מיטב: בחודש אוקטובר פרסם משרד האוצר את מסגרת התקציב לשנתיים הבאות, לפיה הגרעון של הממשלה בשנים 2011 ו-2012 מגיע לכדי 3.0% ו-2.0% מהתוצר, בהתאמה. גירעונות אלו מבוססים על הנחת צמיחה של 3.8% ב-2011 ו-4% ב-2012.


השבוע פרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל, ניתוח משלה להצעת תקציב הממשלה לשנתיים אלו. בנוסף, ניתנה התייחסות לשנים הבאות, לאור תוואי הגרעון הנוכחי של הממשלה ותחזית הבנק לשנים אלה.


מניתוח התקציב עולה כי, הבנק צופה שהגירעון בשנת 2011 יהיה נמוך במעט מהיעד הממשלתי ויעמוד על 2.8% תוצר, כאשר הגירעון ב-2012 יהיה גבוה מהיעד הממשלתי, ברמה של 2.3% תוצר.


הפער בין הגרעון החזוי על פי בנק ישראל, לזה של האוצר נובע בעיקר מהצפי לשיעור הגידול הריאלי של הכנסות המדינה ממסים. בשנת 2011, בנק ישראל צופה גידול של כ-7.7% בהכנסות ממיסים, לעומת 2010, בעוד שהממשלה חוזה עליה קטנה יותר של 6.9%.


בשנת 2012 קורה ההיפך ותחזית בנק ישראל להכנסות ממיסים היא מעט פחות אופטימית מזו של הממשלה. הסיבה לכך היא שבבנק ישראל מאמינים כי השפעת היציאה מהמיתון תמצה את עצמה כבר ב-2011 שיעור התרחבות הכנסות המדינה ממיסים יהיה צנוע מזה שמעריכים במשרד האוצר.


במבט רחוק יותר, לפי יעדי הממשלה, יעד הגרעון ב-2013 יעמוד על 1.5% מהתוצר ובשנים העוקבות על 1% מהתוצר.
בבנק ישראל מעריכים יעדים אלו יושגו רק אם המשק הישראלי יצמח בקצב של 4.8% בשנים הללו.


מעבר לרמת הצמיחה, חוששים בבנק כי הממשלה תתקשה לעמוד ביעדים אלו עקב 2 סיבות. מחד, אפשרות הקיצוץ בתקציב בשנים אלה הינה מוגבלת, מאידך ההפחתה המתוכננת בשיעור המס תפגע בהכנסות.
לפי החקיקה הקיימת, צפויה הפחתה ניכרת בשיעורי המס בשנת 2013. זאת, בעיקר בגין הפחתה נוספת של מס ההכנסה על יחידים והפחתת מס חברות בין השנים 2013 עד 2016. בנוסף גם שיעור המע"מ צפוי לרדת בשנת 2013.


כתוצאה מכך, צפוי הגירעון לגדול ב-2013 לעומת 2012 ולהגיע ליותר מ-2.5% מהתוצר. יתר על כן, בשל הפחתות המסים המתמשכות צפוי הגירעון להמשיך ולגדול עד 2015. (בגרף משמאל ניתן לראות את תחזית בנק ישראל לגרעון תחת הנחות שונות בחוקי המיסים).


התייחסות נוספת, בניתוח שערך בנק ישראל, היתה לסך צרכי המימון (תשלומי הקרן המגיעים לפדיון בתוספת הגרעון התקציב) לשנת 2011 של ישראל ושל מדינות מפותחות נבחרות. סך צרכי המימון יכול לשמש כאינדיקציה של נטל החוב, כלומר ככל שצרכי המימון גבוהים יותר, כך חלק גדול מהתקציב יופנה בעתיד לשירות החוב.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש