בדיון בוועדת המשנה לביטוח, היום 23.11.2010, אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), כי היא מוכנה להשהות את קידום הצעת חוק שהניחה, שמטרתה להסדיר את הרגולציה על שוק ההון, בין השאר, תוך העברת סמכויות הפיקוח מהאוצר לבנק ישראל. לדבריה, ישראל צלחה בהצלחה יחסית, את המשבר האחרון ונשמרה היציבות של המערכת הפיננסית, אך הדבר איננו מובטח לגבי המשבר הבא.
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הציג דגמים שונים של מבני פיקוח על שוק ההון, כפי שנהוגים במדינות שונות. פישר הציג שני מודלים מרכזיים לפיקוח, האחד מבנה פיקוח סקטוריאלי, לפיו הפיקוח מתבצע עפ"י סוגי המוסדות הפיננסיים (בנקים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה, קופות גמל וכד’). פיקוח מסוג זה מתקיים בישראל, ביוון, בספרד ובמדינות נוספות. השני, מבנה פיקוח פונקציונאלי, המבוסס על פיקוח על הפונקציות שמבצעים הגופים הפיננסיים – ניהול סיכונים, הנהגה עיסקית והגנת הצרכן. פיקוח כזה מתקיים בהולנד, באוסטריה ובבריטניה בעקבות המשבר האחרון. לדבריו, ללא תלות במבנה הפיקוח הנהוג במדינה, קיימת חשיבות לקיומו של גוף פיקוח על-מנת למנוע את הצורך התמידי לתאם בין גופי הפיקוח השונים. פישר ציין עוד, כי בעקבות המשבר העולמי, מדינות רבות עשו שינויים בפיקוח על שוק ההון, כאשר המגמה המרכזית היא – להעביר בפורמטים משתנים, את סמכויות הפיקוח לבנקים המרכזיים. היתרון בהענקת סמכות הפיקוח לבנק המרכזי, הינה בכך שביכולתו לתת מענה מיידי למשברים, בין היתר ע"י יכולתו לייצר כסף כמוצא אחרון ממשבר פיננסי.
היו"ר קירשנבאום, אמרה ש"דווקא מדינות שנפגעו מהמשבר, מבצעות שינויים ובוחנות את הפיקוח שלהן על שוק ההון ואילו בישראל, אפילו לא מתחילים בכך, כיוון שחושבים שמה שנעשה כאן בעניים שוק ההון, זה הכי טוב". קירשנבאום אמרה עוד, כי יש גם יש בעיות בפיקוח וחרף השבחים להנהגה הכלכלית של ישראך, יש לזכור שאזרחי ישראל הפסידו עשרות אחוזים בקרנות הפנסיה עקב המשבר.