מטרת המערכת הפיסקאלית: הבטחת המשך פיתוח משק הגז, בד בבד עם קבלת תמורה הולמת לציבור, וכל זאת תוך מתן תמריצים נאותים לעוסקים בענף.
מסקנות הועדה נתקבלו פה אחד.
ואלו עיקרן:
1. השארת שיעור התמלוגים הקיים וחלק מן הטבות המס – שיעור התמלוגים במדינת ישראל הינו שכיח בהשוואה למדינות העולם. יש לציין כי ברובן המכריע של המדינות המשתמשות בתמלוגים בשיעור זה, התמלוגים אינם הכלי הפיסקאלי העיקרי שבו משתמשות מדינות כדי לקבל תמורה על ניצול אוצרות הנפט והגז שלה, ולצידם גבייה משלימה בדמות כלים פיסקאליים ייעודיים לענף. הועדה שקלה באם להעלות את שיעור התמלוגים, אך סברה לבסוף כי יש להשאיר את שיעור התמלוגים על כנו וזאת בשל ההשפעה השלילית שעשויה להיות למהלך על פיתוחם של שדות רווחים פחות, כמו גם ההשפעה על רווחיות המאגרים תחת תנאי שוק משתנים, אשר עשויה אף להשפיע על יכולת המימון של המיזמים.
2. ביטול ניכוי האזילה – ניכוי האזילה מהווה חריג בכל הנוגע להתרת הוצאות, ומביא להקטנה מהותית בהכנסה החייבת בשיעור מההכנסות הנרשמות בגין נכס נפט. שינוי זה הינו רכיב ראשון והכרחי ביצירת מערכת פיסקאלית ראויה וסבירה בענף חיפושי הנפט והגז.
3. היטל רווחי נפט וגז- הנהגת היטל רווחי נפט וגז פרוגרסיביים. שיעור ההיטל ייקבע בהתאם ליחס שבין ההכנסות המצטברות בניכוי: הוצאות שוטפות, תמלוגים והיטל ששולם בשנים קודמות, לבין ההשקעה הכוללת בחיפוש ובפיתוח ראשוני של המאגר. הוועדה החליטה כי ההיטל לא ייגבה עד לשלב שבו יעמוד בסיס זה על יחס של 1.5 (החזרת ההשקעה במלואה בתוספת 50%, לפני מס חברות). שיעורו הראשוני של ההיטל יעמוד על 20% ויעלה בהדרגה עד לגובה של 60% בהתאם לגובהם של רווחי היתר.
המנגנון המוצע הינו מסוגR פקטור: הכנסות מצטברות נטו = R פקטור הוצאות חיפוש ופיתוח
4. המנגנון יכלול תמריץ מיוחד להוצאות חיפוש וזאת על ידי מתן משקל יתר של 1.5 להוצאות חיפוש במסגרת סכימת ההשקעות במכנה הפקטור.
5. המנגנון יוחל על כל מאגר בנפרד ולא תתאפשר הסטת הכנסות או הוצאות בין מאגרים שונים.
6. מימון פיתוח אגרי הגז - הוועדה רואה חשיבות רבה בפיתוח מאגרי הגז שנתגלו עד עתה בלוח זמנים המתאים לצרכי המשק. לכן, אם יתברר במהלך שמיעת עמדות הציבור כי קיימת בעיה מימונית בעקבות המלצות הוועדה, בשנים הראשונות להפקה מהמאגרים הנמצאים בשלבי פיתוח, הוועדה תמליץ על פתרונות פיסקאליים כדי לפתור בעיה זו.
7.תחולה – השינויים המוצעים יחולו החל מיום ההחלטה, וזאת על כל מאגרי הנפט והגז, כיוון שמדובר במיסוי רווחים עתידיים.
במודל המוצע ניתנה התייחסות מיוחדת לסיכון הגבוה הכרוך בהשקעות לצורכי חיפושי נפט וגז. יש לציין כי מסקנות הוועדה עולות בקנה אחד עם מערכת המיסוי המקובלת בעולם, הן מבחינת מנגנוני המיסוי והן בהיקפם.
המשמעויות: היות שההיטל המוצע יוטל על רווחי היתר, הפגיעה בתמריצי היזמים לפעול בענף מינימאלית ואין בה כדי לגרום לאי-פיתוחם של מאגרים קיימים וחדשים.
בהשוואה למערכת המס הנוכחית על רכיביה השונים, לא צפוי שינוי משמעותי בהיקף התשלומים למדינה בשנים הראשונות להפעלתו של מאגר. הגידול בחלקה של המדינה בהכנסות מצוי ברובו בשנים המאוחרות יותר לחיי המאגר ועל כן פגיעתו ביכולת החזר החוב וביסוס המאגר הינה נמוכה.
שילובם של רכיבים אלו יביא, לדעת הוועדה, למיצוי מרבי של יעדי המערכת. חלקם של המדינה והציבור ברווח הנקי לאחר החזר ההשקעות ממכירת הגז והנפט יעלה משיעור של כשליש לכשני שליש במאגרים רווחים יחסית.
שיעור המס וערך התקבולים ישתנו בהתאם ליחס בין רמת ההכנסות במאגר לבין היקף ההשקעה המבוצעת. התוצאה הינה תשלום תקבולים למדינה בהיקף קטן יותר ממיזמים בעלי רמת רווחיות נמוכה ומיצוי התמורה הממשלתית במאגרים שבהם רווחי היתר מרביים. למערכת המוצעת השפעה זניחה יחסית על החלטות ההשקעה של היזמים שכן המס יוטל על רווחי יתר ולאחר החזר עלות ההשקעה בצירוף תשואה נאותה. המערכת המוצעת הדרגתית ומתאימה למכלול רחב של מצבי עולם ומגיבה באופן דינאמי לשינויים במחיר או בהיקף הגז המשווק כמו גם לצרכי השקעה משתנים.
בהתאם למתכונת עליה החליטה הוועדה בתחילת עבודתה, מפרסמת הוועדה בזה את טיוטת עיקרי המלצותיה לשם קבלת הערות הציבור. לאחר קבלת עמדות הציבור בכתב, וככול שתמצא הוועדה לנכון, אף בעל פה, תשוב הוועדה ותדון בטיוטת עיקרי המלצותיה ולאחר מכן, תגיש את המלצותיה הסופיות. טיוטת עיקרי המלצות הועדה תועלה לאתר משרד האוצר בהתאם ללוחות הזמנים שפורסמו על ידי הועדה.