לאומי מעריכים שהצריכה הפרטית תצמח בקצב ריאלי מתון יותר של 3.3% בסיכום 2017

בנק לאומי פרסם היום את הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו" של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן.

שיעור האבטלה הכללי במשק (בני 15 ומעלה) עלה ברביע השני של השנה ב-0.1 נקודת אחוז לרמה של 4.4% (נתון מנוכה עונתיות). עלייה זו, באה לאחר חמישה רביעים רצופים של ירידות, במהלכם ירד שיעור האבטלה ב-1 נקודת אחוז במצטבר. במקביל, שיעור ההשתתפות (הכולל) בכוח העבודה עלה במעט לרמה של 64.1% לאחר שעמד על 64.0% ברביע הקודם.

שיעור האבטלה בקבוצת גילאי העבודה העיקריים (גילאי 25-64) עלה גם כן ב-0.1 נקודת אחוז, ועמד על 3.9% ברביע השני של השנה (ראה/י תרשים 1). קבוצה זו, מהווה את קבוצת המועסקים העיקרית במשק, להם שכר גבוה מזה של מועסקים בגילאים צעירים יותר, ולהם ישנה ההשפעה העיקרית על הביקושים המקומיים במשק. על כן, יש חשיבות למקד את הניתוח בפלח אוכלוסייה זה. העלייה בשיעור האבטלה, חלה על אף ירידת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ל-79.9% לעומת 80.0% ברביע הקודם.

בנוסף, יש לציין כי תוספת המועסקים ברביע השני של השנה, בקרב קבוצת גילאי 25-64, הייתה הנמוכה ביותר מאז תחילת הסקר הנוכחי (ינואר 2012). תוספת זו, הסתכמה בכ-1,300 מועסקים בלבד, לעומת ממוצע רב-שנתי של כ-16,000 מועסקים ברביע (ראה/י תרשים). יש לציין שתוספת המועסקים הנמוכה ברביע שני של השנה חלה על רקע ירידה חריגה של כ-12,000 מועסקים בחודש זה.

לסיכום, מנתוני התעסוקה לרביע השני של השנה עולה כי שיעור האבטלה בקבוצת גילאי העבודה העיקריים (25-64) התייצב ואף החל לעלות במתינות בחודשים האחרונים. במקביל, ניכרת ירידה מתמשכת בקצב קליטת המועסקים בקבוצה זו. מגמות אלה, עשויות להצביע על בלימה של מגמת הירידה המתמשכת בשיעור האבטלה לה היינו עדים בשנים האחרונות, וייתכן שאף על היפוכה.

נתונים אלה, יכולים להוות אינדיקציה ראשונית להתמתנות מסוימת בפעילות הכלכלית בעת האחרונה, אשר מובילה לירידה בביקוש לעובדים במשק. בהקשר זה, נציין כי מסקר החברות של בנק ישראל לרביע השני של 2017, עולה כי חלה התמתנות מסוימת בקצב הצמיחה של הסקטור העסקי, זאת בהובלת ענפי המסחר והתעשייה. כמו כן, נציין שבענפים אלה נרשמו גם הירידות החדות ביותר במספר המועסקים ברביע השני. כך, חלה ירידה של כ-9,100 מועסקים בענפי התעשייה ברביע השני של השנה לעומת הרביע הקודם, וירידה של כ-8,700 מועסקים בענפי המסחר. יש להדגיש כי מוקדם לקבוע אם מדובר בשינוי מגמה של ממש, לפיכך יש להמתין לבחינה של נתוני החודשים הבאים. יש לציין כי ייתכן שמדובר בצעדי התייעלות שננקטו על ידי החברות הפועלות בענפים אלה ו/או היערכות מקדימה לקראת אפשרות של המשך האטה בפעילות בחודשים הבאים.
עם זאת, נדגיש כי למרות העלייה הקלה בשיעור האבטלה, הוא עדיין נמוך מאוד בראייה היסטורית, דבר אשר מצביע על חוסנו של שוק העבודה המקומי. יש לציין שזהו אחד הגורמים המרכזיים שימשיכו לתמוך בהתרחבות הביקושים המקומיים והצריכה הפרטית בישראל גם בהמשך השנה, זאת ככל הנראה, תוך האטה בקצב.

ברביע השני של השנה חלה התמתנות בקצב הגידול של היקף הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי. היקף הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים עלה בחודש יוני בשיעור (ריאלי) של כ-3.2% לעומת החודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות). זוהי העלייה החודשית החדה ביותר מאז חודש נובמבר 2016. כמו כן, במחצית הראשונה של השנה עלה היקף הרכישות בכרטיסי אשראי בכ-8.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

עם זאת, בחינה של הנתונים לפי רבעונים מלמדת על האטה בקצב ההתרחבות של היקף הרכישות בכרטיסי אשראי. כך, ברביע השני של השנה גדל היקף הרכישות בכ-3.7% (במונחים שנתיים) בהשוואה לרביע הראשון של 2017, בו נרשם גידול חד יחסית של כ-11.9% (ראה/י תרשים). בנוסף, קצב הגידול ברביע השני של השנה הוא הנמוך ביותר מאז הרביע השני של 2014, והינו נמוך גם מהממוצע הרב-שנתי (מתחילת 2013). יש לציין שברביע השני של השנה נרשמו ירידות בהיקף הרכישות של קבוצות המוצרים: שירותים, על רקע ירידות חדות יחסית ברכישות של שירותי טיסות ותיירות ופנאי ובילוי; ומוצרי תעשייה, על רקע ירידה ברכישות של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה. מנגד, חלה עלייה בהיקף הרכישות של מוצרים ושירותים אחרים, ומזון ומשקאות.
הנתונים שתוארו לעיל מצביעים על התמתנות מסוימת בקצב הגידול של הצריכה הפרטית ברביע השני של השנה, אשר עשויה לבוא לידי ביטוי גם בנתוני החשבונאות הלאומית שעתידים להתפרסם במהלך החודש. בהקשר זה, נציין כי נתונים נוספים מצביעים אף הם על התמתנות מסוימת בצריכה הפרטית בחודשים האחרונים, בהם: ארבעה חודשים רצופים של ירידות בפדיון של רשתות השיווק, זאת לצד התמתנות מסוימת בפדיון של ענפי המסחר (בחודשים אפריל-מאי). מנגד, המגמה החיובית במדד אמון הצרכנים של הלמ"ס נמשכה גם ביוני, כך שיש להמתין ולבחון את הנתונים בחודשים הבאים בכדי לקבוע האם אכן מדובר בשינוי מגמה של ממש.
לסיכום, נתוני היקף הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי מצביעים על המשך גידול בצריכה הפרטית גם במהלך הרביע השני של השנה, אך זאת תוך האטה בקצב. במבט קדימה, לאחר שחל גידול חריג בצריכה הפרטית בשנת 2016, בעיקר על רקע היקף מוגבר של רכישות כלי רכב, אנו מעריכים שהצריכה הפרטית תצמח בקצב ריאלי מתון יותר של 3.3% בסיכום שנת 2017.

במבט לטווח ארוך יותר, יש לציין שישנם מספר גורמי רקע מאקרו-כלכליים אשר תרומתם לגידול בצריכה הפרטית עשויה לקטון בשנים הבאות. כך, הירידות בשיעור האבטלה בשנים הבאות, אם אכן יהיו, צפויות להיות מתונות יותר מאשר בשנים הקודמות, שכן המשק מתקרב, בתנאי המדיניות הכלכלית הנוכחית, למצב של תעסוקה מלאה (ראה הרחבה בפסקה הקודמת); סביבת הריבית והאינפלציה ככל הנראה לא תהיה נמוכה יותר בשנים הבאות; וכמו כן, תיתכן עלייה מתונה יותר בשווי הנכסים הריאליים שבידי הציבור בשנים הבאות לאור המגמות בשוק הדיור. במבט כולל, הצריכה הפרטית צפויה להמשיך ולהיות מנוע צמיחה חשוב ומרכזי של המשק גם בשנים הבאות, אם כי, קצב התרחבותה עשוי להיות מתון יותר.

על מנת "להזיז" את מגבלת התעסוקה המלאה של המשק הישראלי נדרשת מדיניות כלכלית מתאימה שתשים דגש ישים ויעיל בנקודות הבאות: המשך עידוד קבוצות אוכלוסייה המתאפיינות בשיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה לצאת לעבודה – זאת במגוון של אמצעי כלכליים וחברתיים; הכשרת עובדים חדשים וקיימים והשבחת כישוריהם המקצועיים; שיתוף פעולה אינטנסיבי בין הסקטור העסקי והציבורי על מנת ליצור הזדמנויות תעסוקה מעניינות, זמינות ומתגמלות; מדיניות מיסוי שתעודד תעסוקה – הן מצד המעסיק והן מצד המועסק; המשך שיפור התשתית התחבורתית על מנת לאפשר הגעה נוחה של עובדים למקומות תעסוקה; מדיניות מס שתעודד השקעה בציוד חדיש וטכנולוגיה בכל ענפי המשק, זאת על מנת שתפוקתו של העובד תגבר ויחד עם זאת מידת סיפוקו מן העבודה, התמורה לעבודה והפריון הכלכלי הכולל.