המשנה לנגידת בנק ישראל, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, נשאה ביום חמישי האחרון דברים במסגרת כנס שערך הבנק המרכזי הקנדי באוטווה, קנדה. הכנס עסק בתפקידי המדיניות המוניטרית וכלי המדיניות השונים להשגת מטרותיה. המשנה לנגידה עסקה בנאומה בהתפתחויות העיקריות ובאתגרים השונים בהשגת יעד האינפלציה בשנים האחרונות בישראל. להלן עיקרי דבריה:
"ראשית, תקופות ממושכות מתחת ליעד האינפלציה אינן מביאות בהכרח לאובדן אוטומטי של אמינות המדיניות המוניטרית. על מנת לשמר את אמינות המדיניות המוניטרית, עלינו להבין טוב יותר, ולהסביר טוב יותר, כיצד מנגנוני התמסורת של המדיניות פועלים - באמצעות שיעורי ריבית לטווח קצר, שיעורי ריבית לטווח ארוך, שערי חליפין ומחירי נכסים. הבנה כזו תאפשר לנו לעשות שימוש בכלי מדיניות נוספים וממוקדים כשהם עומדים לרשותנו.
"שנית, הניסיון הישראלי אינו מלמד על צורך בשינוי יעד האינפלציה: אסור שעוגן כלכלי כה חשוב למשק יהיה קל לשינוי, ורצוי לשנותו רק אם במידה וישנן עדויות ברורות לכך שהוא כבר אינו ברמה המתאימה. האינפלציה בישראל מושפעת מאוד גם מהאינפלציה העולמית, ובעוד שהדיון על שינוי יעד האינפלציה מתרחש גם בעולם, אין סיבה נראית לעין שישראל תהיה חלוצה בשינוי זה, באם יתרחש.
"שלישית, המדיניות המוניטרית צריכה להביא בחשבון את הנתונים הפיננסיים, כפי שהם מתקבלים מדי יום, ואף מדי שעה מהשווקים, אך בד בבד חייבת לנטרל רעשי רקע ולהיוותר עם מבט צופה פני עתיד. דבר זה מחייב את הבנק המרכזי, מצד אחד, להסביר את הפרשנות שלו לנתונים שלעיתים סותרים זה את זה, ומצד שני, לעמוד בלחצים הנובעים מהחדשות השוטפות".