לפני שבועות אחדים נכח ח"כ יואל חסון (קדימה) בדיון בועדת הפנים של הכנסת, בו נחשף כי משרד הפנים מעכב ממושכות תשובות לרשויות רבות המעוניינות להעלות או להוריד ארנונה. חסון, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה נדהם למשמע התופעה, והודיע כי יכנס ישיבה דחופה בעניין. כמה שעות אחר-כך כבר הודיע המשרד תשובה למספר רשויות על בקשותיהן...
היום אומר ח"כ חסון בישיבה כי מדובר בהתנהלות לא-ראויה ולא הגיונית, המונעת מעיריות ורשויות מקומיות לכלכל את תוכניתיהן לשנה הקרובה. "מה שהמדינה דורשת מאחרים היא צריכה לדרוש קודם-כל מעצמה", הבהיר חסון.
רן פינצי מנהל מינהל השלטון המקומי במשרד הפנים סיפר כי השנה הוגשו כבר 148 בקשות לשינויי ארנונה. לדבריו, עד שנת 85’ הרשויות-המקומיות יכלו לשנות בעצמן ועם קבלת התוכנית למלחמה באינפלציה באמצע שנות השמונים הופקעה מהן זכות זו. הוא הודה כי התנאים הכלכליים בישראל השתנו ב 25 השנים שחלפו ויתכן ויש מקום לשנות נוהל זה. הוא ציין כי הבקשות צריכות להיות מוגשות החל מחודש נובמבר, אך הטיפול בהן מתחיל רק שלושה חודשים אח"כ, בחודש בפברואר. זאת, כדי שרשויות שמקבלות ענקי-איזון, יוכלו להחליט האם לשנות את בקשתן. הוא הדגיש כי הבקשות נבחנות ע"פ קווי-מדיניות, הנקבעיןם מדי שנה מחדש. בהתעכב המדיניות – מתעכבות גם התשובות על בקשות העיריות. הבקשות נבחנות ע"פ מצב הרשות, תחרות בין הרשויות על שימוש הקרקע, שיקולי אינפלציה ושיקולי דיור ציבורי. הגורמים המקצועיים במשרד הפנים מגבשים המלצה ומעבירים לחוות-דעתו של משרד האוצר. ביחד מתגבשת המלצה לשרי האוצר והפנים. בלא-אישור של שני השרים – לא ניתנת תשובה לרשות המבקשת. העלאת ארונה ברשות בה קיים מחנה-צבא או בית חולים, שיארלץ לשלם סכום גבוה יותר מעתה – תיתקל ללא-ספק בהתנגדות האוצר, המעוניין שלא להכביד על הוצאות המדינה.
פינצי הודה כי כיום אין מדד-זמן לטיפול בבקשה, וכי אין נוהל בחוק לערר, אך מועצות ועיריות יכולות לפנות לשרים ולבקש לשנות את החלטתם. עוד הוא חשף כי בישראל אין נוהג אחיד לקביעת גביית ארנונה וכל בית – גם זהה בשטחו - נמדד אחרת בכל רשות.
קרו טרנר, רכזת פנים באגף התקציבים במשרד האוצר הדגישה כי הבקשות אינן ברורות-דיין וכי משרד הפנים מסרב לקבל שיטת עבודה מותאמת לשני המשרדים. "אצלנו הבקשה איננה מתעכבת יותר מימים ספורים", הוסיפה.
שמואל גולן, נציג מבקר המדינה ציין כיבחוק הארנמונה נותרו קריטרינים מיושנים שחייבים לדבריו "לעבור מהעולם". לדוגמא הוא ציין כי עיריית רמלה דורשת משירות בתי הסוהר ארנונה על כלא אילון בהגדרה של מלון... שהיא כמובן יקרה במיוחד.
לדבריו, במרץ 2007 מונתה "ועדת ברזילי" לבחינת רפורמה בארנונה, ולאחד סיווגים ותעריפים. לפני שנתיים היא כבר סיימה את עבודתה – אך שרי האוצר והפנים טרם החליטו בעניין. העיריות מבקשות להעלות ארנונה – אתם מעכבים תשובות, הם באים לבקש מענק מיוחד בינתיים - והנה המקור לגירעון הרשויות", פנה גולן למשרד הפנים.
שלמה דולברג, מנכ"ל המרכז השלטון המקומי, הדגיש כי גם אם כל התשובות-המתעכבות יענו כעת - עדיין אי אפשר לגבות רטרואקטיבית את השנה האחרונה.
נעה בן ארי, יועמ"ש של המרכז טענה כי חוק חייב לתחום הזמן לפרסום מדיניות הארנונה, וכן לחייב את המשרדים לענות תוך 60 מיום מהגשת הבקשה. היא דרשה כי בהיעדר מענה בתוך פרק הזמן שייקבע תחשב הבקשה כאילו הבקשה אושרה.