האינפלציה בסין, ב-12 החודשים עד אוקטובר, רשמה עלייה של 4.4% שהיא הגבוהה ביותר בשנתיים האחרונות. המחירים לצרכן בשנה האחרונה הושפעו במיוחד מהתייקרות במחירי המזון במדינה, שהאמירו ב-10.1% בתקופה זה.
כתוצאה, הממשלה הסינית מתכוונת למנוע העלאות מחירים צפויות בתחום האנרגיה, הגז, המים, הנפט והתחבורה ציבורית. אך לא רק בהם, השבוע דווח כי הממשלה הסינית מתכוונת לספק סובסידיות למוצרים נדרשים, בכדי לעצור את הסחף במחירים.
דרך אחת להתמודד עם האינפלציה הגבוהה, לטעמם של הסינים (היעד הרשמי הוא ל-3% לשנה), היא באמצעות העלאת יחס הרזרבה הנדרש מהבנקים. מתחילת השנה זו כבר נרשמו 3 העלאות של יחס הרזרבה וב-29 לנובמבר תחול העלאה נוספת של 50 נ"ב. לאחריה, הבנקים הגדולים יצטרכו לשמור 18% מסך ההלוואות כרזרבה.
אגב, באופן לא מוצהר הסינים מאשימים את האמריקאית באינפלציה. לדעתם, הנזילות העצומה הקיימת בעולם הביאו להיחלשות הדולר ולעלייה במחירי הסחורות.
נזכיר כי לפני כחודש הועלתה הריבית הרשמית בסין לרמה של 5.56%. הייתה זו העלאת הריבית הראשונה מאז מהלכי הפחתות הריבית שבאו בכדי לתמוך בשווקים בתקופת המשבר הפיננסי של שלהי 2008.
אם לא די בכך אזי מחירי הנדל"ן טיפסו בכמעט 9%, ב-12 החודשים האחרונים עד אוקטובר.
כלומר, בהחלט יש בסין בעיות שהממשל צריך להתמודד איתן.
מן הצד האחר של האוקיאנוס השקט נמצאת ארצות-הברית, שגם לה בעיות אינספור וביניהן האינפלציה. למעשה, ההרחבה הכמותית דור 2.0 נועדה במידה רבה להצית את האינפלציה.
מתברר שקיים קשר ברור בין נתוני האינפלציה בסין למחירי המוצרים שהיא מייצאת ומכאן לאינפלציה במדינות היעד ובהן גם ארה"ב.
כפי שניתן לראות בתרשים משמאל, ברגע שסביבת האינפלציה בסין חוצה את רף של 3%, סין מתחילה לייצא אינפלציה לעולם.
אין דבר יותר טוב מזה לאמריקאיים, אשר מעוניינים בהתייקרויות של המוצרים אצלם.
כעת, נודע כי סין לא מעוניינת לאפשר למחירים להמשיך ולהאמיר. כלומר, עד שהסינים כבר יכולים לסייע במשהו לאמריקאים, גם זה לא ייצא את הפועל.
צעדי הסובסידיות בסין הם בדיוק ההיפך הגמור מהדברים שהוסכם עליהם בפגישת ה-20G.