אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מפרסם היום את הסקירה השבועית שלו. המיקוד השבועי בוחן את התרומה לתוצר של ענפי הכלכלה השונים הנמדדת לפי הערכים הנוספים שלהם, ואת רמת הריכוזיות של התוצר, במדינות ה- OECD בשנים 2016-1995.
מהסקירה עולה כי ישראל היא מדינה המוטה יותר לשירותים, ופחות לענפי הייצור והמסחר. כך, משקלו של ענף המסחר הישראלי בתוצר נמוך בהשוואה לממוצע ב- OECD, בעוד שמשקלם של ענפי שירותי הנדל"ן וענפי המידע והתקשורת בתוצר בישראל גבוה מהממוצע במדינות ה- OECD.
במהלך השנים 2015-1997 נרשמה במדינות ה- OECD ירידה במשקל בתוצר של ענפי התעשייה וענפי הבנייה והמסחר לטובת גידול במשקלם של ענפי השירותים. בישראל, בניגוד לארה"ב ומדינות האיחוד האירופי, נרשמה ירידה במשקל בתוצר של ענף השירותים הציבוריים.
הפערים ברמת הריכוזיות הממוצעת של התוצר בין מדינות ה- OECD אינם גבוהים. רמת הריכוזיות של המשק הישראלי נמוכה מהרמה הממוצעת במדינות ה- OECD, נתון המעיד על רמת חשיפה נמוכה יחסית לענף כלכלי ספציפי.
כמו כן, במהלך השנים 2009-1995 נרשמה בישראל ירידה ברמת הריכוזיות של התוצר, אשר הייתה חדה מהירידה שנרשמה במקביל במדינות ה- OECD. משנת 2010 נרשמת יציבות ברמת הריכוזיות בישראל.
בחינת הגורמים המשפיעים על רמת הריכוזיות מצביעה על קשר שלילי בין רמת הריכוזיות של המדינה לרמת התוצר לנפש, ועל קשר חיובי בין רמת הריכוזיות לגודל המדינה. במרבית המדינות, רמה גבוהה יותר של עודף (או רמה נמוכה יותר של גירעון) בחשבון השוטף הייתה בעלת קשר חיובי עם רמת הריכוזיות.
ברבעון הראשון של 2017 חלה נסיגה במדד תנאי הסחר. בתוך כך, נרשמה עליית מחירים בענפי הטכנולוגיה העילית המיועדים ליצוא. על אף הירידה, המדד מצוי ברמה גבוהה. הירידה שנרשמה ביצוא התעשייתי בשנת 2016 מיוחסת לירידה ברמות הטכנולוגיה הגבוהות. ירידה זו קוזזה חלקית בעלייה בענפי הטכנולוגיה המסורתית והמעורבת-מסורתית.
הירידה ביצוא ברמות הטכנולוגיה הגבוהות מיוחסת לירידה ביצוא בתעשיית הרכיבים האלקטרוניים ובתעשיית הכימיקלים. מנגד, העלייה ביצוא ברמות הטכנולוגיה הנמוכות יותר מיוחסת, ברובה, לעלייה שנרשמה בשנת 2016 ביצוא בתעשיית המתכת בהרכבה, ובתעשיית הגומי והפלסטיק.
היקף הפדיון של רשתות השיווק רשם בחודש מאי 2017 ירידה מהירה. המדד נמוך מהממוצע החודשי שנרשם בשנים 2016-2015 וכן מהממוצע החודשי שנרשם עד כה השנה. מדד הרכישות בכרטיסי האשראי רשם בחודש מאי 2017 ירידה מהירה מרמת השיא שנרשמה בחודש אפריל. על אף הירידה, המדד גבוה משמעותית מהממוצע שנרשם בשנת 2016.
המדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק עלה בחודש מאי ב- 0.28 אחוז, נמוך מקצב גידולו החודשי הממוצע של המדד בשנת 2017, וכן איטי מהקצב הממוצע שנרשם בשנת 2016.
מפרסום של הלמ"ס, העוסק בבני 55 ומעלה, המונים כחמישית מהאוכלוסייה, עולה כי שיעור התעסוקה בקרב גילאים אלה הוא מהגבוהים בקרב מדינות ה- OECD. עוד עולה מהפרסום כי ההכנסה הכספית הממוצעת לחודש (ברוטו) וההוצאה לתצרוכת, בקרב משקי בית שבהם לפחות שתי נפשות בנות 55 ומעלה דומה לזו של כלל משקי הבית בישראל. יחד עם זאת, במשקי הבית בהם נפש אחת בת 55 ומעלה עולות ההוצאות לתצרוכת על ההכנסות. שיעור הנפשות בני 65 ומעלה בישראל בסיכון לעוני עומד על כ- 28 אחוזים והוא גבוה מחלקם באוכלוסיה ומהממוצע במדינות האיחוד האירופי.