הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי קיימה היום (שני) דיון בנושא "בחינת הפערים במתן שירותי הבריאות בין מבוטחי הקופות בצפון לעומת מבוטחי הקופות במרכז". יו"ר הוועדה חה"כ מיקי זוהר שפתח את הדיון בשאלה האם קופות החולים חוסכות על גב המבוטחים? אמר כי אנשים שחיים באזור הפריפריה נאלצים לעבור מרחקים מאוד גדולים לבדיקות מצילות חיים. "אנחנו מודעים לתופעה שאנשים בפריפריה חיים 6 שנים פחות מתושבי המרכז. חלק מזה נובע מבעיית המדינה להעניק שירותי בריאות לתושבי הפריפריה. אם אין זמינות לטיפול אנשים פשוט לא מטפלים בעצמם, זאת עובדה. אנחנו רוצים ששירותי הבריאות יהיו זהים בכל מדינת ישראל לטוב ולרע".
לדברי חה"כ זוהר קופת חולים כללית היא בורג מרכזי בבעיה מכיוון ש-80 אחוזים מתושבי הצפון מבוטחים אצלה. "תושבי הפריפריה סובלים מרמת בריאות נמוכה יותר. קופות החולים יביאו סוף לתופעה הזו. היום מדברים על שירותים בסיסים ומצלי חיים שחייבים להיות ברמת נגישות גבוהה יותר. הוועדה לא תשתוק עד אשר הדבר ייפתר, נקודה".
חה"כ יעקב פרי: "הדברים הם לא חדשים לנו. אנחנו מטפלים בבעיות הרפואיות של תושבי הצפון וגם הדרום. בפרפריה בכלל ובצפון בפרט קשה להגיע ממקום למקום. התחבורה הציבורית לא במיטבה. אם אדם צריך להתנייד באוטובוסים לטיפולים כימותרפיים שעה, שעה וחצי זה איום ונורא. ישנם בתי חולים בצפון כגון פורייה וזיו ובית החולים בנהריה שאצלם יש טיפולים שאפשר לעשות בלי לנסוע רחוק. יש שיקולים שלא עליתי על טיבם, של קופות החולים שמונעים מסיבות שונות".
העיתונאי יאיר קראוס טען בפתח דבריו כי מדובר דיון חשוב. "מציל חיים ממש. כאן רואים כי המדינה והרגולטור מאפשרים לקופות החולים לעשות מה שהן רוצות. כתושב הפריפריה אני לא יכול להשתמש בשירותי M.R.I בלי לנסועה עד עפולה או חיפה ולחכות חודשים בתור במקום לקפוץ לבית חולים זיו שקרוב אלי ובו הייתי מקבל תור תוך שלושה ימים. המכונים עומדים נטושים. קופות החולים רוצות לייבש את בתי החולים".
חה"כ לאה פדידה ממלאת מקום יו"ר הוועדה שאלה את קראוס האם יש מכשירים ריקים ופנויים מתור? קראוס השיב כי ניתן לקבל תורים ל-M.R.I תוך שלושה ימים בבית החולים זיו. "הם יוצרים תורים מפוברקים רק במכונים של הכללית 24/7 ואז נוצר עומס. כאשר תושבת פורייה צריכה צנתור היא תהיה חייבת לנסוע לחיפה או לבלינסון במקום לקבל טיפול 5 דקות מהבית שלה, קרוב למשפחה שלה ולרופאים שלה, זה לא יעלה על הדעת".
חה"כ פדידה שאלה: "הם מעדיפים לתת כסף בתוך הארגון? זה נשמע חמור מאוד שמצורך כלכלי גרידא שלא ברור לי עד הסוף אנחנו פוגעים באנשים". לדבריה הוועדה ניסתה להזמין חולים וחולות ואלה חששו להגיע לדיון.
פרופ’ מיכאל וינגרטן שהיה רופא בכללית למעלה מ-40 שנה הודה בדיון כי המצב שתואר נכון וכי ישנה התנהלות בעייתית מצד קופות החולים. "אני מדבר מתוך ניסיון ומצטרף להכרת המציאות כפי שהוצגה בדיון. אנחנו יודעים שיש מחצית רופאים בפריפריה לנפש ביחס למרכז הארץ. יודעים שתמותת התינוקות היא פי שניים בין הצפון למרכז. יודעים גם שקופות החולים מנסים להשאיר את הכסף במשק שלהם. לפעמים הקופות חושבות שבתי החולים מנסים ל’עשוק’ אותם. הבעיה היא השוק החופשי אי אפשר להטיל אותו על רפואה בכלל ובפריפריה בכלל. מההתחלה אנחנו לא מדברים על תחרות בשדה שווה. החלוקה היא לא צודקת".
חנה פרידמן סגנית ראש המועצה האזורית עמק יזראל אמרה: "השירותים שאנחנו מקבלים באזור הצפון פשוט לא זמינים. אנחנו משלמים את אותו המס כמו כולם. אני רוצה כמו אדם במרכז לבחור את השירותים שלי ולקבל אותם בזמן. מי שגר בשכנות לי לא מגיע לקבל טיפולים בזמן. צריך לחשוב איך מפתחים שירותים יחד עם קופת חולים כללית".
סיוון יחיאלי ראש המועצה המקומית כפר ורדים הוסיף: "יש כאן בעיה מבנית. בסופו של דבר יש כאן כשל שוק. יש הסדר כובל של גוף שהוא מונופול שעושה עסקים עם עצמו. כמונופול הוא ממקסם את הרווח שלו. בגלל שיש שייח כלכלי נטו אז חושבים להתערב בהחלטות. כאן יש מקום שהתושבים שלנו משלמים את המחיר, לא יעלה על הדעת שישלחו מישהו מקריית שמונה לטבריה. אמרו שזאת פגיעה בשכבות החלשות. אם נחיל את מה שאוסרים ברשות ההגבלים העסקיים על הקופות זה ייפתר במקום.
ציפי שדה סמנכ"לית חטיבת הקהילה בכללית ציינה כי הקופה משקיעה באזור הפריפריה והצפון הרבה יותר לעומת המרכז. "אין מגבלה, אין הסדרי בחירה. אילולא הכללית לא היתה עומדת שנפתח בתי חולים ותהיה טכנולוגיה בצפון אז בתי החולים היו בסכנת התרוקנות כי אנשים כן רוצים ללכת לרמב"ם או לאיכלוב. אנחנו במסגרת תקציבים מוגבלים כן מנסים לרכוש שירותים ברמת שירותים גבוהה. אנחנו לא מונופול".
ד"ר אמה אברבוך מרכזת צמצום פערים במשרד הבריאות אמרה כי היא מזדהה עם הכאב מעצם היותה תושבת פריפריה בעצמה. "כאחת שעוסקת בפרסום דו"ח האי שוויון עבודתי היא ליצור תמונת מראה ולראות מה חסרונות המערכת. בסה"כ המערכת מצוינת. יש לי המון הערכה לקופות ובתי החולים. יש תחומים שמשרד הבריאות חייב להתערב כרגולטור. זה קורה בצפון ובדרום שאין שירות זמין. עיגום משאבים זה משהו שמשרד הבריאות לקח על עצמו".
ד"ר איילה כהן ראש החוג לעבודה סוציאלית במכללת תל חי טענה כי הרבה מהדברים שנאמרו מוכרים לה באופן אישי. "המציאות הזאת היא לא רק פגיעה בחולים עצמה. קולגה שלי מהצפון שהבן שלה חולה סרטן עם גידול בראש מקבלת טיפולים בתל השומר. אנחנו יודעים הרבה פעמים שמראש לא נראה מומחים. זאת מציאות שמקשה על החולים".
אורלי קדוש, תושבת קריית שמונה מזה כעשור פנתה במכתב לוועדה וסיפרה כי לפני כשנתיים אובחנה כחולת פיברומיאלגיה, מחלה חשוכת מרפא, של כאבי שרירים. "עד לפני גילוי התסמונת הכל היה טוב ויפה כי לא באמת הייתי זקוקה לאבחונים או טיפולים כאלה ואחרים. ברגע שהפכתי להיות חולה כרונית הבנתי שגם להיות חולה צריך לדעת באיזו עיר במסגרת הבדיקות והבירורים מצאתי את עצמי גומעת קילומטרים ונסיעות מפרכות ומייגעות. רופאים שלכאורה אמורים לקבל בכל מרפאה מקצועית מצאתי את עצמי נוסעת לביקור אליהם קילומטרים ארוכים".
לדברי קדוש שלב הבדיקות הפולשניות היא מצאה עצמה מופנית לבדיקה בבית חולים מרוחקים. "בדיקה שאני אמורה לעבור וקיימת היום בבית חולים צפת, הפנו אותי לבית חולים איטלקי בנצרת. אציין שאני אמורה להתחיל טיפול רפואי בבית חולים העמק בעפולה שיקל עלי ולו במעט, טיפול שיצריך נסיעה של פעמיים בשבוע ואני פשוט אומרת שאני מוותרת עליו. כי זה מאוד קשה. מי שלא חולה לא יבין את זה לעולם, הנסיעות המפרכות והקושי והפסד יום עבודה של הבעל זה לא עניין של מה בכך. עצוב עד מאוד שקופות החולים חוסכות עלינו כספים ובוחרות לייגע אותנו בנסיעות ובוויתור על ימי עבודה בשביל לחסוך כמה שקלים".
את הדיון סיכמה חה"כ פדידה שאמרה כי הוועדה למדה שבשל שיקולים כלכלים והסכמים מסחריים בין קופות החולים לבתי החולים מבוטחים נאלצים לנסוע לקבלת טיפול למקומות מרוחקים ואף למרכז הארץ. "הוועדה מוחה על אי השתתפות נציגי בתי החולים פוריה, זיו והגליל בנהריה בדיון החשוב וקוראת למשרד הבריאות ליצור שולחן עגול עם נציגי קופות החולים ולקבוע באופן מסודר מהו מרחק וזמן סביר בין מקום מגוריו של מטופל לבין בית החולים שאליו הוא נשלח".