היום אישר משרד המשפטים מה שסרב לאשר קודם לכן כי היועמ"ש הורה לחקור את ראשי בנק לאומי לבפרשת הונאת המיסים בארה"ב. לפי הודעת המשרד, בשעתו החליט היועץ המשפטי לממשלה דאז על הקמת צוות משולב, המורכב מגורמי אכיפה וייעוץ, לצורך בדיקת הנושא וביצוע מהלכים מתבקשים, לרבות במישורים האזרחיים והמנהליים. הנושא הובא בפני היועץ המשפטי לממשלה במספר התייעצויות שהתקיימו מעת לעת בעניין זה, בהתאם להתפתחויות, וכאמור לפני מספר חודשים החליט היועץ המשפטי לממשלה לאמץ את המלצת הפרקליטות ולהורות על חקירה.
בכתבה ראשית שואל גלובס" "המשטרה חוקרת? היועץ המשפטי לממשלה הנחה את המשטרה לחקור? מה יש לחקור שוב ושוב ושוב ושוב? הרי הכל כתוב, הרי הבנק כבר הודה בהאשמות, כל המסמכים מצויים בתיק האמריקאי, ומסמכים אחרים, הנוגעים לישראל ולישראלים, מצויים מזה זמן רב בתיק הבדיקה של המפקח על הבנקים הקודם.
מי שבאמת רצה או רוצה לטפל בעניין - יכול היה לעשות את זה מזמן; וזה כולל גם את היועמ"ש, גם את המשטרה וגם את הרשות לאיסור הלבנת הון שבמשרד המשפטים - הרי המפקח כבר התייחס במפורש להלבנת הון, לפני כמה שנים.
יותר מזה. אם היועמ"ש באמת רצה להתערב - הרי היו לו לא מעט הזדמנויות לעשות את זה. למשל, נגד הבנק ונגד נושאי המשרה בעת ביצוע המעללים הבלתי-חוקיים - בראשם איתן רף היו"ר, גליה מאור מנכ"לית וצבי איצקוביץ המשנה למנכ"לית, ומנהלים בכירים אחרים, דירקטורים ומשרדי רואי-החשבון של הבנק, סומך-חייקין וארנסט אנד יאנג - הוגשו תביעות יצוגיות ונגזרות. הבנק בתגובה - בכוונה לפתור את העניין או פשוט לסחוב אותו עוד כמה שנים - מינה ועדה "בלתי- תלויה" בראשות השופט בדימוס אורי גורן.
העניין גם הגיע לבית המשפט - לשופט חאלד כבוב מביהמ"ש המחוזי בת"א, אצלו נידונו שתי תביעות - תביעה נגזרת ותביעה ייצוגית. זה לקח הרבה מאוד חודשים, בין היתר בהמתנה לממצאי ועדת הבדיקה של היועץ המשפטי לממשלה.בתחילת ספטמבר 2016 אישר השופט כבוב את הסכם הפשרה הנ"ל; אבל, כנראה כדי "לצאת טוב", הוסיף השופט וכתב כי "עמדת ביהמ"ש היתה שמדובר בסכום נמוך במידה מסוימת" - אך הוא בכל זאת אישר את הסדר הפשרה.
באותה עת היתה ועדת ויינשטיין אמורה להיות בעיצומן של חקירות ובדיקות אינטנסיביות; ואכן לפני ההחלטה של כבוב, הגיש היועמ"ש את עמדתו בעניין הפשרה. ומה הוא אמר? רק שהוא היה "מייחל" ל"נקודת איזון טובה יותר בכל הנוגע להגדלת החיוב והסכום שישולם לבנק במסגרת ההסכמים". שום דבר אחר לא. היועץ לא עצר את ההחלטה. הוא כן אמר לביהמ"ש שאיננו יודע מתי תסתיים הבדיקה, לכן הוא לא מתערב.
בקיצור: אם שנה וחצי אחרי שוועדת הבדיקה שלו התחילה לעבוד, וליועץ - כנציג הציבור הרחב שנפגע מהמעשים בבנק לאומי - לא היה משהו ענייני לומר בביהמ"ש - זה אומר דרשני, זה אומר שהיועץ עשה הכל כדי לא להתערב.
מחר (ב’) צפויה להתכנס מליאת דירקטוריון בנק לאומי בניסיון לצאת מהמבוך שאליו הגיעו יו"ר הבנק, דוד ברודט, והדירקטור עו"ד חיים סאמט, ראשי "הוועדה לבחירת רואי-החשבון המבקרים" של הבנק. יש המעריכים כי הוועדה, שפועלת כבר שמונה חודשים, הצליחה להגיע להסדר המקובל על רו"ח גד סומך - כלומר, ויתרה לו והסכימה לדרישותיו, גם להישאר כמבקר הבכיר של הבנק וגם לא למנות לצידו, במקום משרד ארנסט-אנד-יאנג, משרד רו"ח אחר שהוא איננו רוצה בו. לעומת זאת, יש אומרים שהוועדה תציג לדירקטוריון מבוי סתום, חוסר יכולת לבחור את רוה"ח של הבנק, בלי להגיע לפיצוץ עם סומך, ובכך תסיר מעצמה את האחריות ותעבירה לכל הדירקטורים. מלאומי נמסר ל"גלובס": "אנו לא מתייחסים לנושא עד להעברת דיווח מסודר".