ועדת הכספים החלה הבוקר (ב’) בקידום הצעת חוק להעלאת גיל הפרישה לנשים. עפ"י המתווה שהכין יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), גיל הפרישה יעלה בהדרגה מגיל 62 ל- 64. זאת לאחר שבדיון הקודם בנושא, היתה הסכמה מקיר לקיר, שגיל הפרישה צריך לעלות, אך רק תוך הבטחה של מניעת פגיעה בקבוצות נשים שעשויות להיפגע במיוחד כתוצאה מכך; נשים מוחלשות, נשים במקצועות שוחקים, נשים שנפלטו משוק העבודה טרם גיל הפרישה, בסביבות גיל 55 וכד’.
יו"ר הוועדה גפני הצהיר חד-משמעית כי "ועדת הכספים לא תאפשר את העלאת גיל הפרישה ללא מענה אמיתי לקבוצות הנשים שעשויות להיפגע מכך". עיקריי המתווה; גיל הפרישה יעלה בהדרגה במשך עשר שנים, הרחבה ביחס למתווה של האוצר. נשים מגיל 55 ומעלה תהיינה זכאיות לשנתיים דמי אבטלה ויוכלו לפצל את התקופה הזו לשתי פעימות, בשונה מהמצב היום, שניתן לקבל 7 חודשי אבטלה. בנוסף, נשים באותם גילאים יוכלו לעבור הכשרות מקצועיות על-מנת לחזור ולשלבן בשוק העבודה. כמו-כן, כולל המתווה מענק עבודה, מס הכנסה שלילי, לנשים שמשתכרות שכר נמוך החל מגיל 57.
עפ"י המתווה שזוכה לתמיכת כל חברי ועדת הכספים, יתאפשר לנשים מגיל 55 לעבור הכשרה מקצועית במקביל לקבלת דמי אבטלה. בעניין מס ההכנסה השלילי, המתווה מגדיל את המענק הניתן לנשים מגיל 57 המשתכרות שכר נמוך פי- 2.5 מהמצב הקיים ומוסיף מדרגה נוספת, כך בניגוד למצב כיום שבו מס הכנסה שלילי מתקבל רק משכר של 2,000 ₪ ומעלה, סף השכר יירד ל- 1,250 ₪ ל- 2,500 ₪.
גפני פתח את הישיבה היום ואמר: "ועדת הכספים מקדמת את המתווה הזה להעלאת גיל הפרישה לנשים מתוך הבנה שאין ברירה וככל שתוחלת החיים עולה וגיל הפרישה לא עולה, נוצרים גירעונות אקטואריים שבסוף מי שייפגע מכך אלו הם כל הנשים שחוסכות לפנסיה. יחד עם זאת, לא נקדם את העלאת גיל הפרישה שלא במסגרת המתווה הזה, שרק הוא מבטיח שלא ייפגעו נשים מוחלשות כתוצאה מהמהלך. בין השאר, אני לא מוכן שנשים בגיל 55 יישארו ללא כלום, בשום מצב לא אקח על עצמי את העניין הזה. אני אעלה את גיל הפרישה רק אם אוודא שנשים לא תיפגענה מכך".
ויכוח מרכזי בנושא המתווה שיאפשר לאשר את העלאת גיל הפרישה נסב על ההכרה של משרד האוצר בכך שיש ’מקצועות שוחקים’, שלגביהם המתווה שמקדם יו"ר ועדת הכספים גפני,קובע שהן יוכלו לפרוש לפני גיל 64 ולא תיפגע זכאותן לקצבת זקנה.
ח"כ שלי יחימוביץ’ (המחנה הציוני): "חוסר הנכונות של האוצר והעקשנות של פקידיו להכיר בכך שיש נשים שאינן יכולות להמשיך עוד לעבוד, שיש מקצועות שוחקים, זה מה שמונע מזה זמן רב את הפתרון בסוגיה. בכל העולם יש הגדרות שיטתיות של מקצועות שוחקים. הגשתי יחד עם עוד חברת כנסת הצעת חוק שמגדירה מקצועות שוחקים כנהוג בעולם. זה דבר שחייב להיות מעוגן בחקיקה. אם הנושא הזה לא יקבל מענה וגיל הפרישה יעלה אנחנו נותיר ציבור שלם של נשים עם לא מעט שנים בלי שום הכנסה, בלי פנסיה, בלי קצבת זקנה ובלי דמי אבטלה. ולא מדובר רק במקצועות שוחקים אלא גם בנשים שנפלטות משוק העבודה בגיל 50 או 52, שגם לגביהן יש את אותה בעיה, שהן עשויות למצוא עצמן מחוסרות כל עד גיל הפרישה החדש, שרק מרחיק אותן בעוד שנתיים מהאפשרות לחיות חיים נורמליים. אני מבינה שחייבים לשים את הנקודה איפשהו אך מבקשת שזה לא יזלוג כלפי מעלה ושגיל 55 המוגדר במתווה יישאר גיל 55 ושלא יזלוג כלפי מעלה". ח"כ יחימוביץ’ הודתה לגפני על הבאת המתווה.
ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) בירכה אף היא את גפני על המתווה ואמרה: "לב העניין זה הפיצוי לאותן נשים שתיפגענה אנושות מדחיית הגיל שבו הן זכאיות לקבל קצבת זקנה. חייבים לעמוד על-כך שהן תהיינה זכאיות לשנתיים דמי אבטלה, אחרת לא נוכל לעזור לאותן נשים שהולכות להתרסק. בנוסף, יש לאפשר הכשרה מקצועית על חשבון המדינה כבר מגיל 45".
ח"כ רחל עזריה (כולנו) הצטרפה אף היא לברכות על המתווה ואמרה: "אנחנו צריכים להשקיע בהכשרה מקצועית לכל הנשים. בהצעה הנוכחית אישה צריכה לא לעבוד במשך 3 שנים כדי לקבל הכשרה מקצועית, זה מופרך. שוק העבודה משתנה במהירות, אנחנו לא יודעים איזה מהמקצועות שהסטודנטיות היום לומדות ימשיכו להתקיים בגיל 60. המטרה היא להגדיל את ההכשרות המקצועיות באמצע הקריירה, בגילאי 45 עד 55. לא רק פתרון לשנתיים - שלוש קדימה, אלא ראייה ארוכת טווח".
עזריה הוסיפה: "תוחלת החיים במדינת ישראל מתארכת. בגיל 65 יש לאישה עוד 20 שנה לחיות, היא לא צריכה לאבד את מקום העבודה שלה. עלייה איטית מידי בגיל הפרישה תוביל בשנים הבאות לעלייה מואצת כדי לאזן את המצב. זו בסך הכל הלוואה שאנחנו לוקחים היום על חשבון הדור הבא. אני תומכת במצנח נחיתה עבה יותר לטובת הנשים שיפרשו עכשיו אבל עשר שנים זה קצב איטי מידי. בסופו של דבר המעסיקים חשים חוסר ודאות סביב גיל הפרישה הרשמי ועלולים להפסיק להשקיע בעובדת. כמחוקקים אנחנו צריכים לחשוב על האופן שבו אנו מכווינים את הציפיות של שוק העבודה, לא רק על החקיקה בעצמה".
מנהל אגף מאקרו ומדיניות בבנק ישראל, ד"ר עדי ברנדר: "העלאת גיל הפרישה עד היום השפיעה חיובית על העלאת שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה וגם הנשים העובדות הגדילו את הכנסתן. אלו שלא עבדו נפגעו וגם אלו שעבדו בשכר נמוך והמשק העבודה לא פיצה אותן על אובדן הזכאות לקצבה. יש לדאוג לרשת ביטחון מקיפה; העלאת דמי אבטלה ומערכת דמי הביטוח הלאומי לאותה קבוצת גיל, נשים שהיום בנות 58 לא נערכו להעלאת גיל הפרישה מעבר ל- 62 ולדאוג שלאורך התהליך שכאשר תגמר ההעלאה, שנשים ייערכו לתהליך הזה". ברנדר הוסיף: "נכון להעלות בתקופה הראשונה את דמי האבטלה לשנתיים לאותן נשים בקבוצה".
נציג אגף תקציבים באוצר, כפיר בטאט, הביע הסתייגות של האוצר בעיקר בשני דברים; א. נושא הגדרת מקצועות שוחקים וב. הרחבה של תקופת הזכאות לדמי אבטלה. בטאט: "החשש העיקרי שלנו מדמי אבטלה זה התמריץ השלילי לתעסוקה ואם ייקבע שנתיים זה אכן תמריץ שלילי. רק העלות של דמי אבטלה לשנתיים לכל העשר שנים של העלאת גיל הפרישה זה 4.3 מיליארד ₪, קרי 430 מיליון ₪ בשנה. יש 40 אלף נשים בשנתון בקבוצות הרלוונטיות ו- 800 מהן מנצלות את דמי האבטלה" בעניין סוגיית המקצועות השוחקים אמר: "אנחנו חושבים שזה לא נכון לקבוע רשימה סגורה של מקצועות שוחקים".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, סיכם את הדיון ואמר: "אנחנו מודעים לכך שהמוקש הכי גדול בנושא הזה זה המקצועות השוחקים. ההגדרה היא לא פשוטה, אם היינו הולכים להגדיר באופן מדוייק לא היה חוק. יחד עם זאת לא נעלה את גיל הפרישה ללא מנגנון ודאי שיבטיח התייחסות לנושא. אנחנו רוצים לקבוע נורמה חדשה במדינת ישראל של אנשים ובמיוחד נשים שעובדות במקצוע שוחק ואני רוצה להחיל את זה גם לגבי נשים במגזר הפרטי. אני סבור שמקצוע שוחק הוא בעיית החוק הזה, אם לא נגיע להסכמה בעניין הזה, לא יהיה חוק. אין מציאות אחרת שלא תהיה התייחסות למקצועות שוחקים.
"יש לקבוע תנאי פרישה מיטיבים במקצועות שוחקים. ההגדרה שאנחנו נתנו היא הגדרה מאוד כללית ופתוחה, כי ההנחה שייצקו לזה תוכן ביישום. ההגדרה שקבענו במתווה של הוועדה, ’מקצוע שהעבודה בו כרוכה בשחיקה פיזית או מנטלית ניכרת’. את זה על האוצר לקבל, אחרת לא יהיה מתווה". גפני קרא לאנשי האוצר לבוא בדברים עם הייעוץ המשפטי לוועדה ועם נציגי ההסתדרות וארגוני הנשים על-מנת לגבש הסכמות לקראת הישיבה הבאה בנושא.