גלובס מדווח כי בג"ץ הכריע היום (ד’) כי תותר פתיחה של מרכולים, מרכזי בילוי ובתי מרקחת בשבת בתל אביב. בית המשפט נאלץ להכריע בסוגיה לאחר 3 שנים שבהן שרי הפנים גדעון סער, סילבן שלום ואריה דרעי נמנעו מקבלת החלטה.
בפסק דינו של בג"ץ, כתבה הנשיאה מרים נאור כי התיקון לחוק העזר שיזמה עיריית תל אביב בשנת 2014, אשר התיר פתיחת עסקים מסוימים בשבת הוא תיקון "מאוזן המתחשב בזכויות השונות, בצביונה של העיר ובאינטרס של מעמד יום השבת".
"העירייה היא הגוף המתאים להכריע בדבר נקודת האיזון המתאימה, הנותנת משקל למכלול השיקולים הרלוונטיים, ובהם הרכב האוכלוסייה בכל מקום ומקום, דרך חייה ואופיה של העיר, כמו גם הנסיבות שקדמו לתיקון", קבעה נאור. "מדובר, בסופו של יום, בפתיחת מספר מצומצם של עסקים אשר מהווים חלק מזערי ממספר העסקים הפועלים בעיר במהלך השבוע, באופן שמאפשר שמירה על צביונה הייחודי של השבת ואינו משנה בצורה ניכרת את פני העיר בשים לב למצב הנורמטיבי".
התיקון הראשון של העירייה עסק בשלושה מתחמים: נמל תל אביב, נמל יפו ומתחם התחנה. בהמשך, אישרה מועצת העיר תל אביב את פתיחתם של מרכולים בשבת לפי מפתח אזורים. שר הפנים דאז, גדעון סער עיכב את פרסום התיקון, אולם מאז לא נתקבלה החלטת ממשלה בנושא. ראש עיריית תל אביב רון חולדאי בירך על ההכרעה ואמר: "כפי שאמרתי כבר לפני כארבע שנים - העיר תל אביב-יפו הייתה חופשית ותשאר חופשית".
השופטת דפנה ברק ארז התייחסה להשלכות התיקון על יחסי הדת והמדינה והוסיפה: "ההסדרה המיוחדת והנפרדת של יום השבת מבטאת את התרבות היהודית הלאומית, לצד ערכים של דמוקרטיה – סוציאליים חשובים. עם זאת, ההסדר כולל מרכיב דמוקרטי חשוב ברמה המקומית, המאפשרת להביא לידי ביטוי באופן מדויק יותר את המאפיינים השונים של האוכלוסייה בכל עיר ויישוב".
ברק ארז הביעה צער על כך שהדיון על צביון השבת אינו מעמיק. "למרבית הצער, לעתים הדיון הציבורי המתנהל בעניין זה במדינת ישראל נעשה במתכונת של ’כולה שלי’: חלק מהאוחזים בטענת המדינה היהודית מתנגדים לכל פעילות בשבת, ואילו חלק מהאוחזים בטענת המדינה הדמוקרטית סבורים כי בשם הזכות לבחירה חופשית ההסדרים החלים ביום השבת צריכים להיות חפים מכל הגבלה".
השופטת אסתר חיות מתחה ביקורת על התנהלות הממשלה שלא קיבלה החלטה. "לנוכח ההימנעות הארוכה והנמשכת מזה כשנתיים וחצי של שרי הפנים הרלוונטיים, ובשלב מסוים גם של הממשלה כולה, לקבל החלטה לגופו של עניין, אין מנוס אלא לראות בהימנעות זו משום החלטה לפסול ללא הנמקה את חוק עזר לתל אביב-יפו פתיחתן וסגירתן של חנויות", כתבה בהחלטתה. "כלומר: אין הצדקה חוקית לפסילתו של חוק העזר".
שר הבריאות יעקב ליצמן מסר בתגובה להחלטת בג"ץ: "ההחלטה מהווה פגיעה חמורה בשבת קודש ובצביון היהודי של מדינת ישראל. זוהי המשך התערבות משפטית גסה בערכי הדת וההלכה, שאינה מותירה ברירה אלא לקדם מהלך משפטי לעקיפת בג"ץ, כדי למנוע המשך כרסום מסורת ישראל והדת במדינה".
סגן שר החינוך מאיר פרוש (יהדות התורה): "אין מנוס מחקיקת חוק עוקף בג"ץ. בית המשפט מרשה לעצמו לרמוס את כל ערכי היהדות ולפגוע בסטטוס קוו בצורה בוטה וגסה".
ח"כ רחל עזריה (כולנו), יו"ר השדולה ליהדות ישראלית ומיוזמי הצעת חוק השבת יחד עם ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה: "בית המשפט העליון הבהיר היום שהרשויות המקומיות הן אלו שצריכות לקבל את ההחלטה כיצד השבת תראה במרחב הציבורי שלהן. ההחלטה דומה להצעת חוק שאנו מקדמים בכנסת אשר מבוססת על אמנת גביזון-מדן שמסדירה את מעמד השבת ונותנת סמכויות רחבות לרשויות המקומיות, זאת כיוון שהחברה הישראלית היא מגוונת, לכל מגזר וקהילה יש דרך אחרת לחגוג את השבת ויש לאפשר מקום לכולם".
מיקי גיצין, חבר מועצת עיריית ת"א-יפו ומנכ"ל תנועת "ישראל חופשית", מסר בתגובה להחלטת בג"ץ, כי "אני מברך על החלטת בג"ץ ששם קץ לסאגת השבת בתל אביב עם אישורו של חוק עזר עירוני מאוזן ביותר, שלוקח בחשבון מחד את הצרכים של תושבי העיר ומאידך לא הופך את השבת ליום חול ומסחר באופן מוחלט. גרירת הרגליים של ממשלת ישראל שנמנעה במשך 3 שנים מלעשות את המוטל עליה ולקבל החלטה ביחס לחוק העזר העירוני יצרה חוסר ודאות גם בקרב תושבי העיר, גם בקרב בעלי העסקים וגם בקרב מדיניותה של העיריה. החלטת ביהמ"ש היא הודעה משמחת לתושבי תל אביב-יפו אבל גם לכל מי שחפץ בחברה חופשית בישראל. ברור כיום שחייבים להרחיב את הסמכויות של הרשויות המקומיות להחליט בנושא סוגיות חברתיות שמתאימות לאופי התושבים בנושאים נוספים גם בעתיד".