מרשות ניירות ערך נמסר כי מותב ועדת האכיפה המנהלית, בראשות השופטת בדימוס ברכה אופיר-תום, וחברי המותב ד"ר מאיר סוקולר, ועו"ד רוני טלמור אישרו אתמול (4.9.17) הסדר אכיפה מנהלית שנחתם באוגוסט 2017, בין רשות ניירות ערך, ובין ברוך אליעזר גרוס ושתי חברות פרטיות מקבוצת בסדנו שבבעלותו.
ההסדר בתיק זה נכרת בשלב מוקדם בבירור המנהלי וזאת לאחר שיתוף פעולה מלא מצידה של הקבוצה בחשיפת פרטי ההפרות וכן נכונות להודאה מלאה. ד"ר אילנה מודעי ייצגה את רשות ניירות ערך בניהול המשא והמתן בהסדר זה.
לפי ההסדר הודו ברוך אליעזר גרוס והחברות הפרטיות בסדנו יזמות והשקעות בע"מ ופרנסה ניהול בס"ד בע"מ באורח מלא בעובדות ובביצוע שלוש הפרות של הצעה ומכירה לציבור של ניירות ערך שלא על פי תשקיף. במסגרת ההסדר, הוטל על שתי החברות עיצום כספי בגובה של 200,000 ש"ח וכן עיצום כספי על תנאי בסכום זהה. על גרוס הוטל עיצום כספי בגובה של 100,000 ש"ח וסכום זהה על תנאי וכן מניעת כהונת נושא משרה על תנאי לחצי שנה.
תמצית העובדות שהיוו בסיס להסדר: גרוס, באמצעות שתי חברות הפרטיות הנ"ל בסדנו ופרנסה ניהול, שהיו בבעלותו ובניהולו, הציעו לציבור חרדי ניירות ערך ללא תשקיף בניגוד לסעיף 15 לחוק ניירות ערך וכן בניגוד לפטורים שנקבעו בחוק לחובת פרסום תשקיף. בין היתר, הציעו ניירות ערך בניהול מו"מ ישיר לעשרות רבות של משקיעים בכל שנה בין השנים 2011-2015 וכן גייסו בפועל כספים באותן שנים, מלמעלה מ-35 משקיעים. יצוין כי הפטור שניתן בחוק ניירות ערך מחובת תשקיף הינו להצעה או מכירה של ניירות ערך לעד 35 משקיעים.
בנוסף, בשני מועדים בצעה הקבוצה הצעה של ניירות ערך לציבור במסגרת אסיפות משקיעים בהן חולקו מעל ל-250 משקיעים פוטנציאלים מסמכי השקעה אשר כללו נתונים מהותיים לגבי מהות ההשקעה ותנאיה, תשואה צפויה, ועוד. כן ביצעה הקבוצה במסגרת פרסומים בתקשורת והודעות טלפוניות הצעה של ניירות ערך לציבור ולא עמדה בתנאי הפטור החריג בחוק המאפשר פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך ללא פרטי ההצעה, ונתונים כספיים.
החלטת ועדת האכיפה המנהלית: ועדת האכיפה המנהלית קבעה כי התשקיף העומד בלב ההפרות הינו מסמך הגילוי הבסיסי בהנפקה שמבצעת החברה, ואשר בלעדיו ימנע מן המשקיע הסביר השוקל השקעתו בה מידע ראשוני, חיוני לגביה ולגבי טיב ניירות הערך שלה.
חובת התשקיף מבוססת על שאיפת המחוקק להעניק למשקיע יכולת אפקטיבית להעריך את הסיכונים והסיכויים הגלומים בהשקעה המוצעת לו כאשר זו נעשית הצעה לציבור ניצעים. דרישת הגילוי הנאות הכרוכה בפרסום התשקיף סויגה במספר סייגים המתייחסים למקרים מסוימים בלבד בהם מתייתר הצורך בפרסום תשקיף בעקבות הצעה לציבור, וזאת משיקולים שונים כמו שיקולי עלות תועלת בשל מספר משקיעים מצומצם, או נסיבות אחרות בהן קימת הגנה חלופית למשקיע, או כאשר אין חשש מפערי כוחות בין הצדדים שיחשפו את המשקיעים להשקעה לא מושכלת. למשל, בפטור של הצעה או מכירה לעד 35 משקיעים הרציונל הוא שבהצעה לקבוצה קטנה יחסית אין הצדקה לעלויות הגבוהות הכרוכות בהכנת התשקיף.
כמו כן במספר מצומצם של משקיעים החשש מפערי הכוחות פוחת כיון שקבוצה מצומצמת של משקיעים חזקה עליה שתדרוש במו"מ את המידע הרלבנטי מן המוכרים. לגבי החריג הנוגע לפרסום כללי בעיתון בדבר כוונה להציע ני"ע, פרסום כזה שאין בו כל נתון כספי והתייחסות לפרטי ההצעה הוא נעדר מסוימות ולכן לא נדרש בעטיו פרסום תשקיף.
הוועדה קיבלה את שיקולי הרשות בכריתת ההסדר: העובדה כי מדובר בהפרה ראשונה מסוג זה באכיפה המנהלית; שיתוף הפעולה המלא של המשיבים עם הליכי הבירור והאכיפה; הודאתם המלאה והשלמה של המשיבים ועריכת ההסדר בשלבים מוקדמים עוד טרם החל ההליך כנגדם; ונקיטת צעדים משמעותיים לתיקון מחדליה.
הוועדה קבעה כי מטרות קשירתו של הסדר אכיפה שהן יעילות ההליך והעברת מסר הרתעתי ברור ומהיר לשוק ההון התקיימו במקרה הנדון, אם כי באמצעי האכיפה יש נטייה בולטת לצד הקולא. לעניין מניעת הכהונה על תנאי סברה הוועדה כי עמדת הרשות להסתפק במניעה על תנאי, מקובלת בנסיבות בהן הקבוצה מבקשת להנפיק כעת בבורסה ולא תוכל לעשות כן אם יוטלו אמצעים כאלה בפועל על המשיב גרוס. כן לנוכח שיתוף הפעולה וההודאה המלאה.
הוועדה סיימה באמירה הינה מצפה כי הפרות עתידיות שלחובת פרסום תשקיף בידי גורמים כלשהם יבחנו בידי הרשות בצורה מחמירה יותר באופן שיעניק תג מחיר ממשי למעמד התשתיתי והמרכזי של חובת התשקיף שמטרתו הגנה על ציבור המשקיעים בשוק ההון.