100 "ימי החסד" מאז כניסתו של הנשיא טראמפ לבית הלבן חלפו וזה הזמן לבחון את תחילת יישום המדיניות החדשה. תכניותיו הכלכליות של הנשיא הנבחר היו מרחיקות לכת במספר תחומים מהותיים שעיקרן הורדת מיסים והשקעה מאסיבית בתשתיות. אלה הציתו את ציפיות המשקיעים לעלייה ברווחי הפירמות והביאו את השווקים למהלך עליות חד. מהלך שנראה כי הגיע לכדי מיצוי ובהתאם, בשבועות האחרונים מדדי המניות מדשדשים סביב רמות השיא שלהם.
ניתן לייחס חלק מההתמתנות בעליות המדדים בארה"ב לאי הצלחתו של הנשיא הנבחר לבטל את ביטוח הבריאות המוזל הידוע בשמו "אובמה קר" תוכנית הדגל של הנשיא הקודם. הכישלון בקונגרס ( עם רוב רפובליקאי מובהק ), יצרה אפקט תודעתי למשקיעים שגם לנשיא חדור האמביציה יש מגבלות כוח. חשוב לא פחות, התוכניות הנוספות במגירה כפופות אף הן לאישור בתי הנבחרים, ולמרות רוב רפובליקאי הקונגרס, כך מסתבר, איננו "חותמת גומי" לכל תוכניותיו של הממשל.
למרות ההתלהבות הראשונית מתוכניותיו הכלכליות של הנשיא ונתוני המאקרו החזקים שספקו אף הם רוח גבית לשוק המניות האמריקאי, להערכתנו, חלק מהסקטורים מתומחרים במחירים מלאים בשוק ואינם אטרקטיביים כבעבר. ברמות המחירים כיום בחירה בהשקעה בסקטורים עם מאפיינים דפנסיביים יותר צריכה להערכתנו לקבל משקל גבוה יותר על חשבון סקטורים אשר נחשבים ברמת סיכון גבוהה כגון סקטור התחבורה, אשר נהנה מעליות שערים מאז היבחרו של טראמפ בשל השקעה צפויה בתשתיות.
מאידך, סקטור מעניין למעקב, שלהערכתנו לא מוצה עד תום ומוגדר בסיכון בינוני הינו סקטור הבריאות האמריקאי הכולל את יצרני התרופות, מוצרים ושירותים רפואיים וחברות ביוטכנולוגיה כבדות. טרום הבחירות סקטור זה סבל מחולשה ניכרת לאור החששות מבחירתה של הילרי קלינטון לנשיאות שהצהירה על רצונה להדק את הפיקוח על מחירי התרופות. מאז בחירתו של טראמפ התחזק הסקטור והציג בדוחות האחרונים צמיחה בהכנסות ורווחיות בולטת לחיוב. סימנים חיוביים נוספים התומכים בסקטור זה, ניתן למצוא בחוסר הצלחתו של טראמפ לבצע שינויים מרחיקי לכת ברפורמה של אובמה. בצד הסיכונים, עדיין קיים החשש שהממשל הנוכחי ינסה למתן את מחירי התרופות אך מנגד גידול קונסיסטנטי בתוחלת החיים והצורך הקשיח בתרופות תומכים אף הם באטרקטיביות של הסקטור.
לסחור בשוק ההון באמצעות בנק בצורה מהירה וזולה >>
נושא מרכזי נוסף הוא ההתערערות ביציבות הגיאו-פוליטית בעולם. סדרת אירועים בשבועות האחרונים וביניהם, ההפצצות האמריקאית בסוריה ובאפגניסטן, המתיחות הגואה עם צפון קוריאה, הבחירות בצרפת- שלאחר הסיבוב הראשון וכשבוע וחצי לפני הסיבוב המכריע, בהם ייבחר לראשונה נשיא או נשיאה שאינם משתייכים לממסדים הפוליטיים הוותיקים. אליהם יש לצרף את הקדמת הבחירות בבריטניה ואלה הצפויות בגרמניה בספטמבר הקרוב. אירועים אלו הינם בעלי פוטנציאל להשלכות מרחיקות עד כדי שינוי המגמה בשווקים. חשוב לציין שנכון למועד כתיבת הסקירה לא ניכרת השפעה משמעותית על השווקים, אך בהחלט נוצרה תחושה של אי וודאות אשר מתבטאת כרגע במדד ה-VIX, הידוע כמדד הפחד, אשר הגיב בעלייה של כ-10% לאור האירועים שהוזכרו ותנודתיות משמעותית במטבעות הרלוונטיים דולר, יורו ופאונד.
בגזרת המט"ח, התיסוף בשקל היה אחד מהנושאים המדוברים בחודשים האחרונים וזאת לאור הירידה מהשיא שעמד על 3.8850 דולרים לשקל לרמה של 3.660, ירידה של כ- 5.5 אחוזים!. התיסוף נובע משתי סיבות עיקריות, האחת מצבו הפיננסי האיתן של המשק הישראלי לעומת השווקים הזרים (אירופה וארה"ב), אשר גרם לתנועת הון חיובית לתוך המשק הישראלי. הסיבה השנייה והעיקרית היא פעילות ספקולטיבית נמרצת, בעיקר של גופים זרים, המנצלים את תנועת ההון ומוכרים דולרים כנגד השקל על מנת לגרוף רווחים. כמובן שתיסוף השקל מקשה על האינפלציה מלהגיע ליעדה ועל היצואנים. בתגובה, הגביר בנק ישראל את התערבותו בשוק המט"ח ומנסה להלחם בגורמים אלו על ידי רכישת מט"ח בהיקפים גדולים במסחר הבין בנקאי ואף ציין, כי התערבותו בשוק המט"ח המקומי אינה כפופה למגבלות בגובה יתרות המט"ח ותימשך כל עוד הבנק מעריך כי שער החליפין נמצא ברמה של תיסוף יתר. אולם, נראה כי האפקטיביות שלו בשלב זה היא מוגבלת, אם כי, לא חסרת תועלת לחלוטין. נראה כי הפרשי הריביות לטובת הדולר עדיין לא משמעותיים עבור המשקיעים ודרושות העלאות נוספות של הריבית בארה"ב ולצידן השארת הריבית בארץ על כנה על ידי בנק ישראל, על מנת שנוכל לראות שינוי מגמה. ייתכן, שגם התחזקות משמעותית של הדולר בעולם אל מול המטבעות העיקריים והיורו בראשם תביא גם היא לשינוי במגמה.
לסיום, מבט לצמד מט"ח מעניין למעקב הוא דולר אמריקאי מול הראנד הדרום אפריקאי (usd/zar). קו התמיכה בשנת 2016/17 עמד על 13.25 ראנד לדולר ולאחר שזה נפרץ כלפי מטה התבססנו ברמת תמיכה של 12.30 ראנדים לדולר.
הירידה בחודשים האחרונים בדולר אל מול הראנד , מהווה תיקון טכני (38.2 אחוז פיבונאצ’י) למגמה החודשית הארוכה שהחלה ברבעון השלישי של 2011 ונראה כי הגענו לסוג של תחתית ומפה חווינו התחזקות דולרית.
הצמד נסחר כעת בשער 13.32, ישנה רמת התנגדות חזקה ברמה של 13.78 (ממוצע נע 200 יום), במידה ונחווה פריצה כלפי מעלה רמת ההתנגדות הבאה עומדת על 14.44 ראנדים לדולר.
לסחור בשוק ההון באמצעות בנק בצורה מהירה וזולה >>
סקירה זו נכתבה על ידי צוות חדר המסחר של בנק מרכנתיל
דניאל ג’ורג’י- אחראי דסק מוסדיים
הראל אליעז- אחראי דסק מסחר מט"ח
אילון מידן- אחראי דסק מרכנתיל TRADE