נתוני חודש נובמבר מלמדים על יציבותו היחסית של שיעור האבטלה ברמת שפל היסטורית, בדגש על קבוצת הגילאים 25-64, התפתחות אשר מחזקת את ההערכה כי שוק העבודה המקומי מצוי בעת הנוכחית בסביבה של "תעסוקה מלאה", כפי שצוין גם על-ידי בנק ישראל בחודשים האחרונים. בנוסף, בקבוצת הגילאים 25-64 נמשכה העלייה בשיעור ההשתתפות לצד עלייה מסוימת בקצב קליטת המועסקים. מנגד, נרשמה ירידה במספר המועסקים בכלל המשק, תוך ירידה במשרות המלאות ועלייה בחלקיות, אולם ירידה זו כוללת מועסקים שאינם בקבוצת הגילאים העיקרית, כך שהשפעתה על הביקושים המקומיים במשק ועל הצריכה הפרטית לא צפויה להיות משמעותית. במבט קדימה, אנו מעריכים כי שיעור האבטלה צפוי להמשיך לרדת בהמשך השנה ובשנה הבאה, אם כי בקצב מתון יחסית לשנים קודמות, זאת לאור הימצאותו של שוק העבודה במצב של "תעסוקה מלאה".
"החוסן המתמשך בחשבונות החוץ של המשק תומך בעוצמתו של השקל חשבונות החוץ של המשק ממשיכים לתמוך בעוצמתו של השקל. מנתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל, עולה כי שנת 2017 צפויה להסתכם בעודף שיא של תנועות הון נכנסות נטו אל המשק הישראלי, הן בחשבון ההשקעות הישירות והן בחשבון ההשקעות הפיננסיות. העודף הצפוי בהשקעות הישירות הנכנסות נטו (ההשקעות הנכנסות לישראל על-ידי זרים בניכוי השקעות ישירות של ישראליים בחו"ל), הוא תוצאה של היקף גבוה של השקעות ישירות של זרים במשק ("FDI") בהמשך למגמה מהשנתיים האחרונות (2015-2016), אשר נתמך במכירה של חברות ישראליות לחו"ל, זאת לצד ירידה בהיקף ההשקעות הישירות של ישראליים בחו"ל. במקביל, צפוי עודף בהשקעות הפיננסיות הנכנסות נטו, זאת בניגוד למגמה ברוב השנים האחרונות, בעיקר הודות להיקף משמעותי יחסית של השקעות פיננסיות של תושבי חוץ בישראל.
"חוסנם של חשבונות החוץ של המשק הישראלי, משתקף גם בנתוני החוב החיצוני של ישראל לחו"ל. לאורך השנים (משנת 2003) ישראל נמצאת במעמד של מלווה אשראי נטו לחו"ל. כלומר, לישראל יש עודף הולך וגדל של נכסים על פני התחייבויות במטבע חוץ, בכל מגזרי הפעילות הכלכלית. ברביע השלישי של השנה הסתכם עודף זה בכ-150 מיליארד דולר, המשקף עלייה של כ-20 מיליארד דולר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. זאת, בין היתר, על רקע ירידה מתמשכת בחוב החיצוני ברוטו ביחס לתוצר, אשר ירד מרמה של כ-60% תוצר בראשית שנות ה-2000, לכ-26.7% תוצר ברביע השלישי של השנה. דהיינו, הן נתוני "המלאי" (הנכסים מול ההתחייבויות) והן נתוני "הזרם" בחשבונות החוץ של ישראל (תנועות ההון והחשבון השוטף של מאזן התשלומים) תומכים בעוצמתו של השקל מול סל המטבעות, מגמה אשר צפויה להישמר גם בשנים הקרובות. יש לציין כי התפתחות זו מקשה על התרחבות היצוא מישראל בעיקר בענפים אשר הכנסותיהם רגישות לשינויים בשע"ח."