ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה היום פה אחד תקנות שהגיש משרד העבודה והרווחה, לפיהן מעסיק בענף החקלאות יהיה רשאי לנכות משכרו של עובד זר סכום חודשי של עד 228.20 שקלים עבור מגורים הולמים שיספק לעובד, ועוד 300.10 שקלים מקסימום עבור הוצאות נלוות הכרוכות במתן מגורים נאותים, כגון ריהוט, מצעים, תאורה, כיריים ומיזוג. סך הניכויים החודשיים המותרים משכר העובד עבור מגורים: 528.30 שקלים. התקנות ייכנסו לתוקף מ-1 בחודש שלאחר יום פרסומן.
במהלך הדיון הסוער בתקנות, הדגיש יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו): "העלאת הסכום שהמעסיק רשאי לנכות עבור מגורים הולמים אמורה לאפשר תנאים טובים יותר עבור העובדים הזרים. אני חוזר ומתחייב כי במהלך מושב החורף נאשר תקנות המבטיחות הפקדת פיקדונות על ידי המעסיק עבור העובד הזר".
עו"ד מיכל תג’ר מעמותת "קו לעובד", אמרה בדיון: "זו העלאה מאוד משמעותית בניכוי משכר העובדים הזרים. יש עובדים שישנים באוטובוסים ובורות ביוב, ולא ראיתי אצל אף אחד מהם כיריים. עד הדיון על הפקדת הפיקדונות ימצאו סיבות לא להעביר איתו. בנוסף, מדוע שר העבודה והרווחה לא נועץ עם נציגי העובדים לפני שהגיש את התקנות?".
מזכ"ל תנועת המושבים, מאיר צור, אמר בתגובה: "את החלטת שאת מייצגת את העובדים הזרים, אבל לא בטוח שהם רוצים שתייצגי אותם. את גורמת להם יותר נזק מתועלת. תנאי העבודה שלהם טובים יותר משל עובדים זוטרים במשרדי הממשלה. אף אחד לא ישן בביוב, ואם כן, תעבירי לנו את הפרטים ולא נאפשר זאת".
בנוסף טענו ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני), יו"ר התאחדות חקלאי ישראל, אברהם דניאל, ומנכ"ל חברת עובדים לחקלאי הערבה, יפתח בן דוד, כי הממשלה קיבלה בעבר החלטה כי הסכום המותר לניכוי יעמוד על אלף שקלים בחודש, ולא 530 שקלים, ודרשו כי זה הסכום שיאושר לניכוי. "אף אחד לא עושה פה טובה. החקלאים הם לא הבעיה, הם הפתרון. הסכום הזה הוא לא סוף פסוק", אמר ח"כ ברושי.
"כבר חמש שנים אנחנו דנים בנושא, ובינתיים העלויות שלנו רק עלו", אמר בן דוד. "את חלקי אני לא מקבל, וכל פעם מטילים עלי גזירה חדשה", אמר דניאל. לעומתם אמר נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים, דובי אמיתי, כי הסכומים נקבעו באופן מקצועי. "אף אחד לא קיבל את מה שרצה ונמצאה נקודת איזון ראויה ומקובלת", אמר אמיתי.
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן: "מדובר בהישג משמעותי לחקלאי ישראל. ראשיתו של המאבק עם החתימה על הסכם הקטנת העובדים הזרים בשנת 2009 וסיומו בהתערבותה של שרת המשפטים, איילת שקד שהציעה את הפשרה הנ"ל".