ועדת הכלכלה של הכנסת המשיכה היום בדיוניה להכנת הצעת החוק להסדרת הטיפול באריזות ("חוק האריזות"), של המשרד להגנת הסביבה, לקריאה שנייה ושלישית. לפי הצעת החוק, האחריות לאיסוף ומחזור פסולת האריזות תוטל ישירות על היצרנים והיבואנים בישראל.
הדיון היום התקיים לאחר שבדיון הקודם לפני שבועיים התגלו מחלוקות בין משרדי הממשלה באשר לאופי הגוף המוכר שיבצע את מחזור פסולת האריזות. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, סבר בניגוד לעמדת משרד המשפטים כי הגוף המוכר צריך להיות מוסד ללא כוונת רווח.
בפתח הדיון הבוקר אמר השר ארדן, כי הוא מבקש לפעול לקידום החוק כמה שיותר מהר, שכן "החוק אמור לקדם את ישראל ולהדביק פער של 20 שנה, בנינו לבין מדינות המערב, במחזור פסולת. החוק אמור לחולל מפנה דרמטי ולהפוך את ישראל ממדינה שמטמינה היום 80% מהפסולת שלה למצב שבו בשנת 2020 תישאר בה רק מטמנה אחת בדרום הארץ".
השר ונציגי משרדו הציגו בפני הוועדה את המודל הכלכלי שעל בסיסו נבנה החוק. ארדן הסביר כי כלי אחד לעידוד המחזור הוא העלאת היטל ההטמנה מ-40 שקל לפני מע"מ לטון כיום ל-50 שקל בשנה הבאה ועד ל-100 שקל במקביל להתקדמות ביישום החוק. לדבריו, הכסף שיחסכו הרשויות המקומיות בחיסכון במעבר מהטמנה למחזור אמור ממן את הפרדת הפסולת.
"בעשור הקרוב יושקעו 2 מיליארד שקל במחזור", הוסיף השר ארדן, "וכל זה לא יהיה שווה כלום אם פסולת האריזות לא תטופל. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, 40% מהפסולת היבשה היא פסולת אריזות, שמחזורה יהיה באחריות היצרנים והיבואנים.
לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, עלות המחזור לאריזה נעה בין 1.4 אגורות ל-2 אגורות. בתשובה לשאלת מנהלת הוועדה, לאה ורון, כמה יעלה המחזור למשפחה בשנה, אמר השר ארדן כי הוא לא מעוניין להצהיר מראש מספר מסוים כדי שהדבר לא יתפרש כמתן לגיטימציה לייקר את האריזות. "אנחנו חושבים שאין הצדקה לייקר את האריזות והתעשייה יכולה לספוג את זה", הסביר השר. "אך ביושר אני אומר שזה עלול לייקר את האריזות לאזרח בטווח שבין 30 ל-50 שקל בשנה".
השר הוסיף כי משרד האוצר בדק את המודל הכלכלי של המשרד, שכן המשרד לא היה מוכן להטיל אחריות על היצרנים בלי לדעת מראש שהרשויות ישתפו פעולה עם החוק. "כשהאוצר עשה את החישוב של העלות מול החיסכון יצא שיישום החוק מוזיל את עלויות הטיפול בפסולת ב-20% גם אם נייקר את היטל ההטמנה ל-100 שקל", הסביר ארדן.