מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים בע"מ פרסמה היום (א’) את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של שנת 2017. להלן עיקרי התוצאות: ברבעון הראשון נרשם רווח כולל בסך כ-309 מיליון ש"ח לעומת הפסד כולל בסך של כ-495 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הכולל ברבעון המדווח הושפע בעיקרו מהקטנת ההפרשות המיוחדות בביטוח חיים בסך של כ‑168 מיליון ש"ח (לפני מס) בשל עלית עקום הריבית חסרת הסיכון. בנוסף לכך, הרווח הושפע מעלייה ניכרת בתשואות שהושגו על ידי הקבוצה בשוקי ההון בעיקר על רקע עלייה בשערי המניות.
ברבעון המקביל אשתקד נרשם הפסד כולל בקבוצה אשר נבע בעיקרו מהפרשות בסך כ-837 מיליון ש"ח (לפני מס) שרשמה החברה בביטוח חיים ובביטוח כללי בשל ירידה של עקום הריבית חסרת הסיכון, ומעדכון שיעור ריבית ההיוון בענפי רכב חובה וחבויות בעקבות פרסום המלצות וועדת וינוגרד, כמפורט. במקביל לגידול בעתודות הביטוח שחל ברבעון המקביל אשתקד עקב ירידת עקום הריבית, נרשמו הכנסות מעליית שערי איגרות החוב, ומנגד נרשמו הפסדים מהשקעות בעקבות ירידות שערים במדדי המניות בישראל.
בביטוח חיים, עליית עקום הריבית חסרת הסיכון ברבעון המדווח גרמה להקטנת ההפרשות המיוחדות בסך כ-168 מיליון ש"ח (לפני מס), מזה: כ-41 מיליון ש"ח (לפני מס) בגין העתודה המשלימה לגמלאות וכ-127 מיליון ש"ח (לפני מס) בגין בחינת נאותות העתודות (LAT). מנגד, ברבעון המקביל אשתקד חל גידול בהפרשה לעתודה המשלימה לגמלאות וכן בהפרשה בעקבות בחינת נאותות העתודות (LAT), בסך של כ-711 מיליון ש"ח (לפני מס).
בתחום הביטוח הכללי, ברבעון המקביל אשתקד הגדילה החברה את ההפרשות ליום 31 במרס 2016, בענפי רכב חובה וחבויות בסך של כ-103 מיליוני ש"ח בשייר (לפני מס), בגין השפעת פרסום המלצות ועדת וינוגרד, לפיהן, בין היתר, שיעור הריבית לצורך היוון קצבה שנתית יעמוד על 2% במקום 3% הקבועים בתקנות הקימות, ונקבע מנגנון עדכון לריבית, החל מיום 1בינואר 2020 ובכל 4 שנים לאחר מועד זה.
בנוסף לכך, ירידת עקום הריבית בעיקר בטווח הקצר והבינוני הביאה להגדלת ההתחייבויות הביטוחיות בביטוח הכללי בסך של כ-10 מיליון ש"ח (לפני מס) ברבעון המדווח לעומת כ-23 מיליון ש"ח (לפני מס) ברבעון המקביל אשתקד בענפים בהם מחושבות ההתחייבויות בביטוח כללי על פי עקרונות הנוהג המיטבי.
ברבעון המדווח נרשמו רווחים מהשקעות בסך של כ-1,840 מיליון ש"ח לעומת הפסדי השקעות בסך של כ-826 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. בתחום ביטוח חיים וחסכון ארוך טווח נרשמו רווחים מהשקעות בסך של כ-1,704 מיליון ש"ח לעומת הפסדים מהשקעות בסך של כ‑819 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, הרווחים מהשקעות ברבעון המדווח לעומת ההפסדים מהשקעות ברבעון המקביל אשתקד מיוחסים ברובם לפוליסות המשתתפות ברווחים.
בתחום ביטוח כללי נרשמו רווחים מהשקעות בסך של כ-43 מיליון ש"ח לעומת רווחים מהשקעות בסך של כ-4 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, ובתחום ביטוח בריאות נרשמו רווחים מהשקעות בסך של כ-41 מיליון ש"ח לעומת הפסדים מהשקעות בסך של כ-21 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. יש לציין כי חלק ניכר מההכנסות מהשקעות נזקפות לעתודות הביטוחיות ועל כן ההשפעה העיקרית על תוצאות החברה הינה במרווח הפיננסי הנוצר לאחר הזקיפה האמורה לעתודות הביטוחיות.
כתוצאה מכך, המרווח הפיננסי הכולל מהשקעות העומדות כנגד הפוליסות המבטיחות תשואה בביטוח חיים נותר ברמה דומה לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בהכנסות הריאליות מהשקעות בתחומי ביטוח כללי וביטוח בריאות וכן בהכנסות מהשקעות העומדות כנגד ההון חלה עלייה, בשל תשואות גבוהות יותר שהושגו על ידי הקבוצה בשווקי ההון ברבעון המדווח לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
ברבעון המדווח, דמי הניהול המשתנים בפוליסות המשתתפות ברווחים בביטוח חיים ששווקו עד שנת 2004, הסתכמו בסך של כ-144 מיליון ש"ח (לפני מס), לעומת הרבעון המקביל אשתקד בו לא נגבו דמי ניהול משתנים במרבית הפוליסות המשתפות ברווחים בשל התשואה השלילית שהושגה על ידי הקבוצה בפוליסות המשתתפות.
ברבעון המדווח חלה ירידה במדד המחירים לצרכן שהסתכמה ב-0.2%, לעומת ירידה של 0.9% ברבעון המקביל אשתקד. יצוין כי, לשינויים באינפלציה השפעה על ההכנסות מהשקעות בגין הנכסים הצמודים למדד בתיקי הנוסטרו. כמו כן, לאינפלציה השפעה על התאמת ההתחייבויות הביטוחיות וההתחייבויות הפיננסיות הצמודות למדד, והשפעה על דמי הניהול המשתנים אשר נגבים בפוליסות המשתתפות ברווחים שהונפקו עד שנת 2004 בעקבות ההשפעה על התשואה הריאלית המושגת בפוליסות אלו.
בביטוח חיים חל גידול בהכנסות מדמי הניהול הקבועים בפוליסות המשתתפות ברווחים בעקבות גידול בהיקף הנכסים המנוהלים.
בפרמיות בביטוח חיים, לרבות תקבולים בגין חוזי השקעה, חלה עלייה לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בפרמיות השוטפות חל גידול שנבע בחלקו מעלייה בשיעורי ההפקדות לחיסכון פנסיוני בהתאם לתיקון 16. בנוסף, בפרמיות החד פעמיות בגין חוזי ביטוח ובתקבולים החד פעמיים בגין חוזי השקעה חל גידול לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
במכירות החדשות (ללא הגדלות) בתחום ביטוח חיים וחיסכון לטווח ארוך חלה עלייה ניכרת לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אשר התבטאה הן במכירות ביטוח החיים והן במכירות הפנסיה.
בענפי הפנסיה והגמל חלה הרעה בתוצאות כתוצאה משחיקה בשיעור דמי הניהול הממוצעים. בנוסף לכך, התגברה מגמת העברות הכספים נטו לגופים מוסדיים אחרים, לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
בתחום ביטוח הבריאות, חלה הרעה בתוצאות החיתומיות (ללא רווחי השקעות ריאליים) לעומת הרבעון המקביל אשתקד בביטוח סיעודי ובביטוחי תאונות אישיות בשל גידול בתביעות, שקוזזה ברובה בשל שיפור חיתומי בביטוחי הקולקטיבים.
בתחום הביטוח הכללי, בתוצאות החיתומיות (ללא רווחי השקעה ריאליים וללא עדכון העתודות בעקבות פרסום תקנות הביטוח הלאומי שבוצע ברבעון המקביל אשתקד והעדכון בעתודות בשל השפעת הנוהג המיטבי) חל שיפור בענף רכב רכוש, וכן קיטון בהפסד החיתומי בענפי החבויות. מנגד, בענף רכב חובה חל קיטון ברווח החיתומי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
בתחום השירותים הפיננסיים, העלייה ברווח הכולל לעומת הרבעון המקביל אשתקד נבעה בעיקרה מגידול בהכנסות מענף קרנות הנאמנות בשל עלייה בדמי הניהול הממוצעים וכן מעלייה בהכנסות מפעילות פיננסית ומימון.
ברבעון המקביל אשתקד נכלל ברווח הכולל סך של כ-31 מיליון ש"ח, בעקבות הפחתת שיעור מס החברות מ-26.5% ל-25%, החל מיום 1 בינואר 2016.
יוחנן דנינו, יו"ר דירקטוריון "מגדל ביטוח": "אני מבקש לברך את שדרת הניהול של מגדל בראשות המנכ"ל עופר אליהו ואת צוות עובדיה, על ההישגים העסקיים אליהם הגיעה הקבוצה ברבעון הראשון של 2017. תוצאות הרבעון הן ביטוי לעוצמות ולחוזקות של מגדל, כקבוצה מובילה וייחודית בתעשיית הביטוח, הפנסיה והפיננסיים בישראל, עם היקף נכסים מנוהלים של 230 מיליארד ש"ח ומעל ל-2 מיליון מבוטחים".
עופר אליהו, מנכ"ל "מגדל ביטוח": "מהתוצאות שפרסמנו עולה כי מגדל ממשיכה לבסס את מעמדה כקבוצה מובילה בפעילויות הליבה העסקיות שלה. בהתאם למציאות המשתנה ולאתגרי השוק, מיישמת מגדל אסטרטגיה של צמיחה וחתירה למצוינות, תוך מתן דגש רב להשגת רווחיות נאותה ולמיצוי הפוטנציאל העסקי בתחומים מתפתחים. זאת, במקביל למינוף מובילותה גם בזירה הדיגיטלית, כחלק בלתי נפרד ממעטפת השירותים המתקדמים שמעניקה הקבוצה ללקוחותיה ולמתן פתרונות המותאמים אישית לצורכיהם. מתוך עוצמה מקצועית וטכנולוגית, תמשיך מגדל להעצים את ערכיה הייחודיים, בשיתוף פעולה הדוק עם סוכני הביטוח".
סולבנסי: בחודש פברואר 2017 פורסמו והועברו לוועדת הכספים של הכנסת הוראות ליישום משטר כושר פירעון מבוסס Solvency II. ההוראות כאמור אושרו ביום 22 במאי 2017 על ידי וועדת הכספים של הכנסת (בכפוף לאפשרות לדיון נוסף בוועדת הכספים) עם הארכה של תקופת המעבר לעניין עמידה בהון הנדרש לכושר פירעון בשלוש שנים נוספות, כלומר תקופת המעבר תסתיים ביום 31 בדצמבר 2024 במקום ביום 31 בדצמבר 2021.
ההוראות המעודכנות נועדו לכונן משטר כושר פירעון חדש לחברות ביטוח בישראל. זאת, בהתבסס על הוראות דירקטיבה 2009/138/EC, המכונה "Solvency II", שאומצה על ידי האיחוד האירופי ומיושמת החל מינואר 2016 בכל המדינות החברות בו.
הדירקטיבה כוללת בחינה מקיפה של סיכונים להם חשופות חברות ביטוח וסטנדרטים לניהולם ומדידתם, ומבוססת על שלושה נדבכים: נדבך ראשון כמותי שעניינו יחס כושר פירעון מבוסס סיכון, נדבך שני איכותי, הנוגע לתהליכי בקרה פנימיים, לניהול סיכונים, לממשל תאגידי ולתהליך הערכה עצמי של סיכונים וכושר פירעון ( (ORSAונדבך שלישי הנוגע לקידום משמעת שוק, גילוי ודיווח.
בדעת המפקחת לפרסם הנחיות לעניין ניהול הון וקביעת יעד הון פנימי, לעניין סקר פערים שעל חברות הביטוח יהיה לבצע ביחס למערך ניהול הסיכונים, הבקרות והממשל התאגידי ונייר התייעצות לקידום תהליך להערכה עצמית של סיכונים וכושר פירעון (ORSA).
ההוראות מבוססות על הנדבך הכמותי לפי הדירקטיבה והוראותיה הנלוות. על פי ההוראות המעודכנות, הנדבך הכמותי ייושם בישראל החל מ-30 ביוני 2017. יחד עם זאת, חברות ביטוח תידרשנה לעמוד, בשלב זה, גם במשטר הקיים לפי תקנות ההון.
בהתאם לדירקטיבה קיימות שתי רמות של דרישות הון: ההון הנדרש לשמירה על כושר הפרעון של חברת ביטוח (להלן - SCR). ה- SCR רגיש לסיכונים ומבוסס על חישוב צופה פני עתיד על בסיס ההנחיות ליישום משטר כושר הפרעון החדש. דרישה זו נועדה להבטיח התערבות מדויקת ועתית של רשויות הפיקוח. רמה מינימלית של הון (להלן - MCR או "סף הון") המחייבת השלמת הון. ההוראות המעודכנות כוללות הוראות דיווח לממונה במקרים בהם חברה אינה עומדת או חוששת שלא תעמוד ברמות ההון האמורות וכן הוראות להגשת תוכנית להבטחת עמידתה ברמות ההון האמורות.
בהתאם להוראות המעודכנות, סף ההון יהיה שווה לסכום הגבוה מבין ההון הראשוני הנדרש מחברת ביטוח לפי תקנות ההון לבין סכום המחושב כשיעור מה- SCR, לא יותר מ- 45% מה- SCR ולא פחות מהגבוה מבין 25% מה- SCRאו סכום הנגזר מגובה עתודות ביטוח ופרמיות כהגדרתן בהנחיות המעודכנות.
ההוראות המעודכנות כוללות, בין היתר, הוראות מעבר ליישום Solvency II, המבוססות על הדירקטיבה שעיקרן: 1) עמידה בדרישות ההון (SCR): ההון הנדרש לכושר פירעון של חברת ביטוח בתקופה שתחילתה ביום 30 ביוני 2017 וסיומה ביום 31 בדצמבר 2024 (להלן - "תקופת הפריסה") יגדל באופן הדרגתי עד לעמידה ב- 100% מה - SCR. רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון טרם פירסמה את מדרג העמידה ב- SCR המעודכן עבור תקופת המעבר הארוכה יותר.
2) דרישת הון מוקטנת על סוגים מסוימים של השקעות המוחזקות ע"י המבטח בכל מועד דיווח כאשר דרישה זו תלך ותגדל באופן הדרגתי במשך 7 שנים עד שדרישת ההון בגין השקעות אלו תגיע לשיעורה המלא.
כחלק מההיערכות ליישום המודל, בוצעו, עפ"י הנחיית האוצר, מספר תרגילים (IQIS - סימולציות של השפעת הדירקטיבה על הונו של המבטח בהינתן תמהיל העסקים והמאזן הקיימים שלו) שמטרתם לכייל את המודל. התרגיל האחרון שבוצע התייחס ליום 31 בדצמבר 2015 (להלן 5IQIS) והיה מבוסס על תקנות סופיות והנחיות טכניות ליישום שפרסמה הנציבות האירופית וכן על חוזר הנחיה לביצוע שפרסמה המפקחת בחודש אפריל 2016.
על פי תרגיל IQIS5 שביצעה מגדל ביטוח, המבוסס על תמהיל ההשקעות וההתחייבויות הביטוחיות ליום 31 בדצמבר 2015, למגדל ביטוח חוסר בהון בהיקף משמעותי.
תוצאות תרגיל IQIS5 כוללות את פעולות מגדל ביטוח לצמצום החוסר בהון כפי שבא לידי ביטוי בתרגילים הקודמים, בין היתר, באמצעות הנפקות הון משני ושלישוני וצמצום סיכונים פיננסים. פעולות אלה קוזזו במידה מסויימת, בין היתר, על ידי הגדלת דרישות הון בגין סיכונים ביטוחיים בעקבות פרסום הבהרות הפיקוח לתרחישים ביטוחיים במסגרת ההנחיה לביצוע 5IQIS. במהלך 2016 גויסו כ- 0.9 מיליארד ש"ח כתבי התחייבויות נדחים.
בכפוף לאמור לעיל, תוצאות תרגילי ה- IQIS מהוות אינדיקציה מסויימת להשפעת משטר כושר פרעון מבוסס Solvency II ומשקפות, בעיקר, דרישות הון גבוהות יותר ביחס לדרישות ההון הקיימות בגין סיכונים פיננסים (הן בתיק הנוסטרו והן בתיק המשתתף) וביטוחיים (בין היתר אריכות חיים, ביטולים ותחלואה).
מגדל ביטוח פועלת לעמידה ביעדי ההון על פי משטר ההון החדש על ידי הרחבת בסיס ההון שלה והתאמת תמהיל ההשקעות. כמו כן קיימות למגדל ביטוח אפשרויות להקטנת דרישות ההון באמצעים נוספים כגון המשך הפחתת סיכונים בתיק הנוסטרו, התאמת תמהיל המוצרים, רכישת ביטוחי משנה ועוד. השימוש באמצעים כאמור, עלול להשפיע באופן מהותי על הרווחיות העתידית של מגדל ביטוח, והוא ייבחן בהתחשב במחירים החלופיים שישררו באותה עת, בתועלת הכלכלית שלהם אל מול החלופות הקיימות ובמידת הצורך.
יודגש כי למודל, במתכונתו הנוכחית, רגישות גבוהה מאוד לשינויים במשתני שוק ואחרים ולפיכך מצב ההון המשתקף ממנו עשוי להיות תנודתי מאוד. כמו כן, התרגיל מבוצע כחלק מההיערכות ליישום המודל ככל שיחול במתכונתו הנוכחית, הבנת ההוראות החדשות והשלמת ההיערכות האירגונית והמיכונית.
כאמור על פי הנחיית הפיקוח, בוצעו מספר תרגילים המהווים סימולציות של השפעת הדירקטיבה על הונו של המבטח שמטרתם לכייל את המודל ולהתאימו. אי לכך, ייתכן שהתוצאות בפועל יהיו שונות מתוצאות התרגילים. יחד עם זאת, וכמפורט לעיל, מגדל ביטוח נערכת לעמידה במשטר ההון החדש בהתאם לאינדיקציות המתקבלות מתוצאות התרגילים. ההוראות המעודכנות והפעולות שננקטו על ידי מגדל ביטוח, כאמור לעיל, עשויות לצמצם באופן ניכר את החוסר בהון.