סביבת האינפלציה צפויה להישאר מתונה, בטווח שבין 0.0%-1.0% - כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של אנשי אגף כלכלה בלאומי בהובלתו של ד"ר גיל בפמן. להלן הסקירה המלאה:
בחודש יולי השנה מדד המחירים לצרכן ירד בשיעור של 0.1%, הנמוך ממרבית ההערכות המוקדמות. ירידה זו, באה בהמשך לירידה החדה בחודש יוני אשר החזירה את האינפלציה לתחום השלילי. לאור זאת, "סביבת האינפלציה", שמביאה בחשבון את ההתפתחות בפועל של המחירים בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה, כמו גם את ההתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, ירדה בהשוואה לחודש הקודם. כך, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2017 בהשוואה ליולי 2016) ירדה בחדות ועומדת על מינוס 0.7%. באשר לאינפלציה הצפויה, אנו מעריכים כי ב-12 החודשים הבאים המדד צפוי לעלות בכ-1.0%.
הירידה במדד חודש יולי נבעה ממספר גורמים, ביניהם: ירידה בסעיף הלבשה והנעלה, בין היתר, מסיבות של שינוי במתודולוגיית המדידה של הלמ"ס; ירידה בסעיף תחבורה ותקשורת, על רקע ירידה במחירי המכוניות, ככל הנראה, בהשפעת היקף הרכישות הגבוה בסוף שנת 2016; וירידה במחירי המזון.
מנגד, נרשמה עלייה חדה בסעיף הדיור עקב עלייה עונתית של 1.2% בתת-סעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים). למרות זאת, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים) המשיך להתמתן כשעמד על 1.2% (הקצב הנמוך ביותר מאז חודש יולי 2008) לעומת 1.5% בחודש הקודם. כמו כן, יש לציין כי בשמונה מתוך תשעת החודשים האחרונים היה הקצב השנתי נמוך מ-2.0%.
במבט קדימה, הביטול הצפוי של "מס ריבוי דירות" לצד העלייה הצפויה בגמר הבנייה השנה, הינם גורמים הפועלים להרחבת היצע הדירות להשכרה ולפיכך תומכים בהימשכותו של קצב עליית מחירים מתון מבעבר. מנגד, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בעליית מחירים מהירה יותר, זאת, בין היתר, על רקע שיעור אבטלה נמוך, עליית השכר, אינפלציה שלילית ועוד. לא מן הנמנע שבהמשך השנה תחול האצה מסוימת בקצב העלייה השנתי של מחירי השכירות, אם כי, לא צפויה חזרה לרמות הגבוהות שהיו בשנים קודמות (למעלה מ-3.0%).
לסיכום, מדד חודש יולי משקף התמתנות נוספת של "סביבת האינפלציה". במבט קדימה, אנו מעריכים כי "סביבת האינפלציה" צפויה לעלות באופן הדרגתי, אולם ככל הנראה תישאר בתחום השלילי בזמן הקרוב, ותגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1%-3%) רק במהלך המחצית השנייה של 2018. במבט לטווח ארוך יותר, נדגיש כי להערכתנו סביבת האינפלציה תישאר בטווח שבין 0.0%-1.0% עוד זמן רב. לכך תהיה השפעה גם על התוואי העתידי של ריבית בנק ישראל, אשר לא צפויה לעלות בטווח הזמן הנראה לעין.
עלייה חדה יחסית במכירות של דירות חדשות בחודש יוני. עם זאת, מוקדם עדיין לקבוע אם מדובר בשינוי מגמה על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) היקף המכירות של דירות חדשות עמד בחודש יוני השנה על 2,530 דירות (נתון מנוכה עונתיות). מדובר בעלייה של כ-23.7% ביחס לחודש מאי, זאת בניגוד למגמת הירידה המתמשכת בחודשים האחרונים. עלייה זו, התרכזה ברובה במחוז תל אביב, זאת על רקע שיווק של פרויקט יוקרה בעיר, כך על פי משרד האוצר.
כמו כן, גידול משמעותי יחסית נרשם גם במחוז חיפה. יש לציין שמדובר בסטייה של חודש אחד מהמגמה, ועל כן עדיין מוקדם לקבוע אם מדובר בשינוי של ממש. עם זאת, במידה ונתוני החודשים הבאים יצביעו על שינוי מגמה, ייתכן ותהיה השפעה גם על מחירי הדיור.
הנתון החיובי של חודש יוני בא לאחר כמעט שנתיים של ירידות בהיקף המכירות של דירות חדשות, זאת בעיקר על רקע המתנה של האוכלוסייה הזכאית (בעיקר זוגות צעירים) למכרזי "מחיר למשתכן" וירידה בנוכחות של ציבור "המשקיעים" בשוק הדיור.
כך, מרמת שיא של כ-3,000 דירות חדשות שנמכרו בחודש אוגוסט 2015, ירד היקף המכירות עד לכ-2,000 דירות בלבד בחודש מאי השנה. בחינה של היקפי המכירות של דירות חדשות לפי מחוזות, מעלה כי נרשמו ירידות בתקופה זו במחוזות: ירושלים, הצפון, המרכז ותל אביב, כאשר הירידה האבסולוטית באזור המרכז בלטה מעל כולם.
מנגד, במחוזות: חיפה והדרום, חל גידול בהיקף המכירות. הסבר אפשרי לכך היא הבנייה המואצת באזור חיפה ובבאר שבע (כך על פי נתוני התחלות ובנייה פעילה), אשר הובילה, גם אם באופן חלקי, להסטה מסוימת של ביקושים מהאזורים המובילים (תל אביב והמרכז) לאזורים אלה, ובכך קיזזה את הירידה בפעילות בהם.
מבט כולל על שוק הדיור מלמד על עלייה בסך העסקאות הכולל (דירות חדשות + יד שנייה) בחודש יוני השנה לעומת חודש מאי. על פי נתוני משרד האוצר, מספר העסקאות הכולל בשוק הנדל"ן למגורים בחודש יוני השנה עמד על 9,200 – נתון המשקף עלייה של כ-10% לעומת חודש מאי. אולם, יש לציין שבהשוואה לחודש יוני אשתקד מדובר בירידה בסך העסקאות. לסיכום, מגמת הירידה במכירות של דירות חדשות בחודשים האחרונים, הינה בעיקר תוצאה של גורמים שעשויים להיות בעלי אופי חד-פעמי, בדגש על ההמתנה של הזכאים למכרזי "מחיר למשתכן".
במקביל, נציין שקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן) מצוי במגמה של התמתנות בחודשים האחרונים, לאחר שעמד על כ-8.0% בסוף השנה שעברה. כך, בחודשים מאי-יוני 2017 היו מחירי הדירות גבוהים בשיעור של 4.5% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, לאחר עלייה שנתית של 4.6% בחודש הקודם. באשר להתפתחות המחירים הצפויה, אנו לא צופים שינוי משמעותי במגמה הנוכחית של מחירי הדיור בטווח הקצר-בינוני (שנה וחצי-שנתיים קדימה).
ירידה חדה יחסית ביצוא הסחורות בחודש יולי: נתוני סחר החוץ שפורסמו על ידי הלמ"ס בימים האחרונים מלמדים כי בחודש יולי השנה הסתכם יצוא הסחורות של ישראל בכ-3.5 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אניות, מטוסים ויהלומים). נתון זה, משקף ירידה של כ-7.9% (במונחים דולריים נומינאליים) בהשוואה לחודש הקודם, וירידה של כ-8.3% ביחס לחודש המקביל אשתקד.
הירידה בחודש יולי חלה בעיקר על רקע ירידות חדות ביצוא של הענפים: ייצור כלי תחבורה ותרופות, זאת לצד ירידה מתונה יותר ביצוא של רכיבים אלקטרוניים.
בחינה של הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, מצביעה על שינוי כיוון בהתפתחות יצוא הסחורות בחודשיים האחרונים (יוני-יולי). כך, בשלושת החודשים שהסתיימו ביולי השנה נרשמה ירידה קלה של כ-0.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, זאת לאחר עליות של 4.8% ו-9.4% בשתי התקופות הקודמות. כמו כן, נציין כי הירידה בחודש יולי באה לאחר שבעה חודשים רצופים של שיעורי שינוי חיוביים. מכלול הנתונים שהוצגו מצביע על ירידה ביצוא הסחורות בתחילת הרביע השלישי של השנה. עם זאת, בכדי להעריך את ביצועי יצוא הסחורות ברביע כולו, יש להמתין לנתוני החודשים הבאים.
במבט קדימה, אנו צופים צמיחה מחודשת ביצוא הסחורות הישראלי במהלך 2017, לאחר שנתיים רצופות של ירידות. חזרתה הצפויה של אינטל לפעילות מלאה ואף מורחבת לקראת סוף השנה, צפויה לתרום לצמיחת היצוא בשנים 2017-2018, אם כי, מדובר במפעל אחד אשר לאור משקלו הגבוה בפעילות משפיע מאד על נתוני המערכת כולה. כמו כן, ההתאוששות ההדרגתית בקרב שותפות הסחר של ישראל צפויה לתמוך ביצוא הסחורות. מנגד, השקל החזק עדיין מהווה גורם אשר מכביד על הפעילות, בפרט בענפים בעלי עצימות טכנולוגית מוגבלת.
בהקשר זה, נציין שמנתוני בנק ישראל באשר לתנועות ההון אל ומחוץ למשק, עולה כי מתחילת השנה נשמר העודף בהשקעות הישירות נטו (ההשקעות הנכנסות לישראל בניכוי השקעות ישירות של ישראליים בחו"ל). עודף זה, לצד הערכותינו כי העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים יישמר גם בשנים הבאות, על רקע עודף מתמשך בחשבון השירותים של ישראל, מהווים גורמים בסיסיים (בשילוב עם סביבה פיסקאלית יציבה) שממשיכים לתמוך בעוצמתו של השקל מול סל המטבעות, לכך כאמור השפעה שלילית על פעילות יצוא הסחורות של ישראל.