אלה פריד, אנליסטית בכירה לתחום האנרגיה והגז בלאומי שוקי הון, מפרסמת היום התייחסותה לתוצאות הנפקת תמר פטרוליום. "הנפקת תמר פטרוליום, גם ברמת הרף התחתון, היא ללא ספק הצלחה גדולה לדלק קידוחים, בתנאי השוק הקיימים", ציינה פריד.
לדבריה, "עם הפסקת השליטה תוכל דלק קידוחים לרשום רווח הון של כ-550 מיליון דולר בדוחות הכספיים שלה לרבעון השלישי של השנה. מניית תמר פטרוליום צפויה להתחיל להיסחר במדד ת"א 125 ובמדדים נוספים, כאשר דלק קידוחים תמשיך להחזיק בה 40% אך תפסיק להיות בעלת השליטה בה.
"ההחלטה להיענות להזמנות בסך של כ-200 מיליון דולר בלבד מתוך הזמנות של 250 מיליון דולר נובעת ללא ספק מהגישה האופטימית, שמאפיינת הן את דלק קידוחים והן את קבוצת דלק כולה ביחס לפוטנציאל סקטור הנפט והגז בכלל ובאגן הים התיכון בפרט. גישה זאת באה לידי ביטוי הן בפיתוח לוויתן והן ברכישות של איתקה והשקעות בפארו ובנכסים נוספים.
"מתוך סך התמורה שהתקבלה - סכום של 323 מיליון דולר ישמש לפירעון מוקדם של החלק הרלבנטי של החוב שהונפק על-ידי דלק ואבנר, והיתרה תשמש לחלוקת דיבידנד ומקדמות המס שכבר שולם בגין החלק של תמר שמחזיקה החברה.
"חשיפה לתמר באמצעות שני ניירות ערך ביחס תשואה-סיכון שונה: תמר פטרוליום מהווה חשיפה ממונפת על מאגר תמר ודומה מאוד למניית ישראמקו בכל, למעט מבנה ההון של החברה, עם שיעור מינוף של פי 2.8 לאחוז אחד של אחזקה במאגר תמר.
"אם מפרקים את הפער למרכיביו, בהנחות תזרים המגולמות בשווי שוק הנוכחי מדובר בכ-100 מיליון דולר לאחזקה ב-9.25% בתמר, הנהנים מנכס מס בסך של כ-35 מיליון דולר ומנכס פחת בסך של כ-60 מיליון דולר. תמחור זה מבוסס על פער של כמחצית האחוז בשיעור ההיוון המבטא את פערי תשואה סיכון בנכס הממונף".
בשורה התחתונה, אומרת פריד, "מאז ומתמיד חזרנו והבענו את הערכתנו לפרויקט תמר, הן במישור התפעולי הריאלי והן בעולם הנכסים הסחירים. עם זאת, בעיצומו של מחזור שלילי בגז הגלובאלי - הסיכונים בתמר נובעים בעיקר מחשש מעודף היצע של חשיפה למאגר זה, הן בעולם הריאלי והן בעולם של הנכסים הסחירים.
"תמר פטרוליום מתאים למי שהנחותיו ביחס לסקטור חיוביות יותר, או למי שבדומה למשקיעי אג"ח מעוניין ראשית כל בהחזר השקעה מהיר יחסית ופחות מוטרד מהמינוף. ההשקעה בישראמקו סולידית יותר ומבנה ההון שלה גמיש יותר, כאשר תשואת הדיבידנד שלה בשלוש השנים הבאות צפויה לעמוד על כ-40%.
"בתמר פטרוליום, בעת פתיחת החוזים של חברת החשמל - הדיבידנדים צפויים להחזיר אמנם כ-60% מההשקעה (שיעור היוון 8%), אולם החברה עדיין תישאר עם למעלה מ- 70% חוב של קרן, ומעל -80% תשלומי ריבית. כך שאם המחזור העסקי ישתפר, זאת תהיה השקעה מצוינת. אם המחירים לא ישתנו, זאת בהחלט השקעה סבירה מאוד.
"מנגד, אם הסייקל בגז הנוזלי (ובצנרת באירופה) יהיה שלילי, או יווצר עודף משמעותי של היצע מקומי (אפילו זמני) - הרי שאז פערי הבטא בין החברה הממונפת ללא ממונפת, וכנגזר מכך פערי ההיוון - עלולים לעמוד על 2.5%-4% בהתאם לתשואת השוק והתפתחות הריביות.
"להמחשה, ניתן להביט על ביצועי חברות הגז האמריקניות שהפער העיקרי ביניהן טמון במינוף. אבל הכל, בסופו של דבר, עניין של ציפיות לסקטור ושנאת סיכון. אם משווים עם ישראמקו, הרי שהשותפות הזאת צפויה לחלק כ- 40% משווי השוק שלה בדיבידנדים (לא מהוון) עד סוף 2019, תוך שמירה על מינוף שמרני ברמה הגלובאלית. במצב של אי-וודאות, זאת בהחלט חלופה טובה", סיכמה פריד.