הייעוד המקורי של תמ"א 38 הוא טיפול בסיכוני רעידות אדמה, אך התוכנית למניעת אסון ננטשה, נכנעה לכוחות השוק של ענף הנדל"ן ומיושמת רק לפי יתרונותיה הכלכליים המתבטאים בהוספת דירות בערים מרכזיות שאינן כלולות באזורי סכנת קריסה גבוהה. כך עשרות אלפי משפחות נותרות מופקרות באזורי סיכון בפריפריה.
רק 13 פרויקטים של תמ"א 38 לחיזוק מבנים מקריסה בוצעו בפריפריה לעומת 4,385 בשאר הארץ. כך עולה מחישוב של אתר TamaFix www.tamafix.co.il המאפשר לקבל מידע על ביצוע תמ"א 38 בכתובות שונות. הסכום הנדרש כדי למנוע קריסת דירה על יושביה בפריפריה הוא 84 אלף שקל, אומר ליאור גוזס, מנכ"ל TamaFix. החישוב העומד מאחורי החישוב הוא שעלות חיזוק בנין המאכלס 12 משפחות נע סביב מיליון שקל, הכולל עלויות בניה, מיסוי, עלויות אדריכל ומהנדס ועוד.
יזמי נדל"ן אינם פילנתרופים ופעילותם מופנית לאן שיש רווחיות, שאלו אינם האזורים עם סיכון קריסה גבוהה מאחר והם בעלי מחיר קרקע נמוך, אומר גוזס. לכן נדרשת התערבות של הממשלה להגביר את האטרקטיביות של האזורים האלו וניתן לעשות זאת במספר דרכים שאינן מצריכות להקצות כספי ציבור להצלת חיי אזרחים.
כך למשל, קבלן שישקיע מהונו את מיליון השקלים כדי למגן 12 משפחות בפריפריה, יקבל בתמורה הטבה מהמדינה, זכויות בנייה בשווי מיליון שקל לפחות. במקרים רבים יזם זה לא ירצה או לא יתאפשר לו לנצל זכויות אלה בעצמו ואפשר להשתמש במודל הקיים בעולם של "בורסת זכויות בנייה" המאפשרת להעביר בצורה מסודרת את אותן הזכויות ליזם אחר המעוניין בכך בכל עיר. בצורה זו ניתן להפריד בין רווח כלכלי מפרויקט נדל"ן לבין חיזוק המבנים מפני רעידות אדמה. אפשרות אחרת הינה הטבות במס בגובה הזכויות שנצברו, על ידי קיזוז מס לאותו יזם או חברה.