"אנו מחויבים לצרכנים שלנו, ותומכים ברפורמת ייצור מזון בריא של משרד הבריאות, במטרה להוביל ולקדם אורח חיים בריא. תעשיות המזון מייצרות כבר שנים מספר, מגוון רחב של מוצרים בריאים לטובת הציבור ומגמה זו רק תלך ותתחזק", כך הצהיר הבוקר (ב’) יו"ר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, שלום זידלר, בועדת העבודה של הכנסת, בנושא סימון מוצרי מזון.
זידלר המשיך ואמר כי "תעשיית המזון מובילה באופן עצמאי את הרפורמה לייצור מזון בריא ומזין יותר. במסגרת זו, התעשייה פעלה ללא לאות על מנת לחדש ולשפר את מוצריה, ולהפחית באופן מבוקר את כמות השומן, הנתרן והסוכר. זאת על מנת להעניק לצרכנים את המוצרים הטובים והבריאים ביותר, מבלי לפגוע בטעמים האהובים. יצרני המזון היו שותפים לועדת האסדרה של משרד הבריאות לפני כשנה, משתפים פעולה ותומכים ברפורמת הסימון. סימון מזון המומלץ לצריכה בסימון ירוק, הנו מהלך חיובי וחשוב שייושם במקביל לסימון אדום, על מנת לעודד את היצרנים".
בנוסף הדגיש זידלר את חשיבותה הגדולה של הקרן לתמיכה במפעלים קטנים ובינוניים למען ייצור מזון בריא, שההתאחדות פועלת להקים ביחד עם ועדת האסדרה של משרד הבריאות. "הקרן צפויה לעזור למפעלים קטנים ובינוניים, אשר זקוקים לתמיכה כלכלית במעבר לייצור מוצרי מזון בריאים יותר, במסגרת הרפורמה. כספי הקרן יופנו לפעילות מחקר ופיתוח חדשנית וענפה, אשר תוביל לחדשנות בתחום המזון והגדלה משמעותית בהיקף המוצרים הבריאים המוצעים לצרכן הישראלי".
זידלר הדגיש כי הוא רואה ברפורמה הזדמנות, ובכדי שהרפורמה תצליח באופן מלא, על משרד הבריאות לאפשר לתעשייה זמן הערכות ראוי ובפרט להתחשב בצרכי התעשייה הקטנה והבינונית. "התעשייה הקטנה והבינונית בישראל היא בעלת משאבים כספיים נמוכים יותר וכוח אדם מועט, ועל כן על משרד הבריאות מוטלת האחריות להעניק לה תשומת לב מיוחדת, על מנת שתעבור את הרפורמה בהצלחה, ותוכל לספק מוצרים בריאים ומזינים לציבור הרחב".
עו"ד דן כרמלי, מנכ"ל איגוד לשכות המסחר, השתתף גם הוא בדיון. "כולנו רוצים לדאוג לבריאות הציבור, אבל זה משל של גוף שצריך ניתוח עמוק ושמים עליו פלסטר בלי דבק. לוקחים את צ’ילה כדוגמה, בהתחלה היתה ירידה במכירות של המוצרים המסומנים אך בסוף השנה היתה עליה במכירות", אמר כרמלי.
"אנחנו לא מטפלים בשורש העניין. המהפכה החשובה שמשרד הבריאות מביא אינה רק עניין מדבקות צריך לראות את הדברים בצורה הוליסטית. יש את ארגון קודקס , שהוא כלל עולמי, שיושב עכשיו על המדוכה כדי ליצור ברמה העולמית , ולא רק באירופה, סימון אחיד תזונתי למזון, ישראל הוזמה להשתתף בדיונים אך משרד הבריאות לא מצא את הזמן והמקום להשתתף בדיונים אלה. החלטת ממשלה 2118 משנת 2017 בנוגע ל- RIA קובעת באופן חד משמעי שהתאמות טכניות יש להתאים על פי דרישות טכניות לשווקים משמעותיים בעולם למדינת ישראל יש יחסי סחר עימם. 54% מסך כל המזון המיובא לישראל הוא מהאיחוד האירופי ואנחנו לא מתייחסים לעמדתם".
כמו כן ציין כרמלי כי על פי בדיקה של אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, העלות הממוצעת להדבקת מדבקה על פריט מזון אינה 13 אגורות כפי שמציג משרד הבריאות בדוח ה RIA שעשה אלא כ 30 אגורות לפריט דבר שיוביל להתייקרות שנעה בין 5% ל- 50% למוצר. "כיצד זה משתלב עם החלטת ממשלה אחרת להיאבק ביוקר המחיה?".
עוד אמר כרמלי כי "בדוח ה RIA שפרסם משרד הבריאות, נכתב כי המדבקות האלה לסימון ישפיעו רק על 2% מהצריכה היומית של אדם בגרמים. זו המהפכה שמשרד הבריאות מביא לנו? אנו יודעים כיבואני מזון שעולה יותר כסף לייבא מזון בריא, כלומר מי יצטרך לצרוך את אותם מוצרים לכאורה פחות בריאים - מעוטי יכולת. הסימון זה מה שימנע מהם לצרוך מוצרים מסומנים שיתייקרו. אין ספק שכולנו, בעד טיפול וייבוא מזון בריא בצורה הטובה והאיכותית יותר, צריך לזכור שבייבוא מזון אנו לא יכולים לשנות את האריזות. אנו לא שולטים על פס הייצור. דוח חברת נילסן מצא שרוב הציבור כן מסתכל על הצד האחורי של האריזות, ויתכן שצריך לשנות את גודל המדבקות מאחור. צריך לתת לציבור את מלוא הנתונים ולחנך אותם לקריאה נכונה וצריכה נכונה של מזון בריא".
ראובן שליסל, יו"ר ענף המזון וסגן נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר בדיון כי לשכת המסחר מסכימה חד משמעית בחשיבות קידום סביבה תזונתית בריאה לכולם. "המהפכה הראשונה של בריאות בסוכר נעשתה על ידינו בהכנסת גומי לעיסה ללא סוכר לישראל, והוא עשה מהפכה אדירה, ואנחנו הובלנו את אותה מהפכה בשוק הישראלי, כך שאי אפשר לומר שאנחנו לא דואגים לבריאות. לנו יש גם מותג פרטי ולעשות שינויים זה לא פשוט בכלל. ומה יעשו היצרנים הבינלאומיים של מותגי-על שיש להם בכל העולם אריזה והם לא עושים אריזות מיוחדות לישראל, אלא מדביקים תווית מאחורה? הם יתחילו להדביק תוויות מלפנים? הרי זה מה שיקרה וההוצאה היא ענקית. שמעתי פה פתרון להוצאה הזו – קרן מיוחדת לסיוע לתעשייה ולכן אין סיבה שבעולם שכל ענף המזון ייהנה מהקרן שצפויה לקום, גם התעשיינים המקומיים, גם התעשיינים שמייבאים בכמויות גדולות וגם היבואנים. הכיוון נכון אבל צריך לעשות זאת במחשבה חכמה איך לעזור לשינויים מבחינת התוויות והאישור".
נמרוד הגלילי, מנהל תחום רשתות שיווק מזון באיגוד לשכות המסחר אמר בדיון כי "הרשתות לא יכולות לוודא שכל מוצר ומוצר מסומן כמו שצריך, זה אומר להגדיל את כל מערך האיכות של בדיקת המוצרים וזו אינה משימה שהיא ברת יישום. רשתות המזון לא בורחות מהאחריות ולכן מוצע שכל רשת תדרוש מכל ספק מזון – יצרנים ויבואנים, מסמך משפטי מסודר על פיו הספק מצהיר כי כל המוצרים עומדים בדרישות, ובצורה זו החובה והאחריות תישאר על הספקים כפי שצריך להיות".