אושרו תקנות שיאפשרו החלת חוק הסליקה האלקטרונית גם על בנקים פלסטיניים

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה היום תקנות שהגיש משרד המשפטים מתוקף חוק המסדיר סליקה אלקטרונית של צ’קים (סליקה באמצעות סריקה ממוחשבת של צילום הצ’ק ולא באמצעות משלוח פיזי של הצ’ק מסניף לסניף), שנועדו לאפשר החלת החוק גם על מוסדות פיננסיים זרים (בעיקר בנקים פלסטינים). התקנות נדרשו על מנת לאפשר סליקה אלקטרונית של צ’קים בין ישראל לרשות הפלסטינית, כדי למנוע פגיעה במעבר המלא של המערכת הבנקאית בישראל לסליקה אלקטרונית לפי החוק.

היו"ר כבל התייחס לנתוני העברות הצ’קים בין ישראל לרשות הפלסטינית, המסתכמים ב-1.3 מיליון צ’קים בסכום של כ-14.5 מיליארד שקל, ואמר כי מדובר בתקנות שחשובות לשתי הכלכלות. לדבריו, "לישראל יש אינטרס בכך שהכלכלה הפלסטינית תהייה יציבה. הדבר משפיע גם על הכלכלה הישראלית, ומי יודע אולי זה ישפיע גם על השלום", אמר. היו"ר כבל התייחס לנתוני בנק ישראל, לפיהם מדי שנה מציגים בנקים פלסטינים כמיליון צ’קים שנמשכים מבנקים ישראלים לטובת תושבי הרשות, בהיקף של כ-7.5 מיליארד שקל. מן הצד השני מציגים הבנקים הישראלים, מדי שנה, כ-300 אלף צ’קים שנמשכים מבנקים פלסטינים לטובת ישראלים בסכום כולל של כ-7 מיליארד שקל. כאמור, התקנות אושרו ובנק ישראל הודיע כי יכנסו לתוקף כבר בשבועות הקרובים, כדי לא לפגוע ברציפות הסחר בין הכלכלות.

במהלך הישיבה התייחס היו"ר כבל גם לנתונים שקיבלה הוועדה, לבקשתו, מבנק ישראל אודות סוגי העמלות שגובים הבנקים בגין הפעולות השונות הכרוכות בסליקת צ’קים. הוא מתח ביקורת על גובה העמלות, ובעיקר על גובה העמלה הנגבית בגין החזרת צ’ק ללא כיסוי, שיכולה להגיע גם ל-68 שקלים לצ’ק. "מה העניין? אתם דואגים לדמעות של הצד השלישי שלא קיבל את הכסף בגלל שאין כיסוי?", תהה היו"ר כבל. הוא הודיע כי בכוונתו להעלות את הנושא בדיון מקיף בעניין העמלות ופריסת הכספומטים, שתקיים הוועדה בסוף החודש בהשתתפות המפקחת על הבנקים חדוה בר.