מיטת תינוק שומרת על הפעוט מפני נפילה ומעניקה לו תחושת ביטחון בחודשים הראשונים לחייו. עם זאת, בסביבות גיל 18-24 חודשים הילד יודע לעמוד, ללכת ולטפס ולכן המיטה עלולה להפוך למסוכנת עבורו.
במקרים בהם התינוק כבר גדול למיטת תינוק אך קטן מדי למיטה רגילה, ניתן להשתמש במיטת מעבר. זו מיטה שקטנה יותר במידותיה ממיטה רגילה ובה המידות המקובלות הן 130-150 ס"מ אורך ורוחב של 80 ס"מ – בדיוק כמו מזרן המיועד למיטת תינוק. במילים אחרות, מיטת המעבר זהה במידותיה למיטת התינוק, אך היא בגובה של מיטה רגילה והעלייה והירידה ממנה מתבצעים באופן עצמאי לחלוטין. מבחינת אבזור יש לה מעקה בטיחות שמותאם למיטה והיא יכולה לשמש פעוטות עד גיל 4-6, בהתאם לקצב ההתפתחות שלהם.
רוב הפעוטות מוכנים למיטת מעבר בין גיל שנה וחצי לשלוש. תחושת ההורים היא זו שקובעת את המועד המדויק ואין שום סיבה לעשות זאת לפני כן. כמו כן, מיטת מעבר מאפשרת לתינוק עצמאות מסוימת והיא מומלצת עבור פעוטות שרק נגמלו מחיתולים ורוצים לצאת מהמיטה בכוחות עצמם כדי להתפנות בשירותים.
מה עדיף: מיטת מעבר או מיטת נוער?
הרגע שבו ההורים מחליטים שהתינוק קטן מדי בשביל הלול או מיטת התינוק הוא גם זה שבו הם מוצאים את עצמם נאלצים להתמודד עם שורה ארוכה של דילמה. ההתלבטות העיקרית היא בין מיטת מעבר לבין מיטות נוער, והיא נובעת מיתרונות וחסרונות שונים של כל אפשרות.
היתרון של מיטת מעבר הוא שרוב הילדים מרגישים בה נוח יותר מאשר במיטת נוער. קל לטפס ולעלות על המיטה באופן עצמאי, המבנה שלה מתכתב עם הרצון של ההורים ללמד את הילד כיצד לבצע משימות לבד והיא גם אידיאלית בחדרים קטנים. כמו כן, מיטות המעבר זולות ממיטות נוער והמזרן שלהן הוא כאמור כמו של מיטת תינוק, לכן ניתן להמשיך להשתמש בו ובמצעים הקיימים.
מנגד, מיטת מעבר יכולה לשמש מקסימום עד גיל 6. לאחר מכן יצטרך הילד לעבור למיטת נוער קבועה שתשמש אותו במהלך כל גיל ההתבגרות ובמקרים מסוימים גם אחריו. מהבחינה הזו דווקא מיטת נוער היא האופציה המשתלמת יותר, בעיקר עבור משפחות מרובות ילדים שבהם ניתן להעביר את המיטות בין האחים והאחיות.
איך בוחרים את המיטה המושלמת?
לאחר שמכריעים בין מיטת מעבר ומיטת נוער נותרת רק השאלה איזה דגם לרכוש. לא משנה באיזה אופציה בוחרים, תמיד חשוב להציב את הבטיחות והאיכות בראש סדר העדיפויות. רצוי למקם את המיטה במקום שבו הייתה ממוקמת מיטת התינוק ומומלץ להשאיר אפילו את השמיכה והמצעים כדי לתת לפעוט תחושה מוכרת. אם לא זקוקים למיטת התינוק הקודמת רצוי להוציא אותה מהבית, כדי למנוע בלבול אצל התינוק ולחסוך עבורו את עוגמת הנפש והנוסטלגיה.
חשוב לשים לב שהמיטה לא גבוהה מדי לפעוט ולמצוא דגם שעשוי מעץ מלא טבעי. באותה הזדמנות אפשר לחפש דגמים עם ארגז מצעים לחיסכון במקום, להתייעץ עם אנשי מקצוע לגבי תמיכה אורטופדית ולהגיע עם הילדים בעצמו לחנויות מתאימות כדי לבחור מצעים חדשים ולהחליף בהדרגה את הישנים.
סביר להניח שפעוטות מסוימים יחוו רגרסיה לאחר ויתור על מיטת התינוק לטובת מיטת מעבר או מיטת נוער. אין לכך פתרון חד משמעי אלא רק גילויי חיבה, אהבה והרבה סבלנות מצד ההורים.