ב- OECD צופים כי כלכלת ישראל, לאחר צמיחה עד 4% בשנת 2016, הצמיחה צפויה להיות סביב 3¼ אחוזים בשנת 2017-18. האינפלציה צפויה להתפתח בהדרגה. שימור המדיניות המוניטרית והפיסקלית המרחיבה ועליית השכר הצפוי ימשיכו לתמוך בביקושים המקומיים.
עם התגברות האינפלציה, הבנק המרכזי צפוי לסגת בהדרגה ממדיניות ההרחבה המוניטרית. על אף שנעצרה במקצת, עליית המחירים המתמשכת בשוק הנדל"ן ממשיכה לדרוש את תשומת הלב של הרשויות לשמור על איתנות המגזר בנקאי. עם המשק בתעסוקה מלאה, ההתרחבות התקציבית הצפויה בשנת 2017 עלולה להגביר את המתיחות בשוק העבודה ולהאט את הירידה בחוב הממשלתי. הצעדים שננקטו על ידי הממשלה או הודיעו עליהם התחומי הרווחה, דיור ותחבורה אמורים לקדם צמיחה כוללת יותר.
נדרשות רפורמות מתמשכות בשוק כדי לעורר פרודוקטיביות וגידול במשכורת במגזרים המוגנים בו מועסקים רבים מהעובדים עלי הכישורים הנמוכים. הגברת התחרות החיצונית, בעיקר בתחום החקלאות והמזון, תפחית את יוקר המחיה. הליכי יבוא פחות מגבילים, עם הורדת חסמים "לא-תעריפים" (למשל כשרות מסויימת), יעמיקו את ההשתלבות ברשתות הערך הגלובליות, המוגבלות יחסית. כדי להבטיח שיתוף טוב יותר של היתרונות של שילוב זה, מערכת חינוך צריכה להיות טובה יותר, אשר תאפשר שילוב של קבוצות חלשות.