יו"ר מיטב, צבי סטפק, התמקד בדבריו במצב שוק ההון הישראלי ואמר, כי סביבת ריביות נמוכה ומתמשכת יצרה מצוקת אלטרנטיבות בשוק האג"ח. סטפק ציין, כי התשואות לפדיון הן הנמוכות אי פעם וכי הסיכונים המאיימים על שוק האג"ח הם העלאת ריבית בישראל והרבה יותר מכך - עליית התשואות לפדיון באג"ח ממשלת ארה"ב. במיטב מעדיפים כיום אג"ח שקלי מסוג שחר על פני צמודי המדד ואג"ח בריבית משתנה (גילון). כמו כן, במיטב מעדיפים את אגרות החוב הקונצרניות בדירוגים גבוהים (של בנקים לדוגמא) על פני ממשלתיות. עוד נאמר, כי המפתח להתנהגות אג"ח ממשלת ישראל הוא התנהגות אג"ח ממשלת ארה"ב, שעדין לא ברור לאן פניו ולכן אסטרטגיית הפעולה המומלצת כרגע היא לקצר מח"מים באגרות חוב.
לגבי שוק המניות, הדגיש סטפק את ההתאוששות המהירה של המשק המקומי, בגיבוי של דו"חות טובים של החברות הנסחרות, וציין כי מחירי המניות עדיין סבירים. הציפיות ל-2011 הן לצמיחה של המשק הישראלי בכ-4.0%, אינפלציה של 2.5% כאשר הריבית תעמוד על 3.0% בסוף השנה.
יו"ר מיטב העריך, כי בתסריט של צמיחה הדרגתית בעולם, שהוא התרחיש המרכזי של מיטב, המגמה החיובית בשוקי המניות בעולם ובישראל צפויה להימשך ואילו בתרחיש של תחתית כפולה, לו נותנים במיטב הסתברות נמוכה, צפויים לראות ירידות חדות. היו"ר חידד, כי יש לשבת במינון גבוה יחסית במניות יחד עם הגנה מפני ירידות חדות בלבד – "ביטוח קטסטרופה". השוואה מעניינת שערך היא בין מניות הבנקים לבין אג"ח ממשלת ישראל, כאשר מסקנתו היא שקיימת עדיפות ברורה למניות הבנקים על פני אג"ח ממשלת ישראל לטווח השקעה של 10 שנים. זאת, בשל העובדה שמדובר במניות המניבות תשואה שנתית על ההון בשיעור של 10% (בהערכה שמרנית).
בהתייחס לשוק הנדל"ן, ציין סטפק, כי העלייה האחרונה במחירי הדירות שהחלה ב-2007 הייתה תיקון חד-פעמי, התאמה, לירידה הממושכת 1996-2005, אבל העלייה במחירים בשנה האחרונה הייתה סטייה מהתוואי ה"רגיל". כיום, בחישוב כלכלי (בלבד) עדיף לשכור דירה מאשר לקנות דירה. "מחירי הדירות בישראל אינם מייצגים בועה אולם הם בהחלט יקרים", טוען סטפק. "לכן, מחירי הדירות צפויים להתייצב ואז לרדת בין 10% ל-15% בשנתיים-שלוש הקרובות".
מיד אחריו, סקר מר אילן רביב, מנכ"ל מיטב, את פעילות בית ההשקעות בשנה החולפת והדגיש כי מיטב ממשיכה לקצור את פירות המיזוג וליהנות מגידול ברווחים בתחומי הפעילות המרכזיים. בתחום ניהול התיקים רשם בית ההשקעות גיוסים גבוהים במיוחד מתחילת השנה ובימים אלה חצה את רף ה-10 מיליארד שקל בתיקים מנוהלים. רביב התייחס למיזוגים ולרכישות בשנה החולפת ואמר כי בית ההשקעות השיג חלק ניכר מהסינרגיה אליה כיוון. כיום, מיטב הינו בית השקעות מוביל המנהל כ-35 מיליארד שקל ומצליח לספק ללקוחותיו תשואות נאות מאוד ושירות מצוין, תוך כדי שמירה על רווחיות ויציבות.
לסיום, התייחס יו"ר הדירקטוריון המייעץ של מיטב, ד"ר דויד קליין, נגיד בנק ישראל לשעבר, להתפתחויות בעולם והשפעתן על המשק המקומי. קליין התייחס בסקירתו ליעדי התקציב לשנים 2011-12, שעל פי יעדי הממשלה הם אמורים להקטין את שיעור הגרעון ולהוריד את יחס החוב-תוצר בישראל, אולם קליין הדגיש את העובדה כי צמיחה איטית, בהשוואה להנחות, פירושה ששיעור הגרעון ויחס חוב/תוצר יהיו במגמת עלייה. בביקורת על התקציב הדו שנתי, אמר קליין, כי התקציב המוצע אינו מתייחס לשאלה כיצד תנהג הממשלה אם יסתבר שלא ניתן להשיג את יעדיו, והוסיף כי תקציב דו שנתי אינו בנוי כדי להגיב בזמן על שנויים בתנאי הרקע שהונחו בבסיסו. קליין הוסיף, כי אם תחזית הצמיחה תתממש יש בתקציב המוצע משום החמצת הזדמנות להתקדם בקצב מהיר יותר בהפחתת יחס חוב הממשלה לתוצר.
הנגיד לשעבר התבטא בנושא המצב בתחום הדיור, כשהוא מסביר כי שוק הנדל"ן בישראל אינו חשוף לאותם סיכונים סיסטמיים להם היה חשוף השוק האמריקאי וכי תוואי של עליית ריבית עשוי אמנם ליצור קשיים של הלווים, הבנקים או חברות המשקיעות בנדל"ן, אולם לא צפוי לזעזע את יציבות המערכת.
בנוסף, התייחס קליין בהרצאתו למחויבות בנק ישראל לניהול תוואי שער החליפין והתייחס לשאלות הבוערות בנושא. כביקורת על המדיניות הכלכלית הוסיף ואמר: "ניהול המדיניות כיום פחות ממוקד, יוצר אי-ודאות לגבי היכולת להוביל לצמיחה מתמשכת תוך שמירה על יציבות מחירים, וזאת על רקע אי-הוודאות לגבי מסלול הצמיחה בעולם".