עם תחילת שנת 2018 יעלה מס הארנונה שישלם כלל הציבור ב- 2.18%, שהם כ- 513 מיליון ₪ (לא כולל אישורים חריגים), כך שסך מס הארנונה יגיע השנה לכ- 24.1 מיליארד ₪. כך עולה מבדיקת איגוד לשכות המסחר.
כידוע, על פי חוק, מדי שנה מתעדכן מס הארנונה אוטומטית לפי נוסחה המורכבת מממוצע של 50% משינוי במדד המחירים לצרכן ו-50% משינוי במדד שכר במגזר הציבורי. כך שהעלייה בשנת 2018 נובעת בעיקר מעלייה במדד השכר במגזר הציבורי שגדל ב- 3.66% , בעוד שבאותה תקופה עלה מדד המחירים לצרכן ב- 0.7% בלבד.
מתחשיב שערך איגוד לשכות המסחר עולה כי משנת 2012 ועד היום, כולל העלייה הצפויה בשנת 2018, עלה מס הארנונה ב 14.7% ובסכום של 3.1 מיליארד ₪. מרביתו, כתוצאה מעליית השכר במגזר הציבורי, שרשם גידול של 25% ובסכום של 2.5 מיליארד ₪.
עליית השכר במגזר הציבורי היא הגורם היחיד הדוחף מדי שנה את מס הארנונה מעלה, ללא כל תוספת בשירותים הניתנים לציבור ולעסקים. גם כאשר הבקשות החריגות להעלאת מס הארנונה פחתו עם השנים, עקב מאבק מתמשך של איגוד לשכות המסחר, מס הארנונה המשיך לעלות לאור עליית השכר במגזר הציבורי.
לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "למרות שדרשנו זה מכבר לנתק כליל את נוסחת העדכון של מס הארנונה מההצמדה האוטומטית למדד השכר במגזר הציבורי - הדבר לא נעשה. הכנסת קופאת על שמריה. כל אימת שעולה השכר במגזר הציבורי, כולל חריגות השכר, נפגעות כל שכבות האוכלוסייה בישראל ונטל המס על העסקים עולה.
"העדכון האוטומטי של מס הארנונה, המשולם על ידי השכבות החלשות מעיק אף יותר ממחירי מוצרי המזון. התוצאה הנוכחית מעידה עד כמה הכרחי ודחוף לנתק את מדד השכר מנוסחת מס הארנונה."
לין ציין כי "המחדל של משרד הפנים אילץ אותנו ליזום הצעת חוק לתיקון הנוסחה. איגוד לשכות המסחר יזם הצעת חוק לביטול השפעתו של מדד השכר במגזר הציבורי בנוסחת העדכון של מס הארנונה והשארת ההצמדה למדד המחירים לצרכן בלבד".
לין התייחס להמלצות הצוות הבינמשרדי לשינויים בתחום הארנונה של משרד הפנים, ואמר כי הן לא פותרות את בעיית היסוד, שכן הפחתת משקל מדד השכר במגזר הציבורי בנוסחה מ- 50% ל- 40% אינה מספקת; וכן יש סכנה גדולה מאד בהצמדת רכיב זה רק לשכר עובדי הרשויות המקומיות.