הוועדה לצדק חלוקתי בראשות ח"כ מיקי זוהר קיימה דיון דחוף בעקבות הכוונה לסגור את מפעל וויסוניק ולצמצם את פעילות מפעל סוגת ולפטר כ510 עובדים סה"כ בשני המפעלים בקריית גת.
יו"ר הוועדה ח"כ זוהר אמר: "על מפעל ווויסוניק לאפשר לעובדים להגיע לדיון הבא שנערוך בנושא הזה ולתת להם לדבר, אם המפעל באמת לא רוצה לסגור וזו החלטה שנכפתה עליו מהתאגיד, עליו לשתף פעולה. הוועדה תפנה באופן מיידי לראש הממשלה ותדרוש התערבותו ברמה של פניה לתאגיד הבינלאומי על מנת לעצור את סגירת המפעל. הוועדה מציעה שהממשלה תאמץ את המפעלים שהם אינם מפעלים מפסידים ואולי אפילו תפיק מהם רווחים".
עו"ד טומי מנור, שייצג את וויסוניק, אמר בדיון: "התאגיד הבינ"ל מעוניין לסגור את וויסוניק בקרית גת. הם חשבו על זה הרבה מאוד זמן עשו כל הבדיקות והחישובים והחליטו על כך ללא התייעצות עם גורמים בישראל".
חיים פרטוש, ההסתדרות הכללית: "במפעל וויסוניק אין וועד עובדים אז אנחנו נהיה הפה שלהם. יש ספקים יש נהגים יש לקוחות בכל מדינת ישראל והפיטורין הם קטסטרופה. הם קיבלו החלטה חד צדדית כי זו חברה לא ישראלית. זה דבר שצריך לחשוב עליו שלא כל בעל סמכות יבוא יקים מפעל ויסגור. ניסיתי לדבר עם המנכל והדובר שלהם והם אמרו לי שהם לא יכולים לדבר".
עידו סופר, מאגף תקציבים באוצר: "אנחנו כמשרד האוצר ומשרד הכלכלה יחד איתנו, מתעסקים בנושא התמריצים ברמת המשק. אנחנו צריכים לבחון האם זה משהו שהמשק דחף או שזו החלטה כלכלית של החברה עצמה. צוות התעשייה בראשות מנכ"ל האוצר מתעסק באיך לייצר סביבה יותר טובה כדי שמפעלים לא יעברו לסין. אנחנו לא נוכל להתחרות במפעלים עתירי עבודה עם שכר נמוך".
אחת הסוגיות הבעייתיות היא הנטל הרגולטורי והחקיקה הפרטית שמגיעה בכמויות שלא מאפשרות לחברה לפעול. הוועדה הזו צריכה לדעת לבוא ולהתערב מידי פעם ולהגיד שיש כאן בעיה וצריך לתת למגזר העסקי לעבוד.
התאחדות התעשיינים, יואש בן יצחק, סמנכ"ל: מפעל לא נסגר בגלל סיבה אחת, זה רצף של הרבה סיבות ביחד שגורמות למפעלים לא להיות פה שגורמות לכך שהסביבה העסקית בישראל היא פחות נוחה מסביבות אחרות. שערי המט"ח נשחקו בצורה דרסטית בשנים האחרונות, התעשייה בישראל היא חזקה, צריך לדאוג ולשמור על התעשייה הישראלית, בין אם במעניקים והשקעות ובין אם בחיזוק המט"ח.
ח"כ דב חנין: יש כאן רצף של סגירת מפעלים בעיקר בדרום. זה גל שצריך להטריד ולהדאיג אותנו. בחלק מהמקומות אפשרות ההעסקה הריאלית של המפוטרים היא מאוד מצומצמת, ולא בטוח שהם ימצאו עבודה אחרת. הממשלה חייבת להתעורר לצורה אחרת של פעולה. משרד הכלכלה חייב לקחת את נושא הדרום כתוכנית חירום. יש אזורים שבהם האבטלה היא פי 2 משאר המקומות. אנחנו לא נהיה סין לא במחירים נמוכים ולא באפס תנאי העבודה, אנחנו לא רוצים להשתתף במרוץ אל התחתית. לטווח הארוך אנחנו חייבים שבנגב יהיו מגוון אופציות תעסוקה ולא לאפשר לשום עיר שתתבסס על מפעל עוגן אחד וזה מחייב תוכנית.
ח"כ יוליה מלינובסקי: להיות מפוטר זו תחושה נוראה שאני לא מאחלת לאף אחד, חוויתי את זה כמה פעמים בחיי. צריך להבין מה מקור הבעיה, לבדוק מה ניתן לעשות מבחינת מענקי עידוד השקעות הון. מי שלא רוצה אותנו אנחנו לא נרוץ אחריו. אם המפעל ייסגר אנחנו צריכים להכשיר את העובדים למפעלים סמוכים.
ח"כ אילן גילאון: "אחת האחריויות של המדינה היא לספק תעסוקה לאזרחיה ואת זה אי אפשר לתלות בגורם פרטי. הנגב היה צריך להיות עמק הסיליקון של המדינה. אנחנו צריכים לחשוב איזו רשת ביטחון אנחנו רוצים לפתוח. קפיטליזם עם חמלה לא יכול לפתור את הבעיות, צריך שהמדינה תהיה יותר נועזת. מקום עבודה למדינה הוא יותר זול למדינה ממקום אבטלה."
נציגת משרד הכלכלה אמרה בסוף הדיון: "מנכ"ל המשרד פנה למנכ"ל החברה כדי להבין מה ניתן לעשות. כבר התחילו לעשות פעולות למציאת מקומות עבודה לעובדים. יש שורה של תמריצים שנעשו בחודשים האחרונים לחזוק התעשייה בדרום."