יניב חברון<br>קרדיט: ניקול דה קסארו
יניב חברון קרדיט: ניקול דה קסארו

יניב חברון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, מתייחס בסקירתו השבועית למדד יוני. "מדד המחירים לצרכן שהתפרסם ביום שישי האחרון היה אחד המדדים המפתיעים ביותר שראינו בשנים האחרונות. ירידה חדה של 0.7% שלקחה את שינוי המחירים השנתי בחזרה אל הטריטוריה הדפלציונית בפעם הראשונה מאז תחילת השנה, ובחזרה אל מה שמסמן לכולנו שריבית בישראל לא תוכל לעלות, בוודאי לא בעת הקרובה. הרי רק לפני שבוע הצהירו הודעת הריבית של בנק ישראל והנגידה בעצמה שהעמידה ביעד האינפלציה היא ה-מטרה של הבנק המרכזי. לא מחירי הנכסים הגבוהים, לא צמצום פער הריביות מארה"ב. האינפלציה".

 

לדבריו, "אחת המשקולות המרכזיות על מדד חודש יוני היה ההשפעה השלילית של שערו החזק של השקל. אותו גורם שבבנק ישראל סימנו כסיכון המרכזי לעליית המחירים המקומית. אותו גורם שידוע כמשפיע ב’לג’ על המחירים הסופיים לצרכנים. במבט לחודשים הקרובים, האם הייתם מהמרים שהלחצים הדפלציוניים של המטבע על המחירים יהפכו למתונים יותר? כנראה שלא".

 

ביחס לסעיף שכר הדירה במדד, ציין כי "גם מחירי השכירות נראים כרגע כמתקשים לעלות כבעבר. זה נכון שבשנתיים הקודמות מחירי השכירות אכזבו במחצית הראשונה של השנה והצליחו לתקן לאחריה. מצד שני, באותן שנים שוק הדיור עשה רושם של ’בועט הרבה יותר’. גם מבלי לקחת בחשבון הכבדה של ממש מצדו של המטבע ובלי לכלול התמתנות משמעותית במחירי השכירות בישראל, צפוי מדד המחירים לצרכן לחזור אל סביבת הרף התחתון של יעד יציבות המחירים רק לקראת סוף השנה הבאה!!! מישהו כאן מוכן לחתום על זה שלא נראה עוד הפחתות מחירים ממשלתיות בדרך?!".

 

חברון מעריך כי "באין אינפלציה באופק, גם הספקולנטים מבינים שהם יכולים להמשיך ולתקוף את השקל בבטחה. הרי הם יכולים להיות הרבה יותר בטוחים שעלויות המימון שלהם ייוותרו נמוכות למשך תקופה מאוד ארוכה. הבעיה הגדולה היא שלבנק ישראל לא יהיה כל כך מה לעשות. בינתיים הוא ימשיך לקנות דולרים, אבל גם כאן נשאלת השאלה עד כמה יוכל להמשיך ולהגדיל את יתרות המט"ח, שכבר היום מצויות ’מרחק נגיעה’ מרמה של 110 מיליארד דולר, או מה שהוגדר בעבר כ’רף הנאות’ לגובה היתרות. לדברי חברון, "התפרצות אינפלציונית באירופה או בארה"ב, או תחילתו של Tapering בגוש האירו במקביל להרחבות פיסקליות בארה"ב אולי יוכלו לשנות את התמונה המטבעית. אבל גם אז, ההשפעה על המחירים תגיע רק באיחור של מספר חודשים".

 

עוד מעריך הכלכלן הראשי של אקסלנס כי "בהינתן השילוב שבין מכלול הסיכונים לאינפלציה וחזרתה לטריטוריה הדפלציונית, תפקידו של בנק ישראל בעתיד הנראה לעין ימשיך להסתכם בהותרת הריבית ללא שינוי, ולא יותר מזה".

 

חברון מתייחס בסקירה גם להחלטת הריבית של ה-ECB שצפויה ביום חמישי הקרוב. "נראה כי המשקיעים במתח לקראת האפשרות לשינוי טון מצד בכירי הבנק המרכזי והאפשרות לשינוי נוסח הודעת הריבית, כך שזו תהפוך ל’ניצית’ מעט יותר. לאור עליית התשואות האחרונה, אנו מעריכים כי ב-ECB יעדיפו להעביר לשוק מסר מרגיע יחסית. מצד שני, גם במצב שכזה, לא היינו בונים על התמתנות חדה מדי ברמת התשואות באירופה (בדומה לזו שהתרחשה בארה"ב לאחר הודעת הריבית לחודש מרץ), שכן להערכתנו הנתונים הכלכליים שמתפרסמים בגוש בתקופה האחרונה תומכים ברמת התשואות הנוכחית".

 

ביחס לאג"ח הממשלתי ציין: "על רקע הערכתנו כי רמת הריבית בישראל תיוותר ללא שינוי בשנה הקרובה והירידה בהסתברות לעליית תשואות חדה בעולם אנו ממליצים על החזקת תיק האג"ח במח"מ בינוני של 4-4.5 שנים. רמת התשואות בישראל נראית אמנם כרגע נמוכה, עם זאת, בהינתן סביבת אינפלציה כה מתונה ובהינתן רמתו הנמוכה של סל המטבעות, אנו מתקשים למצוא כרגע טריגרים שיביאו לתגובה שלילית מצדן של האג"חים המקומיות".

*** מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש