ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, צפוי להגיע ביום ג’ הקרוב, 4.7.17 לביקור רשמי בישראל. זהו ביקור ראשון של ראש ממשלה הודי בישראל, המתקיים במלאת 25 שנה לקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות.
לצד הלו"ז המדיני, צפויים שני ראשי הממשלות לקחת חלק באירוע מפגש ייסוד ’פורום מנכ"לים’ המשותף לשתי המדינות ובו צפויים להשתתף, בין השאר, מנכ"לי חברות הודיות ענקיות דוגמת: TATA, ADANI, RELIANCE, Wipro, Mahindra, Infosys, Jain ועוד.
נוסף על מפגש המנכ"לים הבכירים משתי המדינות, צפויים להגיע לישראל כ-100 גורמים עסקיים, יזמי חדשנות ומשקיעים משתי המדינות על מנת לקדם שיתופי פעולה עסקיים, לבחון השקעות ולשקול הרחבה הדדית של פעילות עסקית קיימת של חברות משתי המדינות במדינה האחרת במסגרת שורה של אירועים עסקיים שצפויים להתקיים בישראל לצד הביקור רם הדרג.
בנוסף, צפוי ראש ממשלת הודו לסקור מיצג חדשנות ישראלית פורצת דרך - בהובלת הרשות לחדשנות, לבקר באתרים ברחבי הארץ המציגים פתרונות חדשניים בתחומי המים והחקלאות ולחתום על הסכם חדש לקידום שת"פ בין חברות ישראליות והודיות בתחום המו"פ.
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "הודו הינה יעד יצוא מרכזי וחשוב להתפתחות היצוא הישראלי . הידוק היחסים המדיניים עם הודו וביקורו ההיסטורי של ראש ממשלת הודו בישראל יובילו, מעבר לייצוא הביטחוני, להגדלת העסקאות גם בצד המסחר והשירותים.
"ממשלתו של מודי פועלת לשיפור יעילות הביורוקרטיה בהודו, תוך הסרת חסמים בפני פעילות חברות בינלאומיות ובהן גם חברות ישראליות. יש כאן הזדמנות בשעה שכלכלת הודו הופכת בהדרגה לשוק יעד ראשון במעלה עם 1.3 מיליארד צרכנים שבראשם כ-300 מיליון תושבים המשתייכים למעמד הבינוני והבינוני – גבוה ומחזיקים בכוח קנייה שאינו נופל ממעמד הביניים בכלכלות המערב. משרד הכלכלה והתעשייה – באמצעות מינהל סחר חוץ ומערך שלושת הנציגויות הכלכליות בהודו – מסייע ליצואנים הישראליים לפרוץ אל השוק ההודי, שעל אף מורכבותו ואתגריו, הוא ללא ספק טומן בחובו פוטנציאל כלכלי ומסחרי עצום".
לפי נתוני משרד הכלכלה והתעשייה, מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין הודו לישראל ב-1992, עלה היקף הסחר בין המדינות מ-200 מיליון $ ב-1992 ל-4.167 מיליארד $ ב-2016 (כולל יהלומים), גידול של כ-2000%. ב-2015 רשם היצוא הישראלי גידול חד של 21% וטיפס להיקף של 1.29 מיליארד דולר. ב -2016 נרשם קיטון קל ביצוא להודו (13%) וסךהיצואלהודו הסתכם ב- 1.15 מיליארד דולר (לא כולל יהלומים).
הודו נחשבת לאחד היעדים החשובים ביותר עבור ישראל בעולם. ב-2016 דורגה הודו במקום ה-9 מבין רשימת יעדי היצוא הישראליים. ניתן לייחס לכך, בין השאר, את התחממות היחסים הבילטראליים בין הודו לישראל, שהתחזקו משמעותית בשנים האחרונות: שיתופי פעולה רבים הושקו בתחומי החקלאות, המדע, הבריאות, ה-IT, הטלקומוניקציה ושיתוף פעולה בתעשייה ישראלית. שני הצדדים להוטים לשת"פ בתחומים נוספים כמו טכנולוגיות מים וערים חכמות. נכון לעכשיו, הודו היא שותפת הסחר האסייתית השנייה בגודלה עבור בישראל, אחרי סין.
מאז שנות ה-90 חתמו ממשלות ישראל והודו על מגוון הסכמי שיתוף פעולה ענפיים בתחומי חקלאות, תקשורת, מסחר, השקעות, מחקר ופיתוח, הגנת הסביבה, מים ותרופות. בין ההסכמים, ניתן למנות את תכנית קרנטקה-ישראל בנושא מו"פ , קרן משותפת של 40 מיליון דולר למינוף שיתופי פעולה כלכליים שעתידה להיחתם בקירוב ועוד. בנוסף ישראל מנהלת מו"מ לחתימת הסכם סחר חופשי מקיף עם הודו מאז שנת 2010.
חברות ישראליות רבות הקימו משרדי נציגויות ואף מפעלי ייצור. בין החברות ניתן למנות את: "טבע" ו"נטפים", "צ’ק-פוינט", "אמדוקס", "מג’יק סופטוור", "נס טכנולוגיות" וכן חברות ביטחוניות כמו "התעשייה האווירית", "אלביט", "ורינט", "מובילאיי", "HP אינדיגו" ועוד.
כלכלת הודו היא השנייה בגודלה באסיה (אחרי סין) והרביעית בגודלה בעולם עם תמ"ג רשמי של כ –2.251 טריליון $ וקצב צמיחה שנתי של של 7.6% (נתוני 2015-2016). במונחי כוח קנייה (PPP) הוערך התמ"ג של כלכלת הודו ב- 8.7טריליון $ ב-2016 בהשוואה ל 7.5 טריליון $ ב-2015. למרות המנגנונים הבירוקרטיים של הודו, ניכרת בשנים האחרונות מגמת שיפור מצד השלטונות וחתירה להפיכת העסקים המקומיים לתחרותיים יותר בשוק העולמי. לצד התחזקות משמעותית של מגזרי השירותים וההיי-טק ההודיים, המעסיק 32% מכוח העבודה ואחראי על 45.4% מהתמ"ג עדיין תופס המגזר החקלאי מקום מרכזי במשק ומעסיק כ- 47% מכוח העבודה ( אך מניב כ-16.5% מהתמ"ג בלבד). הסקטור התעשייתי מעסיק כ-22% מכוח העבודה בהודו ותורם לתמ"ג כ – 29.8%.