אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם סקירה כלכלית שבועית. המיקוד השבועי עוסק באפיון ההשפעות ארוכות הטווח של החינוך המקצועי/טכנולוגי, בו לומדים כ-38% מתלמידי מערכת החינוך התיכוני בישראל.
החינוך הטכנולוגי בישראל כולל 3 מסלולי לימוד עיקריים: הנדסי, טכנולוגי ותעסוקתי, בהם ההתמקדות שונה - ובהתאם גם הכישורים הנרכשים במסגרת הלימודים. תוצאות בחינה כמותית של השפעת מסלולי החינוך הטכנולוגי על השכר בהשוואה לחינוך העיוני, העלתה כי ללימודים במסלול ההנדסי השפעה חיובית על השכר, למסלול התעסוקתי השפעה שלילית ולמסלול הטכנולוגי השפעה נייטרלית.
מבחינת מאפייני התלמידים הלומדים בכל מסלול נמצא כי המסלולים הטכנולוגי והתעסוקתי פחות סלקטיביים (מבחינת ההישגים הקודמים בלימודים) והלומדים בהם מאופיינים ברקע סוציואקונומי חלש יחסית.
נקודות מרכזיות נוספות מהסקירה: על פי האומדן הראשון, קצב הצמיחה ברבעון השלישי עמד על 4.1 אחוזים, האצה ביחס לקצב הצמיחה שנרשם ברבעון השני. הנתון הגבוה משקף, את השפעת העלייה החדה ביצוא (המיוחסת ליצוא השירותים) לצד ההאצה בצריכה הפרטית.
בחודש אוקטובר נמשך הגידול המהיר בגירעון בסחר החוץ הישראלי בהשוואה לחודש שקדם לו, וזאת בשל עלייה מהירה ביבוא הסחורות לצד יציבות ביצוא הסחורות. ביצוא התעשייתי (ללא יהלומים מעובדים) נרשמה עלייה קלה בחודש אוקטובר, המיוחסת ברובה לעלייה ביצוא בתעשיות הטכנולוגיה המעורבות. בתוך כך נמשכה התנודתיות ביצוא בענף התרופות וביצוא השבבים.
יבוא הסחורות רשם בחודש אוקטובר גידול בהשוואה לחודש ספטמבר, המיוחס לגידול ביבוא חומרי גלם. הגידול ביבוא חומרי גלם צפוי לתרום לגידול בהיקף הייצור של המשק, אך מנגד הירידה ביבוא מוצרי השקעה צפויה להכביד על השיפור בכושר הייצור.
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב- 0.3 אחוז. גידול זה נבע בחלקו מסיבות עונתיות, כאשר בניכוי העונתיות רשם המדד עלייה של 0.2 אחוז. קצב האינפלציה השלים עלייה של 0.9 נקודת אחוז בשלושת החודשים האחרונים, כאשר מאז חודש מאי 2017 נרשמת תנודתיות גבוהה של קצב האינפלציה. נמשכת מגמת ההאטה בקצב הגידול של מדד מחירי הדירות.
מפרסום הלמ"ס בדבר הכנסות השכירים בשנת 2016 עולה כי ההכנסה הממוצעת והחציונית לשכירים עמדה על 9,724 ו- 7,030 שקלים, בהתאמה. הנתונים משקפים גידול ריאלי של 2.9 אחוזים בהכנסה הממוצעת ושל 2.7 אחוזים בהכנסה החציונית. עוד עולה מהדוח כי קיימים פערים משמעותיים בהכנסות בין גברים לנשים, וכן בין האוכלוסיה היהודית לבין אוכלוסיה הערבית.
מפרסום הלמ"ס בדבר הכנסות והוצאות משקי הבית בשנת 2016 עולה כי בשנה זו חל גידול ריאלי של 3.0 אחוזים בהכנסה הכספית הממוצעת ברוטו לחודש למשק בית (בהשוואה לשנה 2015). ההוצאה הכוללת לתצרוכת למשק בית רשמה בשנת 2016 גידול ריאלי דומה. כמו כן, ההכנסה הכספית נטו למשקי הבית גבוהה מההוצאה הכספית. יחד עם זאת, בשני החמישונים הראשונים עולה ההוצאה הכספית למשק בית על ההכנסה הכספית נטו.
מפילוח הוצאות משקי הבית עולה כי כרבע מההוצאה הכוללת לתצרוכת משקי הבית מיוחסת להוצאות דיור (תשלום משכנתא או שכ"ד). עוד עולה מהפרסום כי בשנת 2016 נרשמה ירידה נוספת במדד ג’יני לכדי 0.359, רמתו הנמוכה ביותר מאז שנת 2000, מה שמעיד על שיפור בשוויון בחלוקת ההכנסות בין משקי הבית.
מדוח ה- OECD עולה כי ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל בשנת 2016, כאחוז מהתמ"ג, עמדה על 7.4 אחוזים (כולל השקעות), נמוך ממוצע מדינות ה- OECD העומד על 9.0 אחוזים.