זינוק ברווחי מגדל: הקבוצה רשמה ברבעון השני של 2017 רווח כולל לאחר מס של כ-141 מיליון ש"ח, לעומת רווח כולל לאחר מס של כ-20 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה של 2017 רשמה מגדל רווח כולל לאחר מס של כ-450 מיליון ש"ח בהשוואה להפסד כולל לאחר מס בסך כ-475 מיליון ש"ח במחצית המקבילה אשתקד.
הסיבות המרכזיות לגידול ברווחים: הרווח הכולל ברבעון ובמחצית הושפע משיפור בתוצאות החיתומיות בביטוח כללי וביטוח בריאות. בנוסף, הושפעו תוצאות המחצית הראשונה של שנת 2017 מעליה ניכרת בתשואות שהושגו ע"י הקבוצה בשוקי ההון.
תוצאות הרבעון והמחצית המקבילים אשתקד הושפעו מהפרשות בגין ירידה של עקום הריבית וכן מהשלכות המלצות וועדת וינוגרד.
ברבעון השני של 2017 המשיכה מגמת הצמיחה של הפרמיות ודמי הגמולים. סה"כ פרמיות שהורווחו ברוטו (לרבות תקבולים בגין חוזי השקעה) ודמי גמולים הסתכמו בכ-5.3 מיליארד ש"ח, גידול של כ-15% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
בחודש יוני 2017 פורסמו הוראות ליישום משטר כושר פירעון כלכלי של חברות ביטוח מבוסס Solvency II. על פי חישוב שערכה מגדל ביטוח ליום 31 בדצמבר 2016, לחברה עודף הון משמעותי של כ-4 מיליארד ש"ח, על-פי אבני הדרך בתקופת הפריסה. עם זאת, על החברה להשלים סך של כ-0.9 מיליארד ש"ח עד ליום 31 בדצמבר 2024.
סך הנכסים המנוהלים של הקבוצה ליום 30.6.2017 עמד על כ- 235 מיליארד ש"ח, גידול של כ-8% לעומת סך הנכסים המנוהלים של הקבוצה ליום 30.6.2016. ההון העצמי של מגדל אחזקות (המיוחס לבעלי המניות של החברה) ליום30.6.2017 עמד על כ-5.7 מיליארד ש"ח.
בתחום ביטוח חיים וחיסכון לטווח ארוך, סכום הפרמיות שהורווחו ברוטו (לרבות חוזי השקעה) ודמי הגמולים הסתכם במחצית הראשונה של השנה בכ-8,756 מיליוני ש"ח, גידול של כ-15% לעומת המחצית המקבילה אשתקד.
בתחום ביטוח הבריאות, סכום הפרמיות שהורווחו ברוטו הסתכם במחצית הראשונה של השנה בסך של כ-642 מיליון ש"ח, גידול של כ-14% לעומת המחצית המקבילה אשתקד. בתחום ביטוח כללי, סכום הפרמיות שהורווחו ברוטו הסתכם במחצית הראשונה של השנה בסך של כ-1,207 מיליון ש"ח, גידול של כ-12% לעומת המחצית המקבילה אשתקד.
עופר אליהו, מנכ"ל "מגדל ביטוח": "מהתוצאות שפרסמנו עולה כי מגדל ממשיכה לבסס את מעמדה כחברה מובילה בתעשיית הביטוח, הפנסיה והפיננסיים בישראל. בצד היותה חברת הביטוח הפנסיוני הגדולה בתעשייה, מצליחה מגדל להגדיל משמעותית את היקפי פעילותה גם בשאר תחומי הליבה שלה, תוך מתן דגש לשיפור מתמיד בתוצאות החיתומיות מהבחינה העסקית, לפיתוח כלים דיגיטליים מתקדמים לסוכני הביטוח מהבחינה השיווקית ולמתן פתרונות בעלי ערך רב למבוטחים מהבחינה הצרכנית".
פירוט אודות תוצאות פעילות הרבעון השני לשנת 2017: ברבעון השני של השנה נרשם רווח כולל בסך של כ-141 מיליון ש"ח לעומת רווח כולל בסך של כ-20 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.
הגידול ברווח הכולל ברבעון המדווח הושפע בעיקרו משיפור בתוצאות החיתומיות בביטוח כללי וביטוח בריאות וכן מגידול בהפרשות בביטוח חיים וביטוח כללי שחל ברבעון המקביל אשתקד בעיקר בשל ירידת עקום הריבית חסרת הסיכון.
ברבעון המקביל אשתקד נרשמו הפרשות בביטוח חיים בסך של כ-100 מיליון ש"ח (לפני מס) בעתודה המשלימה לגמלאות ובעקבות בחינת נאותות העתודות (LAT) בעיקר בשל ירידה של עקום הריבית חסרת הסיכון.
ברבעון המדווח נרשמו רווחים מהשקעות בסך של כ-2,165 מיליון ש"ח לעומת רווחים מהשקעות בסך של כ-1,787 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. בתחום ביטוח חיים וחסכון ארוך טווח נרשמו רווחים מהשקעות בסך של כ-1,982 מיליון ש"ח לעומת רווחים מהשקעות בסך של כ‑1,635 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, הרווחים מהשקעות מיוחסים ברובם לפוליסות המשתתפות ברווחים.
בתחום ביטוח כללי נרשמו רווחים מהשקעות בסך של כ-51 מיליון ש"ח לעומת רווחים מהשקעות בסך של כ-59 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, ובתחום ביטוח בריאות נרשמו רווחים מהשקעות בסך של כ-55 מיליון ש"ח לעומת רווחים מהשקעות בסך של כ-36 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.
יש לציין כי חלק ניכר מההכנסות מהשקעות נזקפות לעתודות הביטוחיות, ועל כן ההשפעה העיקרית על תוצאות החברה הינה במרווח הפיננסי הנוצר לאחר הזקיפה האמורה לעתודות הביטוחיות.
במרווח הפיננסי הכולל מהשקעות העומדות כנגד פוליסות מבטיחות תשואה בביטוח חיים ובהכנסות הריאליות מהשקעות בתחום הביטוח הכללי חלה ירידה לעומת הרבעון המקביל אשתקד. מנגד, בהכנסות הריאליות מהשקעות בביטוח בריאות ובהכנסות מהשקעות העומדות כנגד ההון חלה עלייה מסוימת.
ברבעון המדווח, דמי הניהול המשתנים בפוליסות המשתתפות ברווחים בביטוח חיים ששווקו עד שנת 2004, הסתכמו בסך של כ 51-מיליון ש"ח (לפני מס), לעומת כ-30 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, לאחר שהחברה כיסתה את הפסדי ההשקעות שנצברו לחובת מרבית המבוטחים ברבעון הראשון של שנת 2016.
ברבעון המדווח חלה עלייה במדד המחירים לצרכן שהסתכמה ב-0.9%, לעומת עלייה של 0.5% ברבעון המקביל אשתקד. יצוין, כי לשינויים באינפלציה השפעה על ההכנסות מהשקעות בגין הנכסים הצמודים למדד ולעליית המדד בתיקי הנוסטרו. כמו כן, לאינפלציה השפעה על התאמת ההתחייבויות הביטוחיות וההתחייבויות הפיננסיות הצמודות למדד, והשפעה על דמי הניהול המשתנים אשר נגבים בפוליסות המשתתפות ברווחים ששווקו עד שנת 2004 בעקבות ההשפעה על התשואה הריאלית המושגת בפוליסות אלו.
בביטוח חיים חל גידול בהכנסות מדמי הניהול הקבועים בפוליסות המשתתפות ברווחים בעקבות גידול בהיקף הנכסים המנוהלים. מנגד, חלה ירידה ברווח מסיכון (בעיקר בביטוח אובדן כושר עבודה) וכן חל גידול בהוצאות.
בפרמיות בביטוח חיים, לרבות תקבולים בגין חוזי השקעה, חלה עלייה לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בפרמיות השוטפות חל גידול שנבע בחלקו מעלייה בשיעורי ההפקדות לחיסכון פנסיוני בהתאם לתיקון 16. בנוסף, בפרמיות החד פעמיות בגין חוזי ביטוח ובתקבולים החד פעמיים בגין חוזי השקעה חל גידול ניכר לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
במכירות החדשות (ללא הגדלות) בתחום ביטוח חיים וחיסכון לטווח ארוך חלה עלייה ניכרת לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אשר התבטאה בעיקרה במכירות ביטוח חיים.
בענפי הפנסיה והגמל חלה הרעה בתוצאות שהושפעה בעיקרה משחיקה בשיעור דמי הניהול הממוצעים. בנוסף לכך, התגברה מגמת העברות הכספים נטו לגופים מוסדיים אחרים, לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
בתחום ביטוח הבריאות, חל שיפור בתוצאות החיתומיות (ללא רווחי השקעות ריאליים) לעומת הרבעון המקביל אשתקד. השיפור התרכז בעיקרו בביטוח הוצאות רפואיות בשל קיטון בתביעות וכן בביטוחי הקולקטיבים. בתחום הביטוח הכללי, חל שיפור בתוצאות החיתומיות (ללא רווחי השקעה ריאליים) אשר התרכז בעיקרו בביטוח רכב רכוש.
בתחום השירותים הפיננסיים, העלייה ברווח הכולל לעומת הרבעון המקביל אשתקד נבעה בעיקרה מגידול בהכנסות מענף קרנות הנאמנות בשל עלייה בדמי הניהול הממוצעים וגידול בנכסים המנוהלים וכן מעלייה בהכנסות מפעילות פיננסית ומימון.
פירוט אודות תוצאות פעילות מחצית ראשונה לשנת 2017: במחצית הראשונה של שנת 2017 ("התקופה המדווחת") נרשם רווח כולל בסך כ-450 מיליון ש"ח לעומת הפסד כולל בסך של כ-475 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הכולל בתקופה המדווחת הושפע מהקטנת ההפרשות המיוחדות בביטוח חיים בסך של כ-196 מיליון ש"ח (לפני מס) בשל עליית עקום הריבית חסרת הסיכון, כמתואר להלן. בנוסף לכך, הרווח הושפע מעלייה ניכרת בתשואות שהושגו על ידי הקבוצה בשווקי ההון בעיקר על רקע עלייה בשערי המניות.
ההפסד הכולל בקבוצה בתקופה המקבילה אשתקד נבע בעיקרו מהפרשות בסך של כ-955 מיליון ש"ח (לפני מס) שרשמה החברה בביטוח חיים ובביטוח כללי בשל ירידה של עקום הריבית חסרת הסיכון, ומעדכון שיעור ריבית ההיוון בענפי רכב חובה וחבויות בעקבות פרסום תקנות הביטוח הלאומי, כמפורט להלן. במקביל לגידול בעתודות הביטוח שחל בתקופה המקבילה אשתקד עקב ירידת עקום הריבית, נרשמו הכנסות מעליית שערי איגרות החוב, ומנגד נרשמו הפסדים מהשקעות בעקבות ירידות שערים במדדי המניות.
בביטוח חיים, עליית עקום הריבית חסרת הסיכון בתקופה המדווחת גרמה להקטנת ההפרשות המיוחדות בסך כ-196 מיליון ש"ח (לפני מס), מזה: כ-49 מיליון ש"ח בגין העתודה המשלימה לגמלאות וכ-147 מיליון ש"ח בגין בחינת נאותות העתודות (LAT). מנגד, בתקופה המקבילה אשתקד חל גידול בהפרשה בסך כולל של כ-811 מיליון ש"ח (לפני מס) אשר נבע בעיקרו מגידול בעתודה המשלימה לגמלאות וכן בהפרשה בעקבות בחינת נאותות העתודות (LAT) בעקבות ירידה של עקום הריבית חסרת הסיכון.
בביטוח כללי, בתקופה המקבילה אשתקד נרשמה הפרשה בסך כ-119 מיליון ש"ח בשייר (לפני מס), בעיקר ברבעון הראשון של שנת 2016, בגין השפעת פרסום תקנות ביטוח לאומי, לפיהן, בין היתר, שיעור הריבית לצורך היוון קצבה שנתית יעמוד על 2% במקום 3%. ירידת עקום הריבית בתקופה המקבילה אשתקד הביאה גם להגדלת ההתחייבויות הביטוחיות בביטוח הכללי בסך של כ-25 מיליון ש"ח בענפים שבהם מחושבות ההתחייבויות בביטוח כללי על פי עקרונות הנוהג המיטבי.
בתקופה המדווחת נרשמו רווחים מהשקעות בסך של כ-4,006 מיליון ש"ח לעומת רווחים מהשקעות בסך של כ-962 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. בתחום ביטוח חיים וחסכון ארוך טווח נרשמו רווחים מהשקעות בסך של כ-3,685 מיליון ש"ח לעומת רווחים מהשקעות בסך של כ‑816 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, הרווחים מהשקעות מיוחסים ברובם לפוליסות המשתתפות ברווחים. בתחום ביטוח כללי נרשמו רווחים מהשקעות בסך של כ-93 מיליון ש"ח לעומת רווחים מהשקעות בסך של כ-63 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, ובתחום ביטוח בריאות נרשמו רווחים מהשקעות בסך של כ-96 מיליון ש"ח לעומת רווחים מהשקעות בסך של כ-15 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.
יש לציין כי חלק ניכר מההכנסות מהשקעות נזקפות לעתודות הביטוחיות ועל כן ההשפעה העיקרית על תוצאות החברה הינה במרווח הפיננסי הנוצר לאחר הזקיפה האמורה לעתודות הביטוחיות.
כתוצאה מן האמור לעיל, במרווח הפיננסי הכולל מהשקעות העומדות כנגד פוליסות מבטיחות תשואה בביטוח חיים חלה ירידה לעומת התקופה המקבילה אשתקד וכן חלה ירידה קלה בהכנסות מהשקעות הריאליות בביטוח כללי. בהכנסות הריאליות מהשקעות בתחומי ביטוח בריאות וכן בהכנסות מהשקעות העומדות כנגד ההון חלה עליה.
בתקופה המדווחת, דמי הניהול המשתנים בפוליסות המשתתפות ברווחים בביטוח חיים ששווקו עד שנת 2004, הסתכמו בסך של כ-195 מיליון ש"ח (לפני מס), לעומת כ-30 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.
בתקופה המדווחת חלה עלייה במדד המחירים לצרכן שהסתכמה ב-0.7%, לעומת ירידה של 0.4% בתקופה המקבילה אשתקד. יצוין כי, לשינויים באינפלציה השפעה על ההכנסות מהשקעות בגין הנכסים הצמודים למדד ולעליית המדד בתיקי הנוסטרו. כמו כן, לאינפלציה השפעה על התאמת ההתחייבויות הביטוחיות וההתחייבויות הפיננסיות הצמודות למדד, והשפעה על דמי הניהול המשתנים אשר נגבים בפוליסות המשתתפות ברווחים שהונפקו עד שנת 2004 בעקבות ההשפעה על התשואה הריאלית המושגת בפוליסות אלו.
בביטוח חיים חל גידול בהכנסות מדמי הניהול הקבועים בפוליסות המשתתפות ברווחים בעקבות גידול בהיקף הנכסים המנוהלים. מנגד, חלה ירידה ברווח מסיכון (בעיקר באובדן כושר עבודה) וכן חל גידול בהוצאות.
בפרמיות בביטוח חיים, לרבות תקבולים בגין חוזי השקעה, חלה עלייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפרמיות השוטפות חל גידול שנבע בחלקו מעלייה בשיעורי ההפקדות לחיסכון פנסיוני בהתאם לתיקון 16. בנוסף, בפרמיות החד פעמיות בגין חוזי ביטוח ובתקבולים החד פעמיים בגין חוזי השקעה חל גידול ניכר לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
במכירות החדשות (ללא הגדלות) בתחום ביטוח חיים וחיסכון לטווח ארוך חלה עלייה ניכרת לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אשר התבטאה הן במכירות ביטוח החיים והן במכירות הפנסיה.
בענפי הפנסיה והגמל חלה הרעה בתוצאות כתוצאה משחיקה בשיעור דמי הניהול הממוצעים. בנוסף לכך, התגברה מגמת העברות הכספים נטו לגופים מוסדיים אחרים, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
בתחום ביטוח הבריאות, חל שיפור בתוצאות החיתומיות (ללא רווחי השקעות ריאליים) לעומת התקופה המקבילה אשתקד. השיפור התרכז בעיקרו בביטוחי הוצאות רפואיות בשל קיטון בתביעות וכן בביטוחי הקולקטיבים. מנגד, חלה הרעה בביטוח תאונות אישיות וביטוח סיעודי בשל גידול בתביעות.
בתחום הביטוח הכללי, חל שיפור בתוצאות החיתומיות (ללא רווחי השקעה ריאליים וללא עדכון העתודות בעקבות פרסום תקנות הביטוח הלאומי ועדכון בעתודות בשל השפעת הנוהג המיטבי שבוצעו בתקופה המקבילה אשתקד) אשר התרכז בעיקרו בביטוח רכב רכוש.
בתחום השירותים הפיננסיים, העלייה ברווח הכולל לעומת התקופה המקבילה אשתקד נבעה בעיקרה מגידול בהכנסות מענף קרנות הנאמנות בשל עלייה בדמי הניהול הממוצעים וכן מעלייה בהכנסות מפעילות פיננסית ומימון.
משטר כושר פירעון כלכלי של חברת ביטוח מבוסס Solvency II: בחודש יוני 2017 פורסמו הוראות ליישום משטר כושר פירעון כלכלי של חברות ביטוח מבוסס Solvency II ("ההוראות החדשות"), לפיהן חברת ביטוח תקיים משטר כושר פירעון כלכלי בהתאם להוראות כאמור, וזאת מבלי לגרוע מחובתה לקיים את הוראות תקנות הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח) (הון עצמי מינימלי הנדרש ממבטח), התשנ"ח-1998 ("תקנות ההון").
כמו כן, צויין כי הממונה תפעל לתיקון תקנות ההון, כך שלאחר שחברת ביטוח תקבל את אישור הממונה שבוצעה ביקורת על יישום ההוראות החדשות בדוחותיה הכספיים, תקנות ההון לעניין הון עצמי מינימלי נדרש לא יחולו עליה. לפיכך, עד לקבלת אישור הממונה כאמור, על החברה חלות תקנות ההון וההוראות החדשות במקביל.
ההוראות החדשות מבוססות על הוראות דירקטיבה המכונה " "Solvency IIשאומצה על ידי האיחוד האירופי ("הדירקטיבה"). הדירקטיבה כוללת בחינה מקיפה של סיכונים להם חשופות חברות ביטוח וסטנדרטים לניהולם ומדידתם, ומבוססת על שלושה נדבכים:
נדבך ראשון כמותי שעניינו יחס כושר פירעון מבוסס סיכון, נדבך שני איכותי, הנוגע לתהליכי בקרה פנימיים, לניהול סיכונים, לממשל תאגידי ולתהליך הערכה עצמי של סיכונים וכושר פירעון ( (ORSA ונדבך שלישי שעניינו דרישות גילוי.
ההוראות החדשות מבוססות על הנדבך הראשון, תוך התאמה לשוק המקומי והן מיושמות בישראל החל מ-30 ביוני 2017, על נתוני 31 בדצמבר 2016.
בהתאם להוראות קיימות שתי רמות של דרישות הון: (א) ההון הנדרש לשמירה על כושר הפרעון של חברת ביטוח (להלן - SCR). ה-SCR רגיש לסיכונים ומבוסס על חישוב צופה פני עתיד על בסיס ההנחיות ליישום משטר כושר הפרעון החדש. דרישה זו נועדה להבטיח התערבות מדויקת ועתית של רשויות הפיקוח.
(ב) רמה מינימלית של הון (MCR או "סף הון"). בהתאם להוראות, סף ההון יהיה שווה לגבוה שבין סכום ההון הראשוני המינימלי הנדרש לפי תקנות ההון לבין סכום הנגזר מגובה עתודות ביטוח ופרמיות (כהגדרתן בהנחיות) המצוי בטווח שבין 25% לבין 45% מדרישות ההון.
ההוראות כוללות הוראות מעבר כלהלן: (1) עמידה בדרישות ההון (SCR). ההון הנדרש לכושר פירעון של חברת ביטוח בתקופה שתחילתה ביום 30 ביוני, 2017 וסיומה ביום 31 בדצמבר 2024 יעלה בהדרגה ב-5% בכל שנה החל מ-60% מה‑SCR ועד למלוא ה-SCR. (2) דרישת הון מוקטנת על סוגים מסוימים של השקעות המוחזקות ע"י המבטח בכל מועד דיווח, כאשר דרישה זו תלך ותגדל באופן הדרגתי במשך 7 שנים עד שדרישת ההון בגין השקעות אלו תגיע לשיעורה המלא.
על פי חישוב שערכה מגדל ביטוח ליום 31 בדצמבר 2016, לחברה עודף הון משמעותי של כ-4 מיליארד ש"ח, על פי אבני הדרך בתקופת הפריסה. עם זאת, על החברה להשלים סך של כ‑0.9 מיליארד ש"ח עד ליום 31 בדצמבר 2024.
החישוב שערכה מגדל ביטוח כאמור, אינו מבוקר ואינו סקור. לפי הנחיות הממונה, לצורך היערכות לדיווחים מבוקרים, יוגש לממונה עד ליום 31 בדצמבר 2017, דוח מיוחד של רואה החשבון המבקר (שאינו מהווה ביקורת או סקירה), שמטרתו, בין היתר, בדיקת התהליך, הבקרות ושלמות הנתונים ששימשו לחישוב שביצעה מגדל ביטוח כאמור.
למודל במתכונתו הנוכחית, רגישות גבוהה לשינויים במשתני שוק ואחרים ולפיכך מצב ההון המשתקף ממנו עשוי להיות תנודתי מאוד. כמו כן, קיימים גורמים המשפיעים מהותית על תוצאות הדיווח, הטיפול בהם טרם נקבע סופית ונמצא בדיון בין הממונה לבין חברות הביטוח בישראל. חישובי ההון הכלכלי הקיים וההון הנדרש ("חישוב ההון") מבוססים על תחזיות והנחות הנשענות, בעיקרן על ניסיון העבר, כפי שעולה ממחקרים אקטוארים הנערכים מעת לעת. נוכח הרפורמות בשוק ההון, הביטוח והחיסכון והשינויים בסביבה הכלכלית הדמוגרפית וההתנהגותית, נתוני העבר אינם משקפים בהכרח את התוצאות העתידיות.
יודגש כי, חישוב יחס כושר פירעון בהתאם להוראות החדשות, מבוסס על תזרימי מזומנים המופקים ממערכות עזר שונות שאינן חלק אינטגרלי ממערכת החשבונות השוטפת. תזרימים אלו כוללים שורה של הנחות והקצאות תמחיריות אשר טרם הושלמה בחינת רגישותן ותיקופן. בנוסף, החישוב כולל, בין היתר, שורה ארוכה של קורלציות בין הסיכונים השונים. מגדל ביטוח בוחנת מערכות המאפשרות בקרה וניתוח אפקטיבים. כמו כן, הוחל בהגדרת תהליכים לצורך הבטחת אפקטיביות הבקרה הפנימית.
החישובים הנדרשים ליחס כושר פירעון בהתאם להוראות החדשות הינם מורכבים ביותר בהיבטים רבים. הכלים הקיימים כיום, ובכלל זה המודלים האקטואריים, אינם ערוכים במלואם לחישוב ברמת הפירוט והדיוק הנדרשת להבטחת נאותות הדיווח והבקרה על יחס כושר פירעון. מגדל ביטוח ממשיכה להשקיע משאבים במיכון התהליכים התומכים, על מנת לצמצם את החשיפה והפערים בנושא, שהשפעתם אינה ידועה. בהתאם לכל האמור לעיל, התוצאות יכולות להיות שונות באופן מהותי.
מגדל ביטוח פועלת לעמידה בדרישת ההון המלאה כפי שתחול ביום 31 בדצמבר 2024 על פי ההוראות החדשות. למגדל ביטוח קיימות אפשרויות מגוונות לניהול מצב ההון של החברה, בין היתר באמצעות צבירת הון מפעילותה השוטפת והרחבת בסיס ההון באמצעות שימוש במכשירי הון נוספים. אמצעים נוספים לעמידה בהוראות כאמור, הינם המשך הפחתת סיכונים בתיק הנוסטרו, התאמת תמהיל המוצרים, רכישת ביטוחי משנה ועוד. אפשרויות אלה תבחנה בהתחשב במחירים החלופיים שישררו באותה עת ובתועלת הכלכלית שלהם אל מול החלופות הקיימות.