מחירי המזון בכלל והתבואה בפרט זינקו בחדות מאז יוני 2010 ומעוררים דאגה לשובו של משבר סחורות בדומה לזה שהתחולל ב-2007-2008. עליית המחירים האחרונה נגרמה בשל הבצורת באזור הים השחור. הבצורת והשריפות ברוסיה הפחיתו את היצע החיטה הגלובלי בשיעור של כ-5% והובילו לנקיטת צעדים מגבילים מצד היצואניות הגדולות כמו רוסיה ואוקראינה. רוסיה שאחראית על 10% מתוצר החיטה העולמי ועל 14% מהיצוא שלו הגיבה ליבול הדל באיסור על יצוא חיטה. איסור שיימשך עד אמצע 2011. אוקראינה הטילה אף היא מכסות על יצוא החיטה מהאזור. יבול דל בקנדה וקזחסטן העצים אף הוא את המחסור לצד חידוש האגירה של יבואניות החיטה הגדולות כמו מצרים תוניס,אלג’יר וירדן.
כתוצאה מכך, עלה מחיר החיטה ביותר מ-50% מעל מחיר השוק הבינלאומי ביוני 2010 וחשף את תנודתיות השוק המגיב באגרסיביות לכל זעזוע קטן באספקה. החיטה נסחרת כיום במחיר של 250 דולר לטון בהשוואה למחיר של פחות מ-200 דולר לטון לפני שנה. בכך, מזנקים מחירי המצרכים במדינות פגיעות כמו אפגניסטן בה מחירים של מצרכים קשורים לחיטה זינק ב24% מאז יולי 2010, מונגוליה 23% טג’יסטן 22% בנגלדש 21% הרפובליקה הקירגיזית 19 ופקיסטן 8%.
הראלי האחרון בשוק החיטה הבינלאומי מושך אחריו את מחירי התירס והאורז. הסנטימנט השורי בשוק הדגנים נובע גם מיבול דל של תירס בארה"ב כתוצאה מתנאי מזג אוויר יבשים, הביקוש העולה לבשר הדורש דגנים למספוא, הפקת אתנול, שיטפונות אצל מגדלות האורז הגדולות פקיסטן וסין והמשך ירידה בהשקעה בחקלאות. בהתאם לזאת עלה מדד המזון העולמי (העוקב אחרי מחירם של בשר, חלב, דגנים, סוכר, שומנים ושמנים) בשיעור של 16% מאז יוני 2010 ומצביע על צפי לעלייה במחירי המזון הקמעוני בעתיד הנראה לעין.
לטווח הקצר והבינוני בשוק המזון, התחזית היא המשך הטלטלה. לאור הדרישה העולה למזון, ולמולה ההיצע ההולך ויורד של האספקה (בעיקר של דגנים). העליות במחירי החיטה לאחרונה כבר דחפו מעלה את מחירי החוזים העתידיים של החיטה המשקפים מחסור בחיטה בטווח הקצר. משרד החקלאות האמריקאי צופה כי מלאי החיטה ירד בעונה של 2010/11 לשיעור של 646 מיליון טונות מעוקבות לעומת שיעור של 681 מיליון טונות מעוקבות ב-2009/10. במקביל אגרי החיטה העולמיים נמצאים בשיעור נמוך מהממוצע בחמש השנים שלפני משבר 2008. מגמת הירידה מצביעה על ניצול גבוה יותר של החיטה מאשר היכולת לספק.
התחזית עבור תחליפים קרובים היא גם פסימית. הירידה האחרונה באספקת התירס בארה"ב בשילוב עם הדרישה הגוברת לייצור אתנול (המהווה חיזוק מחירים) עשויה להפעיל לחץ על מחירי התירס. במקביל, בעולם ייצור אורז הייצור תוקן כלפי מטה בשל תשואות נמוכות בארה"ב, בורמה והודו: על פי ה-USDA, מלאי האורז העולמי ייפול ל 452.5mm / t (מ מ 454.6m / t) בעונת 2010/11 החקלאות. באופן כללי, גורמים אלה יקטינו את המאגרים הגלובלים של דגנים, בעוד המחירים יזנקו (אפילו עבור סחורות כמו סוכר).
מן הצד החיובי הצפי הוא כי ההשפעה של עליית מחירי המזון על המדינות המפותחות תהיה זניחה, בשל ירידה מצד הביקושים המקומיים, וחשיפה נמוכה לסיכון. אספקת המזון מהווה רק 10% מסל הצריכה לאומי של מדד המחירים לצרכן. בסין לדוגמא מהווה צריכת המזון 33% מסל הצריכה, ארגנטינה בה שיעור האינפלציה גבוה ממילא נמצא שיעור המזון מסל הצריכה עומד על 37.9%. דוגמאות נוספת היא רוסיה בה שיעור המזון מסל הצריכה עומד על שיעור של 40.2%.
ככל שתתגבר חוסר היציבות ומחירי המזון יהפכו לסיכון קבוע בשוק העולמי תגובת המדינות תהפוך תנודתית יותר בבית ומחוץ. ברמה הלאומית יצואני המזון יוסיפו להטיל הגבלות, להן יהיו השלכות שליליות על יבואניות המזון הגדולות והעסקים פועלים במדינות אלו. מדינות פגיעות יצטרכו להגדיל את ההוצאה על סובסידיות המזון דבר שעשוי להגביר את סיכוני המימון ולהחליש את יכולתה של הממשלה לשלם לספקים שלה. לחצי מחירים מקומיים יובילו לעליות בשיעורי הריבית ועלויות אשראי גבוהות אשר תערער את הסיכוי של השקעות במגזר הפרטי