כלכלני לאומי בסקירת מאקרו שבועית: בנק ישראל הודיע ב-22 בנובמבר כי הריבית לחודש דצמבר תישאר ברמה של 2%. במסגרת הגורמים אשר השפיעו על ההחלטה החודש צוינו נתוני האינפלציה (בהסתכלות שנה אחורה) אשר מצויה בתחום היעד (1% עד 3%) כאשר הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון מצויות מעט מעל הגבול העליון. כמו כן, צוינה אי הוודאות בעולם המהווה גורם סיכון להמשך הצמיחה בישראל. זאת, בעיקר על רקע השמירה על ריבית נמוכה בעולם והלחצים בישראל להעלאת ריבית, כמו במשקים צומחים אחרים, מצב אשר יגדיל את פערי הריבית ועלול להשפיע לשלילה על הייצוא.
התפלגות הריבית הריאלית על פני זמן
נראה על כן, כי החשש מהאטת הצמיחה בעקבות המצב בעולם, היווה גורם מוביל בהחלטה שלא לשנות את הריבית. יחד עם זאת, בנק ישראל הודיע כי כחלק מהתהליך של החזרת כלי המדיניות המוניטרית לתנאים נורמליים, הוא יגדיל את המרווח סביב ריבית בנק ישראל בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים מ:+/- 0.25 ל: +/- 0.50. ראוי לזכור, כי בחודש פברואר 2009 בעת שהורדה הריבית ל-0.75% פעל בנק ישראל להקטנת מרווח זה בשיעור דומה לשיעור ההגדלה. הצעד של צמצום המרווח ב-2009 נעשה תוך שימוש בכלים נוספים (מעבר לקביעת הריבית) לצורך הרחבה מוניטרית ולתמיכה בפעילות הכלכלית במשק. לפיכך, בעת הנוכחית, יש בצעד של הרחבת המרווח משום איתות לקראת שינוי בלתי נמנע במידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית בישראל. עם זאת, הדרך עדיין ארוכה עד לחזרה למדיניות שאיננה כה מרחיבה, והדבר משתקף בגרף, ברמת הריבית הריאלית לטווח הקצר שהיא עדיין שלילית, בשיעור הקרוב לאחוז, זאת בשונה לחלוטין מרמתה הממוצעת טרום המשבר (השנים 2005-2008). במבט קדימה, אנו מעריכים כי בנק ישראל ימשיך בתהליך איטי של העלאת ריבית במהלך שנת 2011, בשיעור מצטבר של נקודת אחוז, בקירוב, כך שלקראת סוף השנה הריבית הריאלית הצפויה תגיע לרמה של כ-0%.
המדד המשולב לבחינת מצב המשק לחודש אוקטובר עלה ב- 0.1% ומשקף חולשה במרבית רכיבי המדד
המדד המשולב לבחינת מצב המשק המתפרסם על ידי בנק ישראל, עלה בחודש אוקטובר ב- 0.1% בהשוואה לחודש ספטמבר. כפי שניתן לראות בגרף, נמשכת מגמת ההאטה בפעילות המשק, בראשית הרביע הרביעי של השנה, אשר משקפת, בעיקר, את ההשפעה השלילית של הירידה ביצוא, שהחלה לפני מספר חודשים. מגמה זו מוצאת ביטוי ברור באומדני החשבונאות הלאומית של הלמ"ס לרבע השלישי של 2010. לפי אומדנים אלו, היצוא, אשר מהווה מעט יותר ממחצית התוצר העסקי, ירד ברבע השלישי של השנה ב- 9.6%, במונחים שנתיים, בהשוואה לרבע שקדם לו. ירידה זו באה לאחר התאוששות נאה של היצוא במחצית הראשונה של השנה. מנתוני סחר חוץ עולה כי נתח עיקרי של הפגיעה ביצוא התעשייתי מצוי בענף הכימיקלים, המהווה כחמישית מהיצוא התעשייתי ובפרט בענף התרופות. הדבר בא לידי ביטוי גם במדד היצור התעשייתי, אשר הירידה בו ממוקדת בענפי הטכנולוגיה העילית והמעורבת עילית, אשר תוצרתם מיועדת ברובה ליצוא.
התפלגות השינוי במדד המשולב לבחינת מצב המשק
לצד הירידה ברכיבי היצוא, בולטת העלייה במדד היבוא שחלה בחודש אוקטובר ובפרט במדד היבוא של מוצרי צריכה, אשר עלה ב- 15.7%. מנתוני סחר החוץ לחודש אוקטובר ניתן ללמוד כי חלה עלייה בכל רכיבי היבוא לצריכה אישית ובפרט נרשמה עלייה חריגה של 107% ביבוא של כלי רכב. ככל הנראה הדבר נובע מההיערכות לשינויים במיסוי כלי רכב שיחולו בראשית השנה.
מדד הפדיון בענפי המסחר והשירותים המהווה אינדיקטור מוביל לצריכה הפרטית, ירד ב- 0.8% (נתוני חודש ספטמבר). זאת, בעיקר בשל ירידה במסחר הקמעונאי ובמסחר הסיטונאי. יש לציין כי בבחינת נתוני המגמה חלה במדד זה עלייה מתונה. כמו כן, נתוני התעסוקה והשכר מעידים על התחזקות כוח הקנייה של הציבור ולכן אין אנו מעריכים כי מדובר בנתון המעיד על שינוי במגמת הביקושים הפרטיים. נראה כי הביקושים בשוק המקומי, הן לצריכה פרטית והן להשקעות, צפויים להמשיך ולהוביל את הצמיחה בשנה הקרובה כאשר משקל היצוא כרכיב "מוביל" צפוי להצטמצם. זאת גם הסיבה להערכתנו כי הצמיחה בשנה הבאה צפויה להיות מתונה יותר מזו של 2010 (4% לפי אומדן הלמ"ס, העשוי להיות אומדן יתר).