"החלטת בית המשפט העליון לאפשר דיון בלבד בעצם הבקשה לתובענה ייצוגית כנגד שותפות תמר אינה משנה את ביטחוננו המוחלט בכך שמדובר בבקשת סרק שדינה להידחות על הסף. הטענות המופיעות בבקשה מופרכות מיסודן, אינן עולות בקנה אחד עם העובדות ומנותקות לחלוטין מהפרקטיקות הנהוגות בעולם לקביעת מחירים ועריכת חוזים של גז טבעי.
מאז אישור מתווה הגז ואסדרת משק הגז המקומי החלה ישראל לשקם את הפגיעה הרבה שנגרמה למוניטין שלה בקרב שחקנים רבים בזירות הפיננסים והאנרגיה העולמיות. אנו משוכנעים שכברת הדרך שנעשתה לא תימחק.
אכן סברנו שיש להימנע מקיום הדיון המקדמי בביהמ"ש המחוזי, אך משנתקבלה החלטה פרוצדורלית לקיימו ניגש אליו בביטחון מלא שביהמ"ש יקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ועמדתנו וידחה כמתבקש את הבקשה לתובענה כייצוגית.
רק בשבוע האחרון הבינו אזרחי ישראל כמה משמעותית תרומת הגז הטבעי להוזלת מחירי החשמל והפחתת רמות זיהום האוויר בישראל."
לגישתנו בית משפט עליון התווה לבית המשפט המחוזי את הדרך בקובעו בסעיף 22 כדלקמן: "בענייננו, ההסכם של המבקשות עם חברת החשמל נבחן על ידי רשות החשמל שהחליטה להכיר בעלויות רכישת הגז שנקבעו בו. כמו כן נבחן ההסכם על ידי רשות ההגבלים העסקיים שהעניקה לצדדים פטור מהסדר כובל ביחס אליו וממשלת ישראל אישרה אותו אף היא. שלושת האישורים, שניתנו כשלושה חודשים לאחר שנחתם ההסכם, היוו תנאי לכניסתו לתוקף בהתאם לסעיף 3.1.2 הקבוע בו. בעקבות ההערות של רשות החשמל ורשות ההגבלים העסקיים אף נערכו בהסכם תיקונים. על כן שגה 18 בית המשפט המחוזי בקובעו כי "כל אישורי המאסדרים שה[מבקשות] טוענות להם ניתנו בשלב מאוחר בהרבה להסכם [...]", וכי "קשה לטעון כי מראש סברו בעלי החוזה כי קיימת הרשאה חוקית למחיר". בהינתן העובדה כי מדובר באישורים שהיוו, כאמור, תנאי לכניסתו של ההסכם לתוקף וכן בהינתן העובדה כי המחיר שאותו תוקפת בקשת האישור נקבע באותו הסכם, מן הראוי כי בית המשפט יבחן במסגרת הדיון בבקשת האישור האם, כטענת המבקשות והיועץ המשפטי לממשלה, עומדת למבקשות הגנת הפטור שבסעיף 6 לפקודת הנזיקין מכוח אישורים אלה."