"משרדי האוצר והתחבורה מסכימים להעניק לעובדי הנמלים חסינות מפיטורין לתקופה ממושכת, לשם הבטחת עתידם התעסוקתי, גם כשיפתחו הנמלים הפרטיים החדשים. בעת הזו, אנחנו מצפים ממשרדי הממשלה להעניק גם לנו, הלקוחות השבויים של הנמלים הקיימים, אשר המדינה חסמה בפנינו את ההזדמנות לעבוד בעתיד עם הנמלים החדשים, הגנה בסיסית מפני השירות הלא טוב בנמלים, שגורם לנו נזקים כספיים עצומים". כך אומר היום אלי סיון, יו"ר איגוד יבואני התבואות לישראל (יבואני התבואות ומוצרי הגרעינים כגון: תירס סויה ועוד).
לדבריו, "זמני ההמתנה הממושכים לפריקה בנמלים מתארכים משנה לשנה, כתוצאה מחוסר תשתיות, מחוסר יעילות, מאי הקצאת משאבים מספקים, בשל מחסור בכוח אדם ומסיבות נוספות. ההמתנות המיותרות של האוניות בנמלים כבר גורמות לנזק, שעולה על 100 מיליון ₪ לשנה, ומתגלגל לייקור מחירי המזון בארץ: ליוקר מחירי הקמח, הביצים, השמן, המרגרינה והבשר. בחסות הממשלה, אין לנמלים מוטיבציה להתייעל, כיוון שלא מוטלים עליהם קנסות או סנקציות כלשהן בשל השירות הלקוי שהם נותנים ללקוחותיהם".
סיון מכוון בדבריו לכך שכיום אין לנמלים שום מוטיבציה להשקיע בתחום השירות. כך למשל, כאשר ישנה בעיה בנוכחות משאיות לפריקה ישירה של מוצרי גרעינים מאוניה (בשל פקקים בכבישים, תאונות דרכים ואחר), גובה הנמל דמי המתנה מהיבואן. במצב ההפוך, כאשר המשאיות ממתינות לאוניה, שמסיבה כלשהי פריקתה מתעכבת (בשל מחסור בידיים עובדות, מחסור בציוד פריקה זמין, או כל סיבה אחרת) – הנמל לא מחויב לפצות את היבואן.
סיון מוסיף: "כל הקנסות שמוטלים עלינו כיום על ידי הנמלים הם חד סטריים. לנמלים אין אחריות על כלום. כעת, בהזדמנות חגיגית זו, כאשר המדינה מחליטה לתת לעובדי הנמלים הגנה, אנחנו מצפים גם להגנה עלינו הלקוחות על ידי קביעת מדדי שירות מחייבים לפריקת אוניות בנמלי חיפה ואשדוד. המדדים הללו צריכים לקבוע מנגנוני קנס-פרס לכל סוג מטען, כנהוג בעולם, שנמלים לוקחים אחריות על התמשכות הליכי הפריקה (ממועד הגעת האוניה לשטחי העגינה בפתח הנמל, עד מועד סיום פריקתן). כמו בעולם כולו, גם אנו טוענים שמעבר למדד זמן, קבוע מראש, יחויבו הנמלים לפצות את לקוחותיהם בפיצוי יומי, ולהפך, פריקה מהירה של אוניה ושחרורה, תוך פחות מהזמן המתחייב , צריכה לזכות את הנמלים בתגמול פרס".