הבוקר (יום ב’) הוגשה לבג"צ עתירה נגד השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין בדרישה לחייב את המשרד להחיל את דמי הפיקדון גם על בקבוקי משקה גדולים (בג"ץ 9864/17). בעתירה נטען כי למרות ממצאי דו"ח ביקורת שהוזמן על ידי המשרד, אשר קבע כי תאגיד אל"ה, הנשלט על ידי חברות המשקאות, לא עמד ביעדי האיסוף והמיחזור שנקבעו בחוק הפיקדון, נמנע השר מלאמץ את מסקנות הדו"ח ולהורות על הרחבת חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים (1.5 ליטר ומעלה).
בהתאם להוראות חוק הפיקדון, ככל ששיעור איסוף מכלי המשקה הגדולים היה נמוך מ-47% מסך מכלי המשקה ששווקו, אמור החוק להיות מורחב באופן אוטומטי, כך שיחול פיקדון גם על מכלי משקה גדולים.
העתירה הוגשה בשמה של חברת אסופתא תאגיד מיחזור בע"מ העוסקת באיסוף, מיון ומיחזור של מכלי משקה על ידי עורכי הדין קובי בר-לב, בילה כהנא לוינזון ואדווה פרץ-עובדיה ממשרד עורכי דין נשיץ, ברנדס, אמיר ושות’.
הרקע לעתירה הינם נתוני דו"ח ביקורת שהוזמן על ידי המשרד להגנת הסביבה ממשרד רואה החשבון ימין ג’ורג’י ושות’, במטרה לבדוק את אמיתות הדיווחים שהגיש תאגיד אל"ה, חברה בבעלות 4 חברות המשקאות הגדולות (החברה המרכזית למשקאות, יפאורה תבורי, מי עדן וטמפו) בדבר שיעורי האיסוף והמיחזור של מכלי המשקה הגדולים.
מנתוני דו"ח הביקורת עולה תמונת מצב עגומה בדבר אי סדרים חמורים, ובהם: דיווחים כפולים בגין אותם בקבוקים; שימוש בשיטות חישוב שונות על מנת "לנפח" לכאורה את המספרים שהוצגו על ידי אל"ה בדו"ח מטעמה; דיווחים מטעים בנוגע למקורות איסוף הבקבוקים; ליקויים בהערכות פחת ייצור; היעדר אסמכתאות בדבר ייצוא הבקבוקים לחו"ל; וכן מחסור במסמכים המוכיחים שהבקבוקים אכן הועברו למפעלים בעלי תקן מתאים למיחזור.
עוד התברר כי שיעור האיסוף של מכלי המשקה הגדולים בפועל, אינו מתקרב לאלה שדווחו על ידי אל"ה עבור חברות המשקאות, למעלה מ-60%, וכי הללו עומדים בפועל רק על כ- 37% בלבד מכלל מכלי המשקה הגדולים ששווקו בשנת 2016.
אם לא די בכך, הרי שמדו"ח הביקורת עולה כי שיעור מחזור מכלי המשקה עומד על כ-10% בלבד בעוד שאל"ה דיווחה עבור חברות המשקאות על שיעורי מחזור של 100% ממכלי המשקה שנאספו. כלומר, גם מיכלי משקה גדולים שכן נאספו על ידי אל"ה, כמעט שלא מוחזרו.
לפי החוק, אי העמידה ביעדי האיסוף אמורה לגרור קנסות של הטלת כפל פיקדון על חברות המשקאות, כאשר מן הפרסומים עולה כי מדובר בתשלום לקרן לשמירת ניקיון של כ-80,000,000 ₪, וכן לגרור הטלת עיצומים כספיים בגין הדיווחים אשר התברר כי אינם משקפים את המציאות בפועל.
אספותא טוענת בעתירתה, כי מדבריו של אלקין כפי שנשמעו בדיון במליאת הכנסת עם פרסום הדו"ח בתקשורת, עולה כי הוא מנסה לגרום לפרשה החמורה דנן "להתפוגג", על מנת שלא יצטרך להכריע בשאלת נתוני שנת 2016. בכך יפגע אמון הציבור בשלטון החוק, תגרם פגיעה סביבתית כתוצאה מלכלוך רשות הרבים ויינתן פרס לחברות המשקאות שלא עמדו ביעדי החוק. בעתירה מתבקש בג"צ להורות לשר אלקין להחליט באשר לשיעור איסוף מכלי המשקה הגדולים, בשים לב לממצאיו החמורים של דו"ח הביקורת.
ירון ברדוגו, מנכ"ל תאגיד המיחזור אסופתא: הציבור, ומקבלי ההחלטות, חייבים להבין כי במשך שנים תאגיד המיחזור הפרטי אל"ה בבעלות חברות המשקאות הגדולות עשו ככל שביכולתם על מנת למנוע את החלת חוק הפיקדון גם על בקבוקי המשקה המשפחתיים. זאת מתוך חשש לפגיעה בהכנסותיהם ומתוך רצון לחמוק מהקנסות הקבועים בחוק על אי עמידה ביעדי המיחזור. לא משום סיבה אחרת. הדו"ח שהזמין המשרד לאיכות הסביבה מוכיח כי רק תמריץ כלכלי יגרום לציבור לאסוף ולמחזר בקבוקים, בדיוק כמו בבקבוקי המשקה הקטנים. לדבריו, רק כ- 20% ממכלי המשקה הגדולים נאספים במחזוריות לעומת 80% ממכלי המשקה הקטנים עבורם הציבור מקבל כסף לכל בקבוק שמחזיר. "הגיע הזמן שגם על מכלי משקה גדולים, שמזהמים פי 3 מקטנים, ישלמו לציבור וכך מדינת ישראל תגיע ל 80%-90% איסוף ומיחזור".
"בנוסף", אומר ברדוגו, "מכלי המשקה הגדולים ברובם נצרכים בבתי הצרכנים ולכן הרבה יותר קל למחזר אותם, פשוט מגיעים לסופר הקרוב ומזדכים עליהם במכונות אוטומטיות, שאר יפרסו ברחבי הארץ עם הרחבת החוק- כך זה עובד בלמעלה מ 50 מדינות בעולם".