לאור נתוני חודש נובמבר, ניתן להעריך כי שנת 2017 תסתכם בגירעון תקציבי נמוך משמעותית מהיעד של 2.9% תוצר. כך על פי סקירה של כלכלני לאומי אשר מתפרסמת היום.
פעילות הממשלה בחודש נובמבר הסתכמה בגירעון תקציבי של כ-2.2 מיליארד ₪, זאת לאחר שלושה חודשים רצופים שהסתכמו בעודף תקציבי. מתחילת השנה (ינואר-נובמבר 2017) פעילות הממשלה הסתכמה בגירעון של כ-3.1 מיליארד ₪, שהוא הגירעון הנמוך ביותר שנמדד מאז שנת 2008. כמו כן, נציין כי ביצועי התקציב בחודשים ינואר-נובמבר השנה בולטים לחיוב בהשוואה לשנים קודמות.
לאור המגמה החיובית בתקציב המדינה מתחילת השנה, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים נותר נמוך משמעותית מיעד הגירעון המתוכנן לשנת 2017, שעומד על 36.6 מיליארד ₪ (2.9% תוצר). כך, ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר השנה, הגירעון המצטבר הסתכם בכ-21.3 מיליארד ₪, שהם כ-1.7% תוצר בלבד, על פי אומדני משרד האוצר. לאור זאת, אנו מעריכים כי הגירעון התקציבי בשנת 2017 עשוי להסתכם בפחות מ-2% תוצר -- נמוך משמעותית מהיעד הממשלתי לשנה זו (2.9% תוצר) -- וזאת בהמשך למגמה בשנים האחרונות.
ראוי להדגיש כי הגירעון בתקציב המדינה הינו נמוך בעת הנוכחית, למרות שההוצאות הממשלתיות מתחילת השנה גדלו בקצב גבוה יותר מהמתוכנן. על פי משרד האוצר, ההוצאות האזרחיות גדלו ב-9.3% לעומת שיעור גידול מתוכנן של 8.9%. אולם, הגירעון הנמוך בעת הנוכחית נתמך בהיקף משמעותי מאוד של הכנסות חד-פעמיות מתחילת השנה (נאמד בלמעלה מ-10 מיליארד ₪), ביניהן: הכנסות ממכירת החברות מובילאיי, כתר פלסטיק ותמר פטרוליום; וכן הכנסות מחלוקת דיבידנדים מוגברת בחודשים ספטמבר-אוקטובר, על רקע הטבת מס מוגבלות זמן מצד רשות המסים.
להערכתנו, משימת העמידה ביעדי הגירעון בשנים הבאות צפויה להיות מורכבת יותר מאשר בשנים קודמות, שכן הפעילות הממשלתית בעת הנוכחית נשענת על תנאים נוחים מאוד של ריבוי הכנסות חד-פעמיות, אשר כפי הנראה לא ימשכו באותה עוצמה גם בשנים הבאות. כמו כן, מהלכי הממשלה בשנה החולפת, ובכלל זה התכנית "נטו הוזלות" עליה הכריז שר האוצר בימים האחרונים לצד תכניות אפשריות נוספות (לדוגמא בתחום התחבורה הציבורית), משמעותם גידול פרמננטי בהוצאות הממשלה אשר צפוי להכביד על תקציב המדינה בשנים הבאות. התפתחות זו, בהיעדר מקורות מימון "פרמננטיים" מתאימים, עלולה להוביל לגירעונות תקציביים גדולים יותר בשנים הבאות, זאת במידה ולא ינקטו צעדים משלימים, כגון: מהלך של קיצוץ סלקטיבי בהוצאות הממשלה ו/או רפורמת מיסוי שתרחיב את בסיס המס האפקטיבי בישראל.
לעת עתה, לא צפויה חריגה מיעד הגירעון בשנת 2018, שבה הכנסות המדינה ממסים יושפעו מהמשך הצמיחה הכלכלית בישראל וכן על רקע היקף יבוא מוגבר של כלי רכב ב-2018 על חשבון שנת 2019, עקב העדכון הצפוי בנוסחת המיסוי הירוק בתחילת 2019. בצד מימון הגירעון, מלבד התנאים הנוחים יחסית לגיוס הון על ידי ממשלת ישראל בשוק המקומי ובחו"ל באמצעות הנפקת איגרות חוב, יש מקום למהלכי הפרטה (ובכלל זה מכירת קרקעות מדינה ומכירת אפשרית של מניות שבבעלות הממשלה) שיכניסו כסף לקופת המדינה לצרכי מימון הגירעון והקטנת חוב.
היקף שיא של תיירות נכנסת בחודש נובמבר; המשך המגמה החיובית תלוי רבות בשמירה על היציבות הביטחונית באזור. שיא במספר כניסות התיירים בחודש נובמבר. נתונים שפורסמו בימים האחרונים על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיטיקה (הלמ"ס) מצביעים על מספר שיא של כ-317 אלף תיירים שנכנסו לישראל בדרך האוויר בנובמבר השנה, זאת בהמשך לחודש אוקטובר, במהלכו נכנסו לישראל כ-300 אלף תיירים (נתונים מנוכי עונתיות). נתון חודש נובמבר משקף עלייה של כ-5% לעומת החודש הקודם ועלייה של כ-28% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. כמו כן, נדגיש כי מדובר במספר התיירים הגבוה ביותר שנכנס לישראל בחודש נתון, וזאת בהמשך לזינוק החד בתיירות הנכנסת בחודשים האחרונים. התפתחות זו, במידה ותימשך, צפויה לתמוך בפעילות ובפדיון של ענף המלונאות בחודשים הקרובים.
ההאצה הנוכחית במספר התיירים הנכנסים לישראל החלה בחודש ספטמבר השנה. כך, בין החודשים ספטמבר-נובמבר השנה עמד הממוצע החודשי של כניסות תיירים בדרך האוויר על כ-300 אלף תיירים, זאת לעומת ממוצע נמוך יותר של כ-250 אלף תיירים בין החודשים נובמבר 2016 לאוגוסט 2017 (ראה/י תרשים). יש להדגיש כי ההתאוששות בכניסות התיירים, שהחלה במהלך שנת 2016, נתמכה בשיפור במצב הביטחוני בישראל מאז, דבר אשר סייע בביסוס היקף גבוה של תיירות נכנסת, אשר גבוה אף מהרמה שקדמה למבצע "צוק איתן". בהקשר זה, יש להדגיש כי שמירה על היציבות הביטחונית בתוך גבולות המדינה ובמדינות השכנות, מהווה גורם בעל חשיבות עליונה להמשך המגמה החיובית בענף התיירות.
העלייה במספר התיירים שנכנסו לישראל מתחילת השנה (ינואר-נובמבר), היא תוצאה של גידול בתיירות הנכנסת ממרבית המדינות, זאת בהובלת מדינות מרכז-מזרח אירופה (אסטוניה, סלובניה, לטביה, סלובקיה, פולין ורומניה) שהציגו את שיעורי הגידול הגבוהים ביותר ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, זאת, בין היתר, על רקע השיפור במצב הכלכלי במדינות האזור בעת האחרונה. בנוסף, נציין כי חלה עלייה במספר התיירים הנכנסים מכל המדינות המובילות, ובראשן: ארה"ב, רוסיה, גרמניה וצרפת. במבט קדימה, השיפור ההדרגתי במצבם הכלכלי של משקי הבית ברחבי העולם, בדגש על ארה"ב ומדינות אירופה צפוי לתמוך ברמה גבוהה של תיירות נכנסת גם בחודשים הבאים.
העלייה בשכר הממוצע במשק נמשכה גם ברביע השלישי של השנה, התפתחות אשר תומכת בהמשך צמיחה מהירה יחסית בצריכה הפרטית גם ברביעים הבאים. נתונים שפורסמו בימים האחרונים על-ידי הלמ"ס לגבי השכר הממוצע למשרת שכיר, מצביעים על המשך גידול בשכר במרבית ענפי המשק. ברביע השלישי של השנה עמד השכר הממוצע במשק על כ-9,800 ₪ (נתון מנוכה עונתיות, במחירים קבועים של שנת 2011), לעומת כ-9,400 ₪ בתקופה המקבילה אשתקד, דהיינו עלייה של כ-3.7% בשכר הממוצע, וזאת לאחר גידול בשיעור דומה ברביע הקודם וגידול של כ-2.9% ברביע הראשון של השנה.
הגורמים שעומדים ברקע לעליית השכר בשנה האחרונה הם, בין היתר, עדכון שכר המינימום בינואר 2017 (בשיעור של כ-3.6%) והתגברות הקושי בעת האחרונה בגיוס עובדים המתאימים למשרות הפנויות במשק, התפתחות אשר תומכת בעליית השכר בענפים בהם קיים מחסור בולט של עובדים מיומנים.
העלייה בשכר לא הייתה אחידה בכל ענפי המשק השונים. כפי שניתן לראות בתרשים, הענפים הבולטים בעליית השכר בשנה האחרונה, הם: פעילויות בנדל"ן, פעילות מדעית וטכנית, שירותי ניהול ותמיכה ושירותי אירוח ואוכל. יש לציין שהענפים שירותי ניהול ותמיכה ושירותי אירוח ואוכל מתאפיינים בשכר נמוך מהממוצע ועל כן סביר להניח שהושפעו באופן משמעותי יותר מעדכון שכר המינימום. מנגד, שיעורי העלייה המתונים ביותר נרשמו בענפים: חשמל, מים וביוב, בו נרשם קיפאון בשכר, וענף השירותים הפיננסיים.
ההאצה בקצב הגידול של השכר הממוצע במשק מהווה גורם אשר משפר את מצבם הכלכלי של משקי הבית ועל כן צפוי לתמוך בהתרחבות הביקושים המקומיים במשק בחודשים הבאים. חיזוק נוסף לכך מתקבל מפרסום מדד אמון הצרכנים לחודש נובמבר שמצביע על המשך רמה גבוהה בהערכת המצב הכלכלי של משקי הבית לצד שיפור בהערכת המצב הכלכלי של המדינה. אמנם, המדד הכללי הצביע על ירידה מתונה, אך זו נבעה כולה מירידה מסוימת בציפיות של משקי הבית באשר לחיסכון שלהם. במבט קדימה, המגמות שתוארו תומכות בהמשך היותה של הצריכה הפרטית מנוע צמיחה מרכזי וחשוב של המשק גם ברביעים הבאים.