ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, דנה היום בשורה של כללים, צווים ותקנות שנועדו לטפל ביישום חוק נתוני אשראי שנועד להגביר את התחרות בשוק האשראי בעיקר למשקי הבית ולעסקים קטנים. כבר בפתח הישיבה ביקש היו"ר כבל להביע "מורת רוח באשר להתנהלות האוצר בעניין הקמת הקרן למודרי אשראי".
כבל הזכיר כי הוועדה אישרה את חוק נתוני אשראי לקריאה שנייה ושלישית רק לאחר התחייבות מפורשת של שר האוצר ומנכ"ל המשרד על הקמת הקרן למודרים משוק האשראי, שבשלב ראשון תעמוד על 50 מיליון שקל. "עברו כמעט שנתיים ומכדררים אותנו, אם לישיבה הבאה לא נקבל לוח זמנים מפורט לא אמשיך לקדם את התקנות", הבהיר היו"ר כבל. נציג האוצר, כפיר בטאט, אמר כי הוא מקבל את דברי היו"ר כבל והוסיף כי הוא מקווה שעד למועד הדיון הבא כבר יהיה לו על מה לדווח לוועדה.
ח"כ יעקב פרי התייחס לבקשת שרת המשפטים לתקן את כללי נתוני אשראי כך שיאפשר לנותני אשראי קטנים לקבל נתונים מהמאגר למרות שהם לא חייבים להעביר לו נתונים, ואמר כי חלק מהבקשות מהוות שינוי מהותי מהחלטות שקיבלו חברי הכנסת במהלך החקיקה.
עו"ד לירון מאוטנר ממשרד המשפטים אמרה כי החוק מאפשר לשנות את רשימת הגופים שיכולים לקבל נתונים על אף שהם לא חייבים להעביר נתונים למאגר. לדבריה, הבקשה היא להוסיף לרשימה גופים שהקיף הפעילות שלהם הוא קטן (עד 25 מיליון שקל בשנה או עד 1,000 עסקאות) ולאפשר להם הגנת ינוקא לתקופה של 3 שנים בלבד. בגופים המדוברים נכללים הגופים החוץ בנקאיים, אגודות אשראי, מנפיקי כרטיסי אשראי שאינם תאגיד בנקאי, פלטפורמות למתן הלוואות בין אנשים (P2P), חברות ביטוח וסולקים.
סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, אמר כי התיקון יפגע בהיסטוריית האשראי דווקא של מודרים, שיפנו לחברות הללו ויקבלו אשראי אך המידע החיובי עליהם לא יימסר למאגר. היו"ר כבל הבהיר כי לא יאשר את הבקשה במסגרת התקנות וקרא למשרד המשפטים להגיש זאת בנפרד לוועדה.
עוד דנה הוועדה בבקשת בנק ישראל לקבוע את העיסוקים המותרים ללשכות האשראי. בנק ישראל ביקש לקבוע כי הלשכות יוכלו לתת שירות ריכוז מידע פיננסי, שירותי השוואת עלויות אשראי, שירותי ניהול תקציב, ייעוץ כלכלי, בניית מודלים כלכליים, עריכת סקרי שוק ומחקר כלכלי, שירותי גביית חובות, אימות זהות ונתונים, ניהול סיכונים ופיתוח כלים למדידה והערכה של סיכונים. היו"ר כבל וחברי הכנסת עיסאווי פריג’ ועבד אל חכים חאג’ יחיא התנגדו נחרצות לאפשר ללשכות האשראי לתת שירותי גביית חובות.
הממונה על שיתוף נתוני אשראי בבנק ישראל, צורי תמם, אמר כי המטרה היא להסיר את סימן השאלה מההיתכנות הכלכלית שיהיו בישראל לשכות אשראי, וכן לאפשר לגופים קטנים שרוצים לתת הלוואות לקום ולהגביר תחרות תוך שהם נעזרים בשירותי הלשכות. סמנכ"ל עמותת ידיד מלמד טען כי הלשכות צריכות להתמקד בייעוץ ושירות כלכלי, ולא לעסוק בגביית חובות. כאמור, היו"ר כבל וחברי הכנסת פריג’ וחאג’ יחיא התנגדו והתיקון אושר כך שהלשכות לא יוכלו לתת שירותי גביית חובות.
עוד אושר היום הסעיף העוסק במקורות שיחויבו להעביר מידע למאגר, ובכללם הגופים החוץ בנקאיים, אגודות אשראי, מנפיקי כרטיסי אשראי שאינם תאגיד בנקאי, פלטפורמות למתן הלוואות בין אנשים (P2P), חברות ביטוח וסולקים – בתנאי שהעמידו אשראי של 25 מיליון שקל בשנה או ביצעו יותר מ-1,000 עסקאות. ורדה לוסטהויז מחברת טריא טענה כי העלות של החובה להעביר מידע למאגר תהייה של מיליונים והעסקים הקטנים לא יוכלו להתקיים. בעקבות זאת אושר כי החובה תחול רק על גופים שנותנים אשראי בהיקף שנתי של למעלה מ-250 מיליון שקל בשנה.
כמו כן אושר הסעיף שנועד להסדיר את אופן הגשת בקשה של לקוח שלא לכלול את נתוני האשראי שלו במאגר, והוועדה ביקשה לוודא שבנק ישראל יידע את הלקוח באשר להשלכות הבקשה עוד לפני הביצוע. היו"ר כבל אף דרש כי במוקדי השירות הטלפוני יוצבו נציגים שיודעים לתת מענה משמעותי על שאלות.
כאמור, הוועדה טרם סיימה לאשר את כל התקנות והיו"ר כבל שב והזכיר את דרישתו לטפל בהקמת הקרן למודרי האשראי.